התובע טען כי בפועל בנסיעתו לאוקראינה פגש שש נשים בלבד, ואף נדרש לממן את הארוחות שאכלו בפגישות עמו. ביהמ"ש: "בפרשנות ההסכם יש לתת משקל לתקנת הציבור לפיה אין לראות בנשים כסחורה העוברת מיד ליד"
בית משפט השלום דחה את תביעתו של אדם שהתקשר בהסכם למתן שירותי הכרויות עם נשים אוקראיניות לצורך נישואין, בטענה כי ההסכם עמו הופר וכי ההבטחות שניתנו לו לא מולאו. השופטת דליה אבי גיא קבעה כי דובר בחיוב "השתדלות" בלבד ולא בהתחייבות להשגת תוצאה מסוימת, וכי לא הוכח שבעל אתר האינטרנט או הנציגה מטעמו לא פעלו במיומנות סבירה או בשקידה ובזהירות המתחייבת בנסיבות העניין.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הנתבע, רמי יהב, מפעיל אתר אינטרנט בו הוא מציע ללקוחותיו שירותי היכרות עם נשים אוקראיניות לצורך נישואין. התובע התקשר עם הנתבע בהסכם לרכישת חבילת שירות הכוללת מפגשי היכרות עם נשים באוקראינה. בעקבות ההסכם, נסע התובע לאוקראינה, שם פגש את נציגתו של יהב, ובמהלך שהותו פגש מספר נשים בנוכחותה. למרות זאת, לאחר שמונה ימים סבר התובע כי כל ההבטחות שהובטחו לו על "שפע נשים", ועל "פגישות ללא הגבלה" התגלו כשקריות, ועל כן הזמין טיסה מוקדמת חזרה ארצה והגיש תביעה לפיצוי בסך של 100 אלף שקל.
העדפה לנשים צעירות מאוד
לטענת התובע, טרם רכש את השירות האמור, התחייב בפניו יהב לאפשר לו פגישות ללא הגבלה עם נשים מאוקראינה שהוצגו באתר האינטרנט או לחילופין לפגוש בין שלוש לארבע נשים בכל יום במשך שבעה ימים. במעמד זה אף ציין יהב בפני התובע כי מתוך שפע הנשים שקיים באתר האינטרנט, הסיכויים של התובע למצוא אישה ולהתחתן עמה גבוהים מאוד, בהתחשב בעובדה שהתובע נראה טוב וצעיר לגילו. על יסוד האמור, רכש התובע לטענתו את השירות ושילם לנתבע את מלוא התמורה.
עוד טען התובע כי יהב העביר לו שמות של 30 נשים שעמן הוא עתיד להיפגש במהלך שהותו באוקראינה, אך בפועל הוא נפגש עם שש נשים בלבד בשמונה ימים, ואף נדרש לממן את נסיעותיהן ואת הארוחות שאכלו בפגישות עמו.
התובע הוסיף כי לא ניתנה לו אפשרות לבחור עם איזו מהנשים להיפגש, וככל הנראה כמחצית מהנשים המוצגות באתר האינטרנט לא היו קיימות במציאות. בנוסף, חלק מהנשים כלל לא התגוררו בעיר שאליה הגיע, חלקן לא היו מוכנות להיפגש עמו ואחרות דחו את הפגישה. לאחר מספר ימי שהייה באוקראינה, הבין התובע מנציגת האתר שאין לה יותר נשים להכיר לו והסיכוי לפגוש בת זוג מתאימה לחתונה קלוש, ובעקבות כך הוא סבל מבדידות קשה, אכזבה, עצב ותסכול, ונאלץ להזמין טיסה מוקדמת חזרה ארצה.
יהב, מצדו, טען כי התובע ביקש להכיר נשים צעירות מאוד אולם הוא הבהיר לו שיוכל לפגוש רק נשים גרושות עם ילדים והתובע הסכים לכך. עוד נטען כי במהלך שהותו באוקראינה הכיר התובע שבע נשים שעם חלקן נפגש מספר פעמים, אך הוא סירב להתמקד באחת מהן וביקש לפגוש עוד ועוד נשים ובעיקר צעירות יותר. לבסוף, לא שעה התובע להמלצותיה של נציגת הנתבע ועזב את אוקראינה לאחר שמונה ימים בלבד. עוד הוסיף יהב כי הנשים המוצגות באתר אינן חפץ בידיו של איש וזכותן לבחור אם להיפגש עם התובע אם לאו, ולפיכך לא הבטיח לתובע לפגוש כל אישה בה יחפוץ.
התחייבות להיכרות, לא לנישואין
סגנית הנשיא, השופטת דליה אבי גיא, דחתה את התביעה וקבעה כי מלבד "שאלון פרטים אישיים" שמילא התובע, לא הוצגו מסמכים המעידים על התקשרותו מול הנתבע ולכן נראה כי מדובר בהתקשרות שנעשתה בעל פה בהסתמך על הפרסום באינטרנט. מעדותו של התובע, התרשמה השופטת כי הנתבע לא התחייב לגרום לנישואיו של התובע עם אישה אוקראינית שיבחר, אלא לתת לו שירותי היכרות שבמסגרתם היתה גלומה אפשרות שהתובע ימצא אישה שתסכים להינשא לו. השופטת הדגישה כי בפרשנות ההסכם יש לתת משקל לתקנת הציבור לפיה אין לראות בנשים כסחורה העוברת מיד ליד, אפילו אינן אזרחיות ישראל, ולכן יש לזכור כי בידי הנשים נותרה הזכות לסרב לחיזוריו של התובע.
לאור האמור, קבעה השופטת אבי גיא כי מדובר בחיוב "השתדלות" של יהב, לספק לתובע תנאים שבהם יוכל להיפגש ולהכיר נשים אוקראיניות למטרת נישואין, רק וככל שאלה תסכמנה להיפגש עמו. בעניין זה, קבעה הפסיקה כי "חיוב השתדלות" הוא חיוב לנקוט באמצעים המתאימים למען השגת המטרה מבלי להתחייב להשגתה, לעומת "חיוב תוצאה" שעניינו השגת תוצאה מסוימת.
השופטת ציינה כי גרסתו של יהב בנוגע למספר הפגישות שהובטח לתובע לא נסתרה. כמו כן, אין חולק כי במהלך שהותו של התובע באוקראינה הוצגו בפניו כשש נשים שעם אחת מהן קיים מספר פגישות. למרות זאת, בחר התובע לפגוש נשים נוספות במקביל לפגישותיו עם אותה אישה, ובסופו של דבר הקשר ביניהם לא התפתח להיכרות רצינית.
השופטת אבי גיא ציינה עוד כי לא ניתן ללמוד על הפרת ההסכם מעדותה של נציגת הנתבע לפיה בתקופה שבה שהה התובע באוקראינה הרבה נשים לא שהו באזור או שהיו בעבודה, שכן אין לצפות שנשים חופשיות ועצמאיות תעצורנה את חייהן בהמתנה לגבר שיסכים לפגוש אותן. כמו כן, אין פסול בכך שהנציגה מנעה מפגש בין התובע לבין נשים צעירות מדי שלטעמה לא התאימו לתובע, אף שניתן היה לעשות כן בצורה ישירה ועדינה ולא תוך כדי המצאת אמתלות שווא.
השופטת העירה לסיכום כי ההחלטה לחזור לארץ לאחר שמונה ימים היתה של התובע בלבד, אף שהנתבע ביקש ממנו להישאר באוקראינה ולמצות את האפשרויות שעמדו בפניו. לדברי השופטת, ייתכן שמהלך זה סיכל את האפשרות שבסופו של דבר ימצא התובע אישה שתמצא חן בעיניו ותסכים להינשא לו, ולכן גם אם היה נקבע כי יהב לא עמד בהתחייבותו, אין לתלות בו את האשם על אי התגשמות החלום או הציפייה של התובע להינשא לאישה אוקראינית.
