בערעור שהוגש לביה"ד הרבני הגדול טענה האישה כי היא חויבה לקבל גט מבעלה בהליך בזק, מבלי שהתקיים כל דיון בזכויותיה הכלכליות: "לא ייתכן שאישה שנבגדה כל כך הרבה פעמים על ידי בעלה והביעה נכונות להתגרש בשעת כעס, תיזרק כחפץ אשר אין בו שימוש"
בעוד חברי הוועדה למינוי דיינים חלוקים בימים אלה סביב שאלת מינויו של הדיין התל אביבי הרב נחום פרובר לכס הדיינות בבית הדין הרבני הגדול – הוגש ערעור חריף על פסק דין תמוה שנתן לאחרונה הדיין פרובר. הערעור הוגש מטעמה של אישה המשתייכת לאלפיון העליון בישראל, נגד פסק הדין של הדיין פרובר אשר באבחת קולמוס חייב את האישה בקבלת הגט מבעלה – מבלי לדון בתביעתה לכתובה בסך של 763 אלף שקל, תוך קביעה שעניין הכתובה יידון לאחר סידור הגט. באורח פלא, בית הדין הרבני האזורי קבע מועד לסידור הגט לאלתר, אף מבלי לקבוע כל מועד בו תידון תביעת האישה לכתובה, מבלי להידרש למזונותיה ולמדורה, בשעה שהאישה אינה עובדת ונסמכת על מזונותיה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
מדובר בבני זוג הנשואים במשך 27 שנים ולהם שלושה ילדים בגירים. השניים מתגוררים בנפרד מזה כחמישה חודשים, לאחר שהבעל עזב את דירתם המשותפת. בתביעת הכתובה טענה האישה בפני הדיינים כי בעלה היה אלים כלפיה במשך שנים רבות, קיים יחסי אישות עם נשים רבות ברחבי העולם במסגרת עבודתו כמנכ"ל של קבוצת חברות בינלאומיות הנוהג לנוע ולנוד בין מדינות רבות בעולם, כולל ארה"ב, הונג קונג, דובאי, שווייץ, צרפת, סין, הודו, תורכיה, תאילנד, קנדה, ומדינות נוספות באירופה. האישה אף הביעה חשש להידבק במחלות ככל שתידרש להתקרב אל בעלה בקשר של יחסי אישות.
"במקרה שלפנינו הבעל תובע גירושין והאישה כמו כן אינה מעוניינת בבעלה חד משמעית", פסק הדיין פרובר, בהסכמת הדיינים יצחק הדאיה ומרדכי רלב"ג. "אין כל סיבה להמשיך את הנישואין שבין הצדדים. טענת האישה וב"כ כי מגיע לאישה כתובתה יידון לאחר הגירושין ובית הדין יחליט בנושא. על כל פנים, זאת לא סיבה לעכב את הגירושין ולהשאיר את הצדדים בעיגונם".
"הוא נפגש עם נשים מכל העולם. אני מפחדת מאיידס"
בערעור שהוגש לבית הדין הרבני הגדול בירושלים טענה האישה, באמצעות עורך דינה ד"ר יאיר שיבר, כי "מדובר בערעור של אישה אשר בעלה בגד בה עם עשרות נשים אחרות, תוך שהוא מבזבז את כספי המשפחה על אותן נשים. כל זאת, כשאשתו יושבת בביתה וממתינה לשובו ומגדלת את ילדיו".
"לא די שהבעל הוא זה שהביא לפירוק המשפחה", נטען בערעור, "לא די שהבעל הביא באחת להפסקת זכויותיה הבסיסיות של אשתו; הרי שעתה, בית הדין אף מחייב בגט והכול מבלי שהאישה תקבל את המגיע לה, לא מבחינה הלכתית (כתובה ומזונותיה), ולא מבחינה אזרחית (חלקה ברכוש). צא ולמד. כאילו אמר בית הדין: 'בעל יכול לבגוד באשתו. אם זו הפגועה לא תסלח לו – עליה האשמה וחובה עליה לקבל את גטה, ללא כל זכויותיה! אכן, מדוע שמעתה ואילך, לא יבגדו בעלים יהודים בנשותיהם? רק תועלת תצמח להם מכך. כלום זוהי רוח היהדות? כלום כך מתייחסת היהדות לאשה וכבודה?".
חיוב האישה בגט נסמך על התרשמותם של הדיינים כי האישה מחד אינה מעוניינת בבעלה באופן חד משמעי, ומאידך כי הבעל הגיש את תביעת הגירושין. אולם לטענת האישה, לא ברור על מה התבסס בית הדין האזורי כאשר קבע כי היא אינה מעוניינת. זאת, במיוחד כאשר הצהרותיה בפני הדיינים, רק בדיון האחרון שנערך לפניהם, מראות את ההפך: "הבעל העלים 200 אלף דולר שלדעתי הוא הוציא אותם על נשים", התלוננה האישה בפני הדיינים. "הוא עשה מה שהוא רצה. אני לא רוצה להתגרש. אני עומדת על זכויותיי. זה איש חולה. האיש נפגש עם נשים בכל העולם. אני מפחדת על בריאותי. אני לא רוצה להידבק. אני לא מוכנה להתקרב אליו אני מפחדת מאיידס. אני לא רוצה לקבל איידס או עגבת".
עוד נטען בערעור בפני בית הדין הרבני הגדול נטען כי "מדובר באישה פגועה החרדה באופן טבעי לשלומה נוכח היקף בגידותיו של הבעל והחשש שלה שהבעל נחשף למחלות מין מדבקות. בית הדין הנכבד מחויב להביט באמת הבסיסית. לפנינו אישה נאמנה ומסורה שהתאכזבה פעם אחר פעם מבעל שהינו בוגד סדרתי המשמיע דברי בלע כנגדה. האמת קשה וקשה עוד יותר להתמודד עמה למי שנשואה לבעל מזה כ-27 שנה והולידה עמו שלושה ילדים".
תיק הגירושין נוהל בריצה
במישור העקרוני טען עורך דינה של האישה כי "לא ייתכן שאישה שנבגדה כל כך הרבה פעמים על ידי בעלה והביעה נכונות להתגרש בשעת כעס לנוכח הגילוי הקשה שגילתה, תיזרק כחפץ אשר אין בו שימוש. במיוחד, כאשר האישה דיברה מתוך כאב וצער ולנוכח המצב הקשה בין הצדדים. הכול יכול להשתנות ולהתהפך! אין זו דרך תורתנו... בית הדין בעצמו דואג לפירוק המשפחה".
הדיין פרובר אף קבע את סידור הגט תוך שבוע, מיד לאחר חג השבועות, באופן המסכל את ניסיונה של האישה להגיש ערעור בעניינה. סנגורה טוען בערעור כי "חרף המצופה, ניהל בית הדין הרבני הנכבד את תיק הגירושין 'בריצה של ממש', ולא נתן לטענות האישה לבלבל אותו. בדרכו זו, בית הדין הנכבד לא מצא לנכון לערוך דיון הוכחות; לא נדרש לאסמכתאות שצורפו, והכול לשם מה? הותרת האישה בלא זכויותיה? ... ניהול הדיון בדרך זו ופסק הדין החפוז שניתן הופכים בוגד לנשכר".
בערעור מתואר כיצד גילתה האישה שבעלה בוגד בה עם עשרות נשים על ימין ועל שמאל, דבר שחשדה בו בעבר אך העדיפה להדחיק. "למעשה הבעל פרק כל רסן מוסרי והוא מנהל מערכות יחסים מיניות עם נשים רבות בישראל ובחו"ל, ללא אבחנה, ללא שיקול דעת ובוודאי שללא עכבות מוסריות כלשהן", מתואר בערעור. "האישה הזדעזעה לגלות את התנהלותו המסואבת של הבעל, את ההפקרות שבה הוא נוהג, חוסר הגבולות המיני וההיקף הלא יאומן של הפעילות, שאף חשף אף את האישה, ללא ידיעתה, לסכנות בריאותיות משמעותיות".
עורך דינה של האישה, ד"ר יאיר שיבר, הסביר בשיחה עם פורטל חדשות תקדין כי "פסק הדין, בנסיבות אלו, לא רק שפוגע בזכויות האישה כאדם, הוא אף מעביר מסר שאינו ערכי ולעניות דעתי, אף נוגד את ההלכה היהודית עצמה. כאילו בית הדין אומר: 'גברים יכולים אתם לבגוד בנשותכם. אם אלו, תכעסנה ויסרבו לחזור לחיי שלום בית באופן מיידי, נחייב אותן בקבלת הגט'. כך שהאישה נבגדת על ידי בעלה, כמו גם, על ידי בית הדין, שבמקום להוקיע את התנהלותו של בעל בוגד, מחזק אותה בבחינת 'חוטא יוצא נשכר'. ואם לא די בזאת, הרי שאותו בית דין, אשר פגע בזכויותיה של האישה, מונע ממנה גם את הזכות להגיש ערעור על פסק הדין. זכות שהיא זכות יסודית העומדת לכל אדם בישראל – זכות הגישה לערכאות".
