חדשות

בערעור שהגישה לבית המשפט העליון מבקשת המדינה להחמיר במידה ניכרת בעונשי המאסר שנגזרו על יזמי הפרויקט הלל צ'רני ואביגדור קלנר, וכן להגדיל משמעותית את הקנסות על החברות שבאמצעותן בוצעו העבירות

פרקליטות המדינה ערערה לבית המשפט העליון על קולת עונשם של חמישה נאשמים בפרשת הולילנד. הערעור מתמקד בהלל צ'רני ובאביגדור קלנר, שני נותני השוחד העיקריים בתיק. בית המשפט מתבקש להחמיר "במידה ניכרת" בעונשי המאסר שנגזרו עליהם, וכן להחמיר בקנסות שנגזרו על החברות שבאמצעותן בוצעו העבירות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בית המשפט המחוזי גזר על יזם פרויקט הולילנד הלל צ'רני 3.5 שנות מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי, קנס וחילוט רכוש. על היזם אביגדור קלנר נגזרו 3 שנות מאסר בפועל בנוסף למאסר על תנאי, קנס וחילוט רכוש.

בערעור שהוגש באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ג'ואי אש, סגניתו נעמי גרנות, ופרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ליאת בן ארי-שווקי, נאמר כי בפני בית המשפטי המחוזי "הוכחה תמונה קשה וכמעט בלתי נתפסת של מעשי נתינה וקבלה של שוחד חוזרים ונשנים ושל עבירות נלוות לעבירת השוחד – מעשים, שנעשו במהלך שנים ארוכות, בסכומי כסף גבוהים וחסרי תקדים במשפט הישראלי; מעשים, שנעשו בשיטתיות ובעקביות לאחר תכנון מוקדם; מעשים, שנעשו מול עובדי ציבור שונים ועל ידיהם – לרבות נבחרי ציבור בעלי דרג בכיר; מעשים שנעשו כדי לקדם פרויקטים של נדל"ן שהיקפם הכספי עולה כדי מאות מיליוני שקלים".

לטענת הפרקליטות, בהתאם לתמונת השחיתות החמורה והמבהילה בהיקפה ובממדיה, הטיל בית המשפט המחוזי עונשים ראויים על מקבלי השוחד, אולם הקל באופן תמוה ובלתי נהיר על נותני השוחד, והטיל עליהם עונשים שאין בהם כל הלימה למעשים החמורים ויוצאי הדופן שבהם הורשעו.

טענתה המרכזית של המדינה היא כי העונשים שנגזרו על המשיבים צריכים היו להיות גבוהים פי כמה, וכך לשקף את החומרה חסרת התקדים של המעשים בהם הורשעו.

עוד נטען בערעור כי טעותו העיקרית של בית המשפט המחוזי בגזירת דינם של צ'רני וקלנר טמונה בהכרעתו הא-פריורית, לפיה דינו של נותן השוחד הוא מחצית מדינו של המקבל. אלא שבנסיבות אלה, אומרים בפרקליטות, שבהן חומרת העבירה של נותני השוחד היא ניכרת ביותר, היה מקום להחמיר עמם. "כך, למשל, לגבי צ'רני נאמר כי נותן השוחד ביצע מספר רב של עבירות, בסכומי עתק, כשהשוחד ניתן למספר רב של מקבלים, במהלך שנים ארוכות – ועל כן ראוי להחמיר בעונשו אפילו מעבר למקבל שוחד, שהיקף מעשיו מצומצם יותר באופן משמעותי", נכתב בערעור.

בנוסף לעונשים שהוטלו על צ'רני וקלנר, נסב הערעור הן על הימנעותו של בית המשפט המחוזי מחילוט מלוא היקף הכספים שבגינם הורשעו נותני השוחד בעבירות של הלבנת ההון, והן על כך שבית המשפט הסתפק בהטלת עונשים סמליים בלבד על החברות שבאמצעותן בוצעו העבירות. בהקשר זה נטען בערעור כי התכליות של החילוט ושל ענישתן של חברות הן תכליות שונות מן התכלית של ענישתם של שני המשיבים. המדינה מבקשת לחלט את מלוא סכומי השוחד שאותם ניתן לחלט ולהגדיל מאד את הקנסות שיוטלו על החברות.