על פי עדותו של פקח רשות שמורות הטבע, הנאשם נצפה קוטף צמח מסוג עכובית הגלגל יחד עם אישה נוספת. כשתהה מדוע הוגש רק נגדו כתב אישום, הודה הפקח כי בשל כיבוד העדה הדרוזית ורגישות העניין, נמנעים הפקחים מלבצע פעולות חקירה הנוגעות לנשים למעט במקרים חריגים, וגם זאת רק לאחר שמתבקשת התערבות משטרתית
בית משפט השלום זיכה נאשם מעבירות של פגיעה והחזקה בערך טבע מוגן, לאחר שעל פי טענת המאשימה קטף צמח מסוג "עכובית הגלגל" סמוך לקיבוץ גשר. השופט ניר מישורי לב טוב קבע כי יש להורות על ביטולו של כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, לאחר שנמצא כי המאשימה נוקטת במדיניות אכיפה מפלה ואינה אוכפת את החוק באותה מידה כלפי נשים מהעדה הדרוזית. לחילופין, נקבע כי ממילא לא הוכחה אשמתו של הנאשם מעל לספק סביר.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
נגד הנאשם הוגש כתב אישום שבו יוחסו לו עבירות של פגיעה והחזקה בערך טבע מוגן. על פי הנטען, בפברואר 2012 בשטח המצוי ליד קיבוץ גשר, עסקו הנאשם ואישה נוספת בקטיף צמח "עכובית הגלגל", המוגדר כ"ערך טבע מוגן" על פי התוספת לאכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים).
אין מחלוקת כי במועד האירוע היו הנאשם ורעייתו במקום ופגשו בפקח של רשות שמורות הטבע והגנים, אולם אלו הכחישו בכל תוקף כי עסקו בקטיף העכובית וכי השקים האמורים שייכים להם. הראיה המרכזית מטעם המאשימה הייתה עדותו של הפקח ששהה במקום, כשעל פי הודעת ברירת הקנס שערך, הגיע לאזור ביום האירוע וביצע תצפית שבמהלכה זיהה גבר ואישה שבידיהם שקי יוטה לבנים והם מבצעים קטיף.
בעדותו הראשית טען הפקח כי בשלב הראשוני של התצפית הבחין באישה כמי שביצעה את הקטיף ואת הגבר נושא שק לבן, וצילם את האישה. עוד עולה מעדותו כי במשך כל זמן ביצוע התצפית לא עלה בידו לצלם את הנאשם מבצע קטיף בפועל או אוחז באחד השקים. לאחר צילום תמונת האישה, הגיע הפקח לאזור שבו היו הנאשם ורעייתו. אשר לעובדה שכתב האישום הוגש רק נגד הנאשם ולא נגד האישה, ציין הפקח כי בשל כיבוד העדה הדרוזית ורגישות העניין, נמנעים הפקחים מלבצע פעולות חקירה הנוגעות לנשים למעט במקרים חריגים, וגם זאת רק לאחר שמתבקשת התערבות משטרתית. עוד ציין כי נקט בהליך ברירת משפט נגד הנאשם בשל היכרות מוקדמת מאירוע קטיף אחר, שבו הייתה מעורבת גם אשתו.
השופט ניר מישורי לב טוב זיכה את הנאשם בנימוק של אכיפה בררנית או לחילופין בשל הגנה מן הצדק. השופט ציין כי מארג הראיות שפרשה המאשימה, ואשר על בסיסו הוגש כתב האישום, יכול היה לבסס הגשת כתב אישום בגין אותן עבירות אף נגד אותה אישה שתועדה בתמונה שצילם הפקח. יתרה מכך, בעוד שאותה אישה תועדה על ידי הפקח, הרי שלא עלה בידו כלל לתעד את הנאשם במקום האירוע.
השופט התייחס לטענת הפקח בנוגע למדיניות שלא לאכוף את הוראות החוק על נשים דרוזיות כל אימת שלא נוכח במקום כוח משטרתי, וקבע כי המאשימה לא הסבירה מדוע לא נקטה בדרך של זימון משטרה באירועים אלה ובחרה חלף זאת להימנע באופן גורף מביצוע פעולות אכיפה כנגד אותן נשים. מכאן, עולה כי התקיים התנאי הראשון לקיומה של אכיפה בררנית, קרי קיומה של הבחנה מופגנת במדיניות האכיפה בין הנאשם ובין אותה אישה ולמעשה בין יתר בנות העדה הדרוזית.
השופט מישורי לב טוב העיר כי הטעם היחיד שהעלתה המאשימה היה רצון לשמור על כבודן של אותן נשים. יחד עם זאת, העובדה שהמאשימה כן בחרה לנקוט פעולות אכיפה נגדן בעת קיומה של נוכחות משטרתית, מביאה למסקנה כי לא שמירה על כבוד בנות העדה היא זו שעמדה לנגד עיני המאשימה אלא חשש מפני תגובות מצד בני העדה. בין כך ובין כך, סבר השופט כי זהו אינו טעם ראוי לביצוע הבחנה על רקע מגדרי ועדתי בעבירות של פגיעה בערכי טבע מוגנים ואחזקתם. לשיטתו, עיקרון השוויון הוא חוצה גבולות ומגדרים, והימנעות מאכיפה באופן מוצהר וגורף, עם העדפה ברורה על רקע מגדר ושיוך עדתי איננה מקובלת כלל ועיקר, ובצידה השלכות קשות על שלטון החוק ומתן היתר למעשה לאותה אוכלוסיה להפר את הוראותיו או ניצולה לצורך ביצוע עבירות.
לפיכך, קבע השופט כי השיקולים שעמדו בבסיס ההבחנה שנערכה בין הנאשם ובין האישה הנזכרת בעדות הפקח היו שיקולים שאינם ממין העניין, והורה על ביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק. לחילופין, סבר השופט כי ממילא היה מקום לזכות את הנאשם מחמת הספק שכן בחינת התשתית הראייתית מעלה כי אין בה כדי להביא להוכחת אשמתו במידת ההוכחה הנדרשת.
