חדשות

העתירה לבג"ץ התבססה על פסק דין חלקי משנת 2012 שקבע כי תנ"צ אפרים ברכה וצוותו התרשלו בחקירה שבראשה עמד לפני 15 שנים. שופטי בג"ץ אישרו את המינוי וקבעו כי כל השיקולים הרלוונטיים הובאו כבר בחשבון בעת שנשקלה מועמדותו

שופטי בג"ץ דחו עתירה שהוגשה בדרישה למנוע את מינויו של תנ"צ אפרים ברכה לתפקיד ראש למפקד היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה). השופט צבי זילברטל דחה את העתירה, בהסכמת הנשיא אשר גרוניס והשופטת פרופ' דפנה ברק-ארז.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

העתירה התבססה על פסק דין חלקי משנת 2012 של שופט בית המשפט המחוזי, ד"ר עמירם בנימיני, שקבע כי ברכה התרשל בחקירה שבראשה עמד לפני 15 שנים ולא אמר את האמת לבית המשפט כאשר הוגשה תביעה נזיקית נגדו ונגד המדינה בעקבות הפרשה. העותרת, ששמה נאסר לפרסום, טענה שיש לבטל את המינוי בשל כשלים אלו ובעיקר בשל אי-אמירת האמת מצדו של ברכה בבית המשפט.

תקלות חמורות בהעברת המידע לפרקליטות

תחילת הפרשה בעבריין שהגיש תביעת נזיקין בטענה שתנ"צ ברכה ועו"ד אושרת גז, שטיפלה בתיק מטעם הפרקליטות, גרמו לכך שנחשף שלא כדין. השופט בנימיני קבע לגבי ההודאה שנגבתה מאותו עבריין, כי ייתכן שלצורך ההליך הפלילי ניתן היה לראות בהתנהגותו של ברכה "תרגיל חקירה" שניתן להכשירו, אך ככל שמדובר בהליך האזרחי – הוא נהג שלא כדין. עוד קבע השופט בנימיני כי "במסגרת חומר החקירה שניתן לעיון לנאשמים האחרים בהליך הפלילי – "שוחרר" מידע שהובטח לתובע על ידי המשטרה כי לא יגולה, וחשיפה זו נעשתה עקב רשלנות של תנ"צ ברכה וצוותו.

באשר לעדותו של תנ"צ ברכה במשפט, ציין השופט בנימיני כי ברכה טען שהתובע הוזהר כדין והחקירה כולה התנהלה לפי חוק, בהתאם לסטנדרטים המקצועיים והחוקיים שהיו נהוגים באותה עת, ובאישור מלא של מפקדיו והפרקליטות. אולם, דברים אלו לא מצאו ביטוי בחומר החקירה. חובת אזהרה קיימת בכל חקירה, ואזהרה כזו לא תועדה. בניגוד לדבריו של ברכה, התברר עוד כי הוא לא תיעד בזמן אמת חלק משמעותי מהשיחות שערך עם התובע. לאור זאת, העדיף השופט בנימיני את גרסתו של העבריין על פני הגרסה של ברכה.

לאחר שהשופט בנימיני פרסם פסק דין חלקי בנוגע לחבות הנזיקית של המשטרה כלפי העבריין, טענה הפרקליטות כי ברכה ואנשיו הסתירו ממנה מידע חיוני שהיה יכול לשנות את תוצאות ההליך, ולכן נאלצה להתפשר עם העבריין התובע. הפרקליטות אף טענה כי ברכה וקציני משטרה אחרים לא מסרו את כל האמת בעדותם. עו"ד אריה רוטר, שהיה היועץ המשפטי של השב"כ, בדק את הפרשה לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, והגיע למסקנה שהיו תקלות חמורות בהעברת המידע מהמשטרה לפרקליטות, אך לא מצא שהדבר נעשה במכוון כפי שטענו גורמים בפרקליטות.

פלונית עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את מינויו של תנ"צ ברכה לתפקיד ראש יאח"ה בעיקר בטענה כי אין זה סביר למנות לתפקיד כה בכיר ורגיש שוטר אשר נקבע לגביו בהחלטה שיפוטית כי הוא כשל כשלים ערכיים ואף חמורים מכך.

בתגובתה לעתירה טענה הפרקליטות כי זו מבוססת על החלטת ביניים של השופט בנימיני, אשר בוטלה לאחר שהתגלו נתונים חדשים. לדבריה, לא הייתה לה הזדמנות להביא את הנושא בפני ערכאת הערעור, ויש לה השגות כלפי הממצאים אליהם הגיע השופט בנימיני. טענתה העיקרית של המדינה היתה כי תנ"צ ברכה מונה לאחר שכל השיקולים הרלוונטיים הובאו בחשבון ולכן אין מקום להתערבות של שופטי בג"ץ.

"טוהר המידות בשירות הציבורי – צו חיים לכולנו"

"לאחר העיון סבורני כי לא עלה בידי העותרת לשכנע כי החלטה בדבר מינויו של המשיב לוקה בחוסר סבירות המצדיק את התערבותנו", פסק השופט זילברטל ונימק את מסקנתו: "נראה כי כלל השיקולים הרלוונטיים, ובכלל זאת ההחלטות המשפטיות בעניינו של ברכה הובאו בחשבון בעת שנשקלה מועמדותו לתפקיד. כמו כן, בשים לב לנסיבות המקרה, נראה כי אכן לא היה מקום ליתן משקל מכריע להחלטת השופט בנימיני בעניינו של ברכה, ועל כן גם לא נפל פגם באופן בו איזנו מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' בין השיקולים הרלוונטיים להחלטה בדבר המינוי. בדומה לכך, בנסיבות אלה לא נפל פגם גם בהחלטה שלא להורות למח"ש לפתוח בחקירה בחשד למתן עדות שקר או שלא לנקוט הליכים משמעתיים נגד ברכה. משכך, סבורני כי לא קמה עילה להתערבותנו ועל כן אציע לחבריי לדחות את העתירה מבלי לחייב את העותרת בהוצאות".

עוד הוסיף השופט זילברטל וקבע כי "נדמה שגם העותרת אינה חולקת על כישוריו המקצועיים של ברכה, על ניסיונו ומגוון התפקידים הבכירים והמורכבים שאותם מילא לאורך שירותו הממושך במשטרה".

השופטת ברק ארז הדגישה בפסיקתה כי "דחיית העתירה מתחייבת, בראש ובראשונה, בשל העובדה שהעתירה הושתתה כל כולה על טענות המבוססות על החלטה שיפוטית שנגעה לעדותו של תנ"צ ברכה במשפט פלילי. אולם, לאחר מתן ההחלטה התגלו עובדות נוספות המערערות לכאורה את הקביעות שביסודה, מה שהוביל לסיום ההתדיינות בתיק בהסדר פשרה. בשל כך, העתירה שבפנינו נותרה חסרה תשתית עובדתית מספקת".

השופטת ברק ארז הוסיפה כי "איננו חולקים אפוא על עמדת המוצא הנורמטיבית של העותרת לפיה טוהר המידות בשירות הציבורי, ולא כל שכן בתפקידים בכירים ורגישים במשטרה, הם צו חיים לכולנו. אולם, אין די שעתירה תהיה מבוססת על עקרונות נורמטיביים ראויים. עליה להיות מעוגנת בתשתית עובדתית מתאימה".

עורכי דינו של תנ"צ ברכה, עוה"ד רונאל פישר ומירב משען ממשרד רונאל פישר, בלום-דוד ושות', מסרו בתגובה: "העתירה נגד תנ"צ ברכה הייתה לא במקומה מלכתחילה. הועלו בה טענות שאין בהן ממש והן נדחו לא במקרה. כל מטרתה של העתירה היה לנסות ולמנוע את מינויו של קצין ראוי מאוד למפקד יאח"ה, ואנו שמחים על התוצאה השיפוטית, הערכית והמעשית".

בג"ץ  5855/13