בצעד נדיר, קיבל ביהמ"ש למשפחה את התנגדות הבת לצוואה הכתובה המורה על חלקות הדירה שווה בשווה עם אחיה, וקבע כי האם הורישה לה בעל פה ובנוכחות עדים את דירתה
בית המשפט קיבל לאחרונה צוואת שכיב מרע של קשישה שהורישה את דירתה טרם מותה לבת שסעדה אותה, מבלי לשנות את צוואה קודמת המורה כי על הדירה להתחלק בין כל בניה ובנותיה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לדברי עו"ד אבי גפן, שייצג את הבת, בית המשפט לא נוטה לקבל צוואות כאלה ומערים קשיים רבים בפני מי שטוען כי המנוח הוריש לו בעל פה את כל רכושו ערב מותו, במיוחד כאשר צוואה בכתב ידו של המנוח אומרת אחרת. אולם, במקרה זה היו לצוואתה האחרונה של הקשישה עדי שמיעה רבים והצהירו עליה יותר משני עדים.
בין הקשישה ובין שני בניה חל נתק במשך שנים רבות, והם אף סירבו להיפגש איתה ולבקרה בבית החולים כשהיתה על ערש דווי ממחלת לב שממנה סבלה, למרות תחנוניה. עם זאת, לאחר מותה קמו הבנים מהשבעה והגישו לרשם הירושות צוואה החתומה בכתב ידה של האם, ולפיה הרכוש יתחלק שווה בשווה בין ילדיה.
הבת הגישה התנגדות לצוואה, באמצעות עו"ד אבי גפן, בטענה כי אמה כפרה בצוואתה הישנה והורישה לה ערב מותה את דירתה בעל פה ולאוזני עדים. לטענתה, אמה חולת הלב פחדה לאורך השנים לשנות את צוואתה מפני שחששה שדבר השינוי ידלוף לבניה ולנשותיהם, וכי התלהמותם תגרום לה להתקף לב קטלני.
במסגרת הבקשה לקבלת צוואת שכיב מרע, העידו מכריה של המנוחה ובני דודיה כי המנוחה ציוותה את הדירה שבבעלותה הבלעדית לבתה הרווקה, אשר טיפלה, טיפחה והקדישה את כל חייה עבור אמה, שאותה אהבה אהבה עמוקה וכנה.
לטענת עו"ד גפן, "המנוחה אמרה לא פעם באוזני התובעת ובאוזני כל הסובבים אותה, כי היא חוששת שמא בניה ונשותיהם יגלו את דבר השינוי, יקימו צעקה גדולה, ולבה החולה לא יהיה מסוגל לעמוד בגלי העוינות והאלימות מכיוונם". עוד ציין עו"ד גפן כי המנוחה ידעה שהיא עומדת למות והצהירה בפני כל מי שסבב אותה בימיה האחרונים, בעת אשפוזה בבית החולים, ואפילו יום לפני פטירתה – כי היא מצווה את הדירה לבתה.
בניה של המנוחה סיפקו מנגד תצהירים סותרים, לפיהם הם ביקרו בבית החולים ושמעו מפי הקשישה זמירות אחרות לגמרי. עדותם של הבנים נמצאה בלתי אמינה על ידי בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, אשר קיבל את בקשתה של הבת ופסק כי על הדירה לעבור במלואה לידיה.
