לטענת התובעים, כתוצאה מהלידה המוקדמת בשבוע ה-27, סובלים הבנים שנולדו פגים ממבעיות מוטוריות, נפשיות ובריאותיות. אולם למרות הסיכונים הידועים ומהלך ההריון הקשה, לא הוצע להם בשום שלב להפחית עובר אחד או יותר על מנת לשפר את סיכויהם של הנותרים
בני זוג מאשקלון תובעים את בית החולים ברזילי, קופת חולים מאוחדת ומשרד הבריאות בטענה לרשלנות חמורה, לכאורה, בטיפול הרפואי שניתן להם במהלך הריונה של האישה. בתביעה שהגישו לפיצוי בסך של 2.5 מיליון שקל טוענים ההורים כי האישה ילדה שלישיה בשבוע ה-27 להריונה, והילדים שנולדו פגים סובלים כיום מבעיות מוטוריות, נפשיות ומנטאליות, והוכרו על ידי המוסר לביטוח לאומי כבעלי שיעור נכות של 100%. לטענתם, למרות הסיכונים הידועים בהריון שלישיה, לא הוצע לעבור הליך של הפחתת עובדים, הנחשב לפרקטיקה אפקטיבית ומוכרת לשמירה על בריאותם של העוברים והתפתחותם התקינה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד תומר בכר טוענים ההורים כי הם ניסו להביא ילדים לעולם אך נתקלו בקשיים בכניסת האישה להריון. ב-1999 עברה האישה טיפולי הפריה בבית החולים ברזילי באשקלון ונכנסה להריון מרובה עוברים. במהלך ההריון עברה האישה בדיקות אצל אנשי מקצוע רבים במספר רב של מוסדות רפואיים אך רק בשבוע ה-24 העלתה בדיקת אקו-לב עובר מצב קשה של שלושת העוברים, אשר נולדו כשלושה שבועות לאחר מכן בניתוח קיסרי.
שלושת הבנים שנולדו המשיכו להיות מאושפזים בבית החולים לסירוגין מיד עם לידתם ובשבועות לאחר מכן, בשל בעיות בריאות שונות. לדברי עו"ד בכר, ועדת אבחון של משרד הרווחה קבעה כי שלושת האחים סובלים ממגבלות מנטליות חמורות ומשורה ארוכה ביותר של בעיות מוטוריות, בעיות בריאות, בעיות התנהגות, קושי בדיבור, הבנה וקשיי למידה.
בחוות דעת של פרופ' אמנון דויד, מומחה ליילוד ולגניקולוגיה, שצורפה לכתב התביעה נטען כי "הצוות הרפואי התרשל במתן הטיפול הרפואי לאם – החל בטיפולי הפוריות ועד לטיפולים שניתנו לה במסגרת קופת החולים, במהלך ובמעקב ההיריון". לדברי פרופ' דויד, הלידה המוקדמת של יילודים במשקלים נמוכים הובילה באופן בלתי נמנע לתחלואה משמעותית של היילודים. בין הסיבוכים הנפוצים שמנה המומחה נמצאים נמצאים הפרעות נשימתיות חמורות שהצריכו הנשמה מלאכותית, הפרעות לבביות, הפרעות מטבוליות, זיהומים וצורך בטיפול אנטיביוטי רחב, וכן הפרעות מוחיות.
בחוות דעתו מפרט פרופ' דויד את החריגה הנטענת של הצוות הרפואי מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. לדבריו, חובה על הצוות הרפואי להציע לאם הפחתת עוברים ולהסביר לה את הסיבוכים המשמעותיים הטמונים בלידת שלישיה. במקרה זה, טען המומחה, בשום שלב לא הוצעה לאישה אפשרות של הפחתת עובר אחד או שניים, שהיתה מובילה ללידה בשבוע מאוחר יותר של העוברים הנותרים. "לו היתה מבוצעת הפחתה, סביר מאוד שהיילודים היו סובלים מנזק קטן בהרבה, אם בכלל".
עוד ציין פרופ' דויד כי מהלך ההריון הקשה היה אמור להדליק נורה אדומה לצוות הרפואי, הן בבית החולים והן בקופת החולים, ולהצביע על החשיבות היתרה בביצוע דילול עוברים בהריון יקר זה.
ההורים טענו בתביעה כי בשל נכותם, יזדקקו הילדים לטיפולים רפואיים למשך כל ימי חייהם, וייאלצו לעבור בדיקות והתייעצויות עם מומחים בכל הנוגע לשיקומם ושיפור מצבם. בא כוחם של ההורים, עו"ד בכר, טען כי טרם הלידה ניהלו הורי הילדים אורח חיים תקין ונורמלי לחלוטין, תוך שהם נהנים מחייהם, מעבודתם ומעיסוקם. "עקב מצבם של הילדים, האם אינה עובדת כיום והאב עובד בחברת הסעות במשרה חלקית, כשלפני הלידה עבד כנהג מונית במשרה מלאה ללא הגבלה". לדבריו, הכנסת בני הזוג פחתה משמעותית, ומיום לידתם של הילדים נאלצים הוריהם לסעוד אותם וללוות אותם לכל הטיפולים שלהם הם נדרשים, דוגמת טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, הידרותרפיה וטיפולים פסיכולוגיים, על חשבון זמנם הפרטי. בנוסף, הם נושאים בהוצאות נסיעות מוגברות, ואף בגידול ילדם הרביעי הצעיר, "שאין ספק שאורח חיי משפחתו ישליך גם על חייו".
לאור כל זאת, ולאור העובדה כי הילדים לא יוכלו למצוא עבודה בעתיד ולהתפרנס בעצמם, תובעים ההורים בשם הילדים פיצוי בסכום של למעלה מ-2.5 מיליון שקל. התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט המחוזי בתל אביב.
