שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > זוגות חד מיניים יהיו זכאים למענק אשפוז בגין לידה באמצעות פונדקאית בחו"ל

חדשות

זוגות חד מיניים יהיו זכאים למענק אשפוז בגין לידה באמצעות פונדקאית בחו"ל, צילום: צילום אילוסטרציה: Getty images Israel
זוגות חד מיניים יהיו זכאים למענק אשפוז בגין לידה באמצעות פונדקאית בחו"ל
01/07/2014, עו"ד לילך דניאל

ביה"ד לעבודה קיבל את תביעתם של זוגות הומוסקסואלים שהביאו לעולם ילדים באמצעות הליכי תרומת ביצית ופונדקאות בחו"ל, והורה להכיר בזכאותם למענק אשפוז, אף שהחוק מעניק זכות זו ל"מבוטחת": "תכלית החוק היא נטילת חלק בעלויות הכרוכות בהבאת ילד לעולם וסיוע לתא המשפחתי"

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתם של מספר אבות שהביאו לעולם ילדים עם בני זוגם באמצעות אם פונדקאית בחו"ל, והכיר עקרונית בזכאותם ל"מענק אשפוז" המשולם על ידי הביטוח הלאומי בגין אשפוזם של יילודים. השופטת סיגל דוידוב מוטולה קבעה כי אין להסיק מלשון הנקבה בה נוקט החוק ("מבוטחת") כשולל זכאות גם מגברים, וכי הדבר נתמך גם בתכליתו של החוק לסייע לתא המשפחתי על ידי שחרורו מההוצאות הכרוכות בלידה ובאשפוז, בזכויות היסוד להורות ומשפחה ובעיקרון השוויון.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובעים הביאו לעולם ילדים באמצעות הליכי תרומת ביצית ופונדקאות בחו"ל, והם מגדלים אותם יחד עם בני זוגם מאותו מין, מבלי שיש לילדים אם מוכרת לפי חוק כלשהו. כל הילדים אושפזו עם לידתם בבתי החולים שבהם נולדו, ובכל המקרים נשאו התובעים בהוצאות האשפוז במלואן או בחלקן.

המוסד לביטוח לאומי אישר לתובעים תשלום של מענק לידה ודמי לידה, אך דחה את תביעתם ל"מענק אשפוז" מכוח סעיף 42(א) לחוק הביטוח הלאומי, היות שלו זכאית רק "תושבת ישראל, אשת תושב או עובדת בישראל שלידתה אירעה בישראל".

 

התאמת הפרשנות למציאות החדשה

 

בהתאם לחוזר המל"ל משנת 2009, שעניינו תשלומי גמלאות אמהות לבני זוג מאותו מין, הוקמה ועדה פנימית שמטרתה הייתה לדון בחוק הביטוח הלאומי ולהתאים את המושג "משפחה" למציאות של ימינו בדרך של פרשנות, עד שהסוגיות תבואנה לידי פתרון בחקיקה. החוזר המשיך וקבע כי בהתאם להמלצות הוועדה ישווה מעמדו של ההורה הביולוגי לזה של ההורה המאמץ, ובהתאם לכך ישולמו דמי לידה ומענק לידה גם לבני זוג חד מיניים. עם זאת, בנוגע למענק האשפוז, נקבע כי לא תקום זכאות היות שלפי סעיף 40(א) לחוק מבוטחת למענק לידה ואשפוז בלידה בחו"ל היא רק תושבת ישראל או אשת תושב ישראל, ואף אחת מהגדרות אלה אינה מתאימה לפונדקאית.

הנחיות אלו חזרו על עצמן בחוזר נוסף שהוצא מספר חודשים לאחר מכן. היועץ המשפטי לממשלה, שהוצע לו להתייצב בהליך נוכח חשיבותו הציבורית והשלכותיו האפשריות, הודיע כי הוא תומך בעמדת המל"ל.

בית הדין לעבודה קיבל את התביעה נגד החלטת המל"ל וקבע כי יש להכיר עקרונית בזכאותם של התובעים למענק אשפוז. השופטת סיגל דוידוב מוטולה ציינה כי אין חולק שזוגות חד מיניים ומשפחות חד הוריות אינם רשאים כיום לבצע הליך פונדקאות בישראל בהתאם להוראות חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, ולכן חלקם בוחרים לפנות להליכי פונדקאות בחו"ל לצורך מימוש רצונם להורות. אלא שהליכים אלו, על אף שלא נאסרו בחקיקה הישראלית, אינם מוסדרים נכון להיום בחקיקה או באמנה כלשהי למרות היקפם ההולך ומתרחב. עוד הוזכר כי הזכות למשפחה והזכות להורות, לרבות הזכות הנגזרת מהן להולדה באמצעים טכנולוגיים, הוכרו בפסיקה כבעלות מעמד חוקתי.

השופטת ציינה כי "מבוטחת", על פי החוק, לצורך הזכאות לגמלאות ומענקי לידה, היא יולדת תושבת ישראל או אשת תושב, בין אם ילדה בארץ ובין אם ילדה בחו"ל, וכן מי שאינה תושבת אך ילדה בישראל. מענק האשפוז משולם ככלל ישירות לבית החולים שבו נערכה הלידה, למעט במצבים שבהם נערכה הלידה מחוץ לישראל, אז זכאית המבוטחת להחזר של ההוצאות שהוציאה בפועל עד לגובה מענק האשפוז המשולם לבתי החולים בישראל. מכלול ההוראות מלמד, לדעת השופטת, כי תכליתו הכללית של החוק היא עזרה להורים המבוטחים בעלויות השונות הכרוכות בהולדת ילדם, על מנת לסייע בהגשמת הזכות להורות, להבטיח תעסוקת נשים ושילובן בשוק העבודה ולעודד ילודה. בנוגע לתכליתו של מענק האשפוז, זו הוסברה בפסיקה כעידוד לידות בבתי חולים, גם כשהלידה מתבצעת בחו"ל.

 

הזכות ניתנת לתא המשפחתי

 

השופטת דוידוב מוטולה קבעה כי אין להסיק מניסוח החוק, המשתמש בלשון נקבה, כי הוא אינו מתייחס לשני המינים. בהקשר זה ציינה השופטת כי היא לא שוכנעה שהמונח "מבוטחת" בחוק נוסח בכוונה להוציא מגדר הזכאות בני זוג חד מיניים, וסביר יותר כי המחוקק בחר להשתמש במונח זה היות שזו האופציה השכיחה והשגרתית. מה גם שבתקופה בה נחקק החוק כלל לא נלקחה בחשבון האפשרות כי מבוטח גבר יביא ילד לעולם באופן ביולוגי ללא מעורבות אם.

באותו אופן, המילים "שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה" אינן מחייבות כי המבוטחת עצמה היא שתזדקק לאשפוז בקשר ללידה, ודי בכך שמבוטח הזדקק לאשפוזו של הילוד בקשר ללידה, ואשפוז זה עומד בפני עצמו ונובע מצרכיו הספציפיים. מכאן, שפרשנות התובעים אפשרית על פי לשון החוק. עוד קבעה השופטת כי פרשנות זו מתחייבת גם מתכליתו ומעקרונותיה הכלליים של השיטה, קרי נטילת חלק בעלויות הכרוכות בהבאת ילד לעולם וסיוע לתא המשפחתי על ידי שחרורו מההוצאות הכרוכות בלידה ובאשפוז הנובע ממנה. השופטת הוסיפה כי דמי ביטוח אמהות אינם משולמים על ידי נשים בלבד והזכאות למענק אשפוז נתונה במפורש גם ל"אשת מבוטח", באופן המלמד כי הזכאות אליה כיוון המחוקק היא לתא המשפחתי ולאו דווקא לאישה היולדת בגין עצם הפעולה הפיזית של הלידה. בהתחשב בכך, אין הצדקה לשלול זכאות למענק אשפוז ממבוטח, שהדרך היחידה בה יכול היה להגשים את רצונו להורות ביולוגית היא באמצעות אם פונדקאית מחוץ לישראל, קל וחומר נוכח מעמדם החוקתי וחשיבותם של הזכות להורות, הזכות למשפחה ועיקרון השוויון.

לכלל האמור, הוסיפה השופטת את העובדת שהמוסד לביטוח לאומי עצמו הכיר בשינוי העתים ובצורך "להתאים את המושג משפחה למציאות של ימינו", כפי שצוין בחוזר מ-2009 אשר קבל את הזכאות למענק לידה ולדמי לידה גם למבוטח גבר המגדל את הילד לבדו או עם בן זוג מאותו מין. מכאן, שההבחנה שערך המוסד בנהליו בין מענק לידה ודמי לידה לבין מענק אשפוז אינה סבירה ואף יוצרת הפליה בין קבוצות שאין ביניהן שונות רלוונטית.

משהכירה המדינה באותם זוגות כהוריהם של הילודים לכל דבר ועניין, יש להכיר בהורותם גם לצורך חוק הביטוח הלאומי ואין הצדקה להוציאם מגדר קבוצת הזכאים לשיפוי, בהיותם "מבוטחים" שנשאו בפועל בהוצאות האשפוז האמורות.

 

 

ב"ל 20833-07-10

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:87
קומיט וכל טופס במתנה