חדשות

מליאת הכנסת אישרה אתמול סופית בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק המבטלת את כלי המאסרים בהוצאה לפועל. שרת המשפטים ציפי לבני: תקופת הפיילוט הראתה כי יכולת הגבייה לא נפגעה. יוזמת החוק ח"כ מרב מיכאלי: "צריך לעשות עוד הרבה רפורמות בהוצאה לפועל"

מליאת הכנסת אישרה אמש (ב', 19.5) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק המבטלת את כלי המאסרים בהוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014. מדובר בהצעת חוק פרטית שיזמה תחילה חברת הכנסת מרב מיכאלי (העבודה), בה נרשמה תמיכה עצומה של 77 חברי כנסת. בשלב מאוחר יותר הביעה גם שרת המשפטים ציפי לבני את תמיכתה בהצעת החוק, ומשרדה הכין תזכיר חוק ממשלתי. בקריאה השנייה תמכו אמש בהצעת החוק 51 חברי כנסת, ואילו בקריאה השלישית תמכו 51 חברי כנסת – ללא מתנגדים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ביטול מאסר החייבים להוצאה לפועל מנומק מחשש כי עלולים להיאסר מעוטי יכולת, בשל הקושי להפריד בין המשתמטים מתשלום חובותיהם לבין אלו שאינם מסוגלים לעמוד בכך כלכלית, וכן מחשש שאיום במאסר עשוי לדרדר את החייבים להשגת כספים דרך השוק האפור, ובכך לדרדר אף יותר את מצבם הכלכלי.

התומכים בהצעת החוק, ובראשם השרה לבני, סבורים כי הטלת מאסר בטעות או גלגול חובות לגורמים אחרים ומסוכנים יותר אינם מחיר מוצדק לשלם ביחס לתועלת שתצמח ממאסרם של בעלי חוב, ומשכך הציעה לבטל לחלוטין את אפשרות המאסר כלפי חייבים שאינם חייבים במזונות.

כדי להימנע מפגיעה מהמלווים, יוגדלו אמצעי הגבייה העומדים ברשותם – כך, למשל, יוכל רשם ההוצאה לפועל לרשום את שמו של חייב המשתמט מתשלום חובות במרשם מיוחד אם הוא חייב למעלה מ-10,000 שקל וטרם חלפה חצי שנה מיום שהרשם ראה את החייב והשתכנע שהוא אכן משתמט ללא הצדקה מתשלום חובו, או שנשלחה אליו אזהרה והזמנה לדיון בנושא, אך הוא בחר שלא להתייצב. בנוסף, יוגדלו מקורות המידע על נכסי החייב והדרכים לאתרו.

בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), נכתב כי "מאסר אזרחי בשל אי תשלום חוב מהווה פגיעה קשה בזכויות אדם. הליכי מאסר מהווים אמצעי גביה לא לגיטימי, תוך הפעלת לחץ לא ראוי, במערכת משפט מתוקנת. כך, פעמים רבות האיום במאסר, יוצר לחץ איום על החייב ומשפחתו, ועלול לגרור את החייב ללוות הלוואות נוספות (גם בשוק האפור), על מנת להיחלץ מאיום המאסר. מאסר חייבים, גם מהווה צעד לא מידתי ביחס לתוצאה הרצויה. המטרה היא גביית חובותיו של החייב, והכנסת אדם למאסר, צעד המהווה פגיעה אנושה בזכויותיו, היא צעד עונשי בלבד, שלא תורם לגביית חובות מאדם שאינו יכול לשלם אותם. זאת, בניגוד לפעולות היורדות לנכסים, כמו עיקול נכסיו של חייב".

חה"כ מיכאלי אמרה בעקבות אישור החוק שיזמה כי "מאז שנת 1949 היו שניסו בכנסת לבטל את מאסר החייבים. כל השנים אלה שצידדו במאסר חייבים, המשיכו להתעלם מהעובדה שמדובר בדרך כלל בכאלה שאין להם במה לשלם. זה יום גדול למדינה אשר מחקה מספר החוקים שלה מאסר על חוב אזרחי. למרבה הצער, צריך לעשות עוד הרבה רפורמות בהוצאה לפועל. זה מקום שקל מאוד להיכנס אליו וכמעט בלתי אפשרי לצאת ממנו".

לדברי השרה לבני, "אין טעם לדרדר אדם אל מעבר לפי התהום. נכון, אין ספק שחובות מוכרחים להחזיר, אבל אם המחיר הוא פגיעה נוספת אזי המטרה האמיתית לא מושגת, ובמקום למחוק את החובות ולהתקדם הלאה, מוצא עצמו החייב במעגל אימים כלכלי. היות ותקופת הפיילוט הראתה כי יכולת הגבייה של ההוצאה לפועל לא נפגעה כתוצאה מביטול אפשרות המאסר – נהפוך הוא – ולצד הענקת הכלים המוגברים לאכיפה ולענישה קשה של מי שמתחמקים מתשלום ללא הצדקה, נמצאה הדרך לגבות חובות באופן ההומאני והנכון ביותר".

לקריאה נוספת, ראו:

"בעידן כריית המידע, רישום שמות החייבים במאגר פומבי עלול להפוך לאות קלון"

"החלופות למאסר החייבים יביאו עשרות אלפים למעשי יאוש נוסח משה סילמן"

"בהוצאה לפועל יש נושים גדולים וחייבים קטנים. לחייבים גדולים יש הסדרים"

על נושים גדולים וחייבים קטנים; על חייבים גדולים ונושים קטנים: נושים, חייבים וזכויות אדם

מחקר חדש מתריע: ישראל קשוחה יותר כלפי בעלי חוב שלא מסוגלים לשלם