חדשות

דו"ח חדש של מבקר המדינה מצביע על כשלי הפיקוח על הנשק: מחסור בכוח אדם מונע פיקוח יעיל על בעלי רישיונות הנשק הפרטי, כלי נשק רבים מוחזקים ללא רישיון וקיימים כשלים בקשר בין גורמי הרווחה והבריאות המטפלים לגורמי הרישוי והפיקוח

היעדר כוח אדם הביא לחידוש רישיונות של ארגונים חמושים באופן אוטומטי וללא פיקוח, כך קובע דו"ח חדש של מבקר המדינה. המבקר מצביע על שיתוף פעולה לקוי בין משרד הרווחה לאגף רישוי כלי הירייה ועל העובדה כי מרבית מעשי הרצח וההתאבדויות בשנת 2013 נעשו בכלי ירייה ארגוניים. הגברת הפיקוח הביאה לירידה דרמטית במקרי ההרג כתוצאה מנשק אבטחה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בתגובה לדו"ח מבקר המדינה, קוראת קואליציית "האקדח על שולחן המטבח" לאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון פנים להגדיל משמעותית את היקף הפיקוח על הנשק הקיים ועל הארגונים החמושים, לחדד את הנהלים הנוגעים להודעות מטפל במשרדי הרווחה והבריאות, ולהמשיך לפעול לצמצום החימוש בישראל.

הקואליציה נאבקה ממושכות לצמצום תפוצת נשק אבטחה, ובפרט ליישום הוראה כי נשק זה לא יהיה זמין לשימוש המאבטח בתום עבודתו. דו"ח המבקר מראה בבירור כי עד לכניסת התקנות לצמצום תפוצת הנשק לתוקף, בספטמבר 2013, שימש נשק ארגוני למקרי רצח והתאבדות רבים, בעוד שעל פי המידע שבידי הקואליציה, מאז כניסת התקנות לתוקף לא בוצע אף רצח על ידי מאבטח או באמצעות נשק של תעשיית האבטחה.

"השינוי הדרמטי במגמה מצביע על הנזק והפגיעה בביטחון של בנות ובני משפחה, וגם של החמושים עצמם, כאשר אין פיקוח על הנשק הארגוני", אומרת עו"ד גלית לובצקי מהקואליציה. "צמצום מספר כלי הנשק חשוב אך אינו מספיק. יש לפעול להגברת הפיקוח על הנשק ועל אלו שמקבלים רישיונות לנשיאתו. הוספת מפקחים, אפילו בודדים, תציל חיים ותמנע אסונות". במקביל קוראת הקואליציה למשרד החינוך ולמשרד לביטחון פנים לקבוע הנחיות דומות גם לגבי מאבטחי מוסדות חינוך.

לראשונה מאז שנת 1997 בדק מבקר המדינה את נושא רישוי כלי הירייה והפיקוח על החזקתם בישראל. התמונה העולה מהדוח קשה – מחסור בכוח אדם מונע פיקוח יעיל ואפקטיבי על בעלי רישיונות הנשק הפרטי – ארגוני ואישי כאחד, כלי נשק רבים מוחזקים ללא רישיון, וקיימים כשלים בקשר בין הגורמים המטפלים בתחום הרווחה והבריאות לגורמים הרישוי והפיקוח.

מבקר המדינה קובע, בין השאר, כי "נמצא כי עבודת הפיקוח במחוז ירושלים הופסקה בשנת 2008, ורק בשנת 2013 מונה מפקח במחוז. עוד נמצא, כי החל ביוני 2011 אין מפקח מחוזי ייעודי במחוז צפון, והפיקוח מבוצע על ידי מנהל המחוז נוסף על שאר תפקידיו. ... היעדר מפקח מחוזי הביא לידי כך שבמחוז ירושלים חודשו רישיונות לכל הארגונים הפועלים בו באופן אוטומטי וללא פיקוח. באוגוסט 2013 כתב מנהל תחום ארגונים באגף למשרד מבקר המדינה, כי "בגלל אילוצים שונים בהם נאלץ מחוז ירושלים שלנו, לפעול במשך כמה שנים ללא מפקח כלי ירייה מחוזי, ניתן במשך תקופה ממושכת אישורנו לבצע חידוש רישיונות לארגונים חמושים שבמרחב ירושלים ללא ביקורת ואישור מפקח כלי ירייה כפי שמקובל ככלל במערך רישוי כלי הירייה".

העובדה שלא היה מפקח במחוז ירושלים האחראי על 142 ארגונים במשך יותר מחמש שנים, ושבמחוז צפון האחראי על 196 ארגונים אין מפקח ייעודי – מלמדת על החשיבות המועטה שמייחס האגף לפיקוח על הארגונים החמושים. עוד עולה מהביקורת כי ביקורות העומק בוטלו כליל, וכי בפועל אין ביקורת פתע אמיתיות בהן מגיע מפקח ללא כל הודעה מראש.

הדו"ח מעלה עוד שבתחום כלי הנשק האישיים מרבית הרישיונות ניתנים על בסיס זכאות בעבר ולא לאור צרכים עדכניים: כ-81% מבעלי כלי הירייה הפרטיים (כ-120 אלף) – מחזיקים ברישיון על יסוד זכאות קודמת או "המלצה" של גורמים במערכת הביטחון. פחות מחמישית (כ-28 אלף) מחזיקים ברישיון על יסוד תבחינים המצביעים על צורך קונקרטי מעודכן.

מהממצאים בדו"ח עולה שנכון לקיץ האחרון היו בישראל יותר מ-14 אלף כלי ירייה ללא רישיון תקף המוחזקים שלא כדין: ביוני 2013 היו 7,198 רישיונות פגי תוקף הרשומים על שמם של תושבים פעילים; 6,276 רישיונות פגי תוקף רשומים על שמם של נפטרים ו-607 רישיונות פגי תוקף רשומים על שמם של אזרחים שעזבו את הארץ, אך כלי הירייה שהיה ברשותם לא הוחזר.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "משטרת ישראל פועלת באופן יזום ושיטתי לאיתור ותפיסת כלי נשק שפג תוקף רישיונם, לרבות הגעת ניידת לבתי החייבים ואף הכרזתם במערכת המשטרתית כ'דרושים לחקירה', ובהתאם צומצמה הרשימה ה'ישנה' והיא עודכנה בדבר מיצוי ההליך המשטרתי. ראוי לציין כי פותחה והוטמעה מערכת מחשוב חדשה, המשלבת ומצליבה מידע מכלל הגורמים. בהתאם להנחיה שכלי ירייה הנמצאים ברשות חברות השמירה לא יוצאו מחוץ לאתר המאובטח, בוצעו המהלכים הנדרשים וצומצמו הוצאתם של 30 אלף כלי נשק של חברות שמירה בתום עבודת המאבטח".