חדשות

העלייה המשמעותית בתביעות רשלנות רפואית בשנים האחרונות משפיעה על בתי החולים שעלות התביעות נגרעת מתקציבם, על חברות הביטוח, ועל עורכי הדין והמגשרים – הנהנים העיקריים מזמינות המידע והמומחים באינטרנט. עו"ד דורי כספי: "מדובר עדיין במספר זניח. רוב הנפגעים לא תובעים"

"בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בתביעות רשלנות רפואית. בהתאמה, היקף הפיצוי שפוסק בית המשפט עלה ב-260% – עלייה שמורגשת היטב בבתי החולים", כך אמר ד"ר שי פינטוב, רופא ומגשר בתביעות רשלנות רפואית במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים, במסגרת כנס בנושא מחירן האמיתי של תביעות רשלנות רפואית שנערך בשבוע שעבר.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בכנס שהתקיים ביום רביעי במרכז רבין בתל אביב נערך פאנל מיוחד בהשתתפות בכירי המערכת הרפואית והמשפטית בישראל, שבו הוצגו המגמות החדשות בתחום והשלכות הרוחב של תביעות הרשלנות הרפואית על המשק בישראל. את הפאנל הנחו השופטת בדימוס זהבה אגי, לשעבר ראש מחלקת נזיקין בבית משפט השלום בתל אביב, וד"ר פינרוב, שניהם מגשרים ובוררים בתביעות רשלנות רפואית מטעם המשכן, במסגרת מודל ייחודי שהושק בכנס. 

ד"ר פינטוב ציין כי "בשנת 2010 נרשמה עלייה של 6% בתביעות רשלנות רפואית לעומת השנה הקודמת, מה שהביא לשווי ערך מצטבר של 2.5 מיליארד שקל. ב-2013 כבר עלה הערך ל-3.4 מיליארד שקל, וכיום הערכה לשווי ערך מצטבר עומד על כ-5 מיליארד שקל לשנת 2014. חשוב לזכור שבערך 40% מכלל הכספים הולך על ההליך המשפטי". עוד ציין פינטוב כי כיום, התקציב בגין תביעות נגזר מתקציב בתי החולים. ככל שבית החולים קטן יותר, כך נגזרת התקציב שלו מתביעה בנושא רשלנות גדול יותר. "כבר כיום יש מצב של דחייה מכוונת בהגעה לפשרות עם תובעים על מנת לא לפגוע בתקציב בית החולים לאותה השנה".

קשר השתיקה הופר

"מספר התביעות עולה ועולה עם השנים", הוסיפה עו"ד צחית פרידמן, מנהלת מחלקת תביעות במדנס חברה לביטוח. "בשנת 2008 נפתחו פחות מ-500 תביעות רשלנות רפואית בשנה. ב-2012 נפתחו 1,200 תביעות ואילו בשנת 2013 כבר נפתחו 1,400 תביעות. אנחנו עומדים כיום על עלייה של פי עשר בתביעות רשלנות רפואית בהשוואה ל-1999. כל ארבע-חמש שנים התשלום הממוצע לתובע מכפיל את עצמו. אם בשנת 1999 תובע קיבל בממוצע 30 אלף דולר, בשנת 2013 אנחנו עומדים כבר על 120 אלף דולר בממוצע לתובע".

לטענת עו"ד פרדימן, הסיבה לעלייה נעוצה באינטרנט ובזמינות המידע כיום. "כולנו היום מוצפים במידע כל הזמן, בפרסומות, במדריכים. אנחנו מקבלים מידע על פסקי דין ועל הסכומים שמתקבלים בהם, פתאום הופר קשר השתיקה שהיה שייך רק ליודעי דבר, וכעת יש מומחים בכל מקום שרק מחכים לנדב אינפורמציה".

"בכל שנה מתים יותר אנשים בישראל מסיבוכים רפואים מאשר בכל תחום אחר", טען עו"ד דורי כספי, ממשרד כספי סרור ושות' המתמחה ברשלנות רפואית. "למרות הגידול במספרי התביעות, עדין מדובר במספר זניח של תביעות רשלנות רפואית, כאשר המספרים מדברים על כ-2,500 תביעות בשלוש השנים האחרונות. שאר האלפים כלל לא יודעים על היכולת והזכות לתבוע".

עו"ד כספי חשף כי "בשנת 2004 ההסתדרות הרפואית פרסמה נייר עמדה שבו היא מעודדת גילוי ייזום למטופלים מצד המערכת לכשלים רפואים סמוך למועד הסיבוך, אך הרופאים לא מכירים בכך. ברוב המקרים, כאשר יש כשל רפואי נקודתי, בחקירה ניתן להבין כי הכשל הוא מערכתי – המערכת לא תקינה, הנהלים לא רועננו".

עוד הוסיף עו"ד כספי כי "בניגוד למקרים אחרים שבהם אדם מודע לתהליך וחווה אותו, תובעים ברשלנות רפואית רדומים במהלך ההליך, וכאשר הם מתעוררים אף אחד לא מעדכן אותם בפרוצדורה שעברו. פרט לתיק רפואי עמוס מונחים רפואים, הם לא מודעים לכשלים השונים, אם היו".

"מי שיש לו כסף מקבל יותר"

"יש בעיה בהתנהלות כיום במערכת הרפואית", טוענת עו"ד לאה ופנר, מזכ"ל ההסתדרות הרפואית. "המערכת כפי שהיא כיום אינה משרתת את המטופלים נאמנה ואין שקיפות למטופל. אנחנו מעודדים את הרופאים ואת המערכות הרפואיות לקחת אחריות כאשר יש כשלים רפואים, להבין את גודל האחריות ולדאוג לפיצוי הולם עבור המטופל".

לדברי ופנר, "מצד אחד, אני לא רוצה שהמטופל יפחד מרופא., לא רוצים רופא שישקול את הטיפול בחולה מתוך חשש לתביעות ולכן יישלח אותו לאלפי בדיקות מיותרות רק כדאי לכסות את עצמו. מנגד, גם לא נרצה רפואה שחוששת להגיד את דעתה מחשש לרשלנות. אני רוצה ומקווה שנגיע למצב שאנו נלך לרופא שבחרנו בו ושאנו מאמינים בו, והוא זה שיעזור לנו".

עו"ד ופנר ציינה עוד כי "התביעות כמו שהן מתנהלות כיום אינן נותנות מענה למטופל. לרופא אין מערכת שמגבה אותו. אף אחד לא בא וטוען שאין מספיק כוח אדם או שאין מספיק ציוד. ואילו מנגד, מערכת הביטוח הלאומי לא משלמת מספיק כסף להבראה מלאה של אדם, אז למה שהוא לא ינסה לקבל מקורות נוספים למימון הטיפול? בישראל של היום, למי שיש כסף מקבל יותר, וזה נכון גם ברפואה וגם בתביעות לרשלנות הרפואית. הרופאים עצמם לא מוטרדים מתביעות הרשלנות, אך המטופלים שצריכים להגיע לרופא שאת שמו ראו בסוג של רשימה שחורה רק חרדים יותר".

"יש המון פתרונות אלטרנטיבים והם צריכים להתחיל במערכת ולא רק ברופא", סיכמה עו"ד ופנר. "אין ספק שגישור הוא אחד הפתרונות הנכונים למצב הנוכחי. הוא יעיל לטווח הרחוק ונותן תוצאות אפקטיביות למערכת הרפואית ולמערכת המשפטית".

עו"ד פרידמן מחברת מדנס הדגישה כי עבור חברת הביטוח לא יהיה זה עדיף לגשת לגישור, שכן על פי ניסיונם, בממוצע, תביעות רשלנות רפואית שהסתיימו בגישור קיבלו סכומי כסף גבוהים יותר מאשר תביעות שנסגרו בבתי משפט או במשא ומתן.