יאסו נגסה טען כי אלוהים התגלה אליו והטיל עליו לבנות את בית המקדש. כשנתקל בבעיות מימון, תבע את חמשת הבנקים הגדולים על סך של 100 מיליון שקל וביקש פטור מאגרה. המחוזי סירב, ונגסה פנה לביהמ"ש העליון בטענה כי מחיקת חשבון התרומות שללה ממנו את פרנסתו
בית המשפט העליון דחה את ערעורו של יאסו נגסה על החלטת הנשיא יוסף אלון, מבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שלא להעניק לו פטור מאגרה בתביעה על סך של 100 מיליון שקל שהגיש נגד חמישה בנקים והיועץ המשפטי לממשלה, בטענה שהבנקים מסרבים לפתוח חשבון בנק לתרומות לטובת בניית בית המקדש, משימה שהטיל עליו אלוהים עת התגלה בפניו.
מדובר בבנקים הגדולים בארץ: בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי ובנק טפחות-מזרחי.
לטענתו, הבנקים אינם מעמידים לרשותו את הסכום הנדרש למשימתו זו, ומסרבים לפתוח "חשבון בנק לתרומות בניית בית המקדש". כיון ש"אין ביכולתו לשלם את האגרה הנדרשת לתביעתו זו", הוא ביקש פטור מתשלום אגרת בית המשפט.
הנשיא אלון דחה כאמור את בקשתו: "עיון בכתב התביעה מעלה למרבית הצער כי תובענה זו נעדרת על פניה עילה שבדין ועל כן אין מקום למתן הפטור המבוקש. אשר על כן אני דוחה את הבקשה, ובבניין הארץ ננוחם".
נגסה לא ויתר וערער לבית המשפט העליון. הרשמת ליאת בנמלך העמידה את גובה העירבון בערעור על סך של 5,000 שקל. בנמלך ציינה שנגסה לא טען לעניין העירבון, לא הציג מסמכים מספקים לשם מתן פטור מעירבון, והוסיפה כי סיכויי ההליך על פניהם אינם טובים.
אבל גם על כך ערער נגסה וטען לעניין יכולתו הכלכלית כי מחיקת חשבון התרומות על ידי בנק הפועלים שללה ממנו את פרנסתו, שהיא – תרומות לבניית בית המקדש.
השופט סלים ג'ובראן דחה כאמור את הערעור והחליט כי "נקבע עירבון מתון, שאין מקום להתערבות בו, ודאי שלא נוכח סיכויי ההליך כפי שעולים מהחלטת בית המשפט המחוזי ועיון בבקשה למתן רשות ערעור". למרות זאת, ולפנים משורת הדין, איפשר לו השופט ג'ובראן "אם בידי המערער מסמכים אחרים אשר מעידים על קשייו הכלכליים לעמוד בתשלום, יוכל הוא להגישם לרשמת, אשר תבחן מחדש את החלטתה לאורם".
