קשישים או ילדים שלא היו מודעים לכך שנקשרו בעסקה קיבלו להפתעתם הודעה על חוב של אלפי שקלים בגין שירותי תוכן, משחקים ומידע, שהתשלום עבורם נעשה באמצעות חשבון הטלפון. לפי החוק החדש, נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לעסקה יהיה על ספק התוכן
הרשות להגנת הצרכן הפיצה היום תזכיר חוק שמטרתו למנוע מעוסק לגבות מהצרכן כסף בגין רכישה שהתבצעה ללא ידיעתו והסכמתו המפורשת. חיובים אלה מתבצעים במספר אמצעים שהצרכן אינו מודע להם: שימוש באמצעות מכשיר הטלפון, הנייח והנייד, כאמצעי תשלום עבור עסקאות מכר מרחוק וגביית תשלומים באמצעות חברות העוסקות בשיווק טלפוני של מוצרים ושירותים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לדברי שר הכלכלה, נפתלי בנט, "הגינות במסחר היא תנאי הכרחי לכלכלה בריאה. ידעו העוסקים והצרכנים שאנו שומרים עליהם מפני רמאות. יש היום מצב בלתי נסבל שחברות מנצלות את הקלות שבה ניתן לחייב חסרי ישע, כמו קשישים וילדים קטנים, בגין שירותים שאין להם צורך בכך, ובלי שאף אחד מודע לזאת. מגיעות לשולחני תלונות רבות של אזרחים בנושא זה, ותזכיר החוק ישים לתופעה הפסולה הזאת סוף".
עו"ד תמר פינקוס, הממונה על הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, מסבירה כי "מדובר בתופעה פסולה שחייבים לעצור אותה. מתלונות רבות של צרכנים שהגיעו לידינו, עולה כי קיים ניצול לרעה של הצרכן, בין היתר על ידי ספקי התוכן וחברות לשיווק טלפוני. במקרים רבים מדובר בקשישים או ילדים שלא מודעים כלל לכך שנקשרו בעסקה. רק לאחרונה נתקלנו בעשרות אלפי צרכנים שקיבלו מכתבי תביעה על חובות בסכומים של אלפי שקלים על עסקאות שלטענתם בוצעו ללא ידיעתם ואישורם. זו רק דוגמא אחת מיני רבות".
מהתלונות הרבות שהגיעו לרשות להגנת הצרכן עולה כי צרכנים רבים מופתעים לגלות שחשבון הטלפון שלהם או כרטיס האשראי שלהם חויבו בסכומים גבוהים ובלתי שגרתיים, לעיתים אף בסכומים המגיעים לאלפי שקלים. חיובים רבים נגרמים בעקבות השתתפות במשחק באינטרנט של ילדו של בעל המכשיר, ומבלי שקיימת הבנה אמיתית של פרטי העסקה. חברות הטלפון מהוות "צינור" להעברת כספים מהצרכנים המנויים אצלן אל ספקי תוכן סלולארי או אל בעלי אתרי אינטרנט ומפעיליו המציעים שירותי תוכן ומידע שונים כגון משחקים. התשלום עבור שירותים אלו לא מבוצע במזומן, בצ'ק או באמצעות כרטיס אשראי, אלא באמצעות חיובי הצרכן המנוי בחברת הטלפון.
דרך נוספת היא באמצעות גביית תשלומים על ידי חברות העוסקות בשיווק טלפוני של מוצרים ושירותים. גבייה שנעשית עבור מוצרים או שירותים שהצרכן טוען לגביהם כי לא נתן הסכמתו לעסקה או כי לא ידע כלל על הגבייה. חברות אלו נוהגות לפנות חדשות לבקרים אל צרכנים שרכשו אצלן בעבר, במיוחד לאוכלוסיות חלשות כגון מבוגרים, ועקב החזקתן את פרטי כרטיס האשראי, הן יכולות לחייב את הצרכן בגין עסקאות שכלל לא ידע עליהן או שבפירוש סירב לבצען.
בהתאם לתזכיר הצעת החוק שהפיצה הרשות, חברת טלפון וחברה לשיווק טלפוני, לא יוכלו עוד לגבות מצרכן המנוי אצלן כל סכום כספי עבור עסקת מכר מרחוק שנעשתה עם עוסק אחר, אלא לאחר שהתקבלה הסכמה מפורשת של הצרכן לעסקה ולפרטי העסקה. נטל ההוכחה כי הצרכן קיבל את פרטי העסקה והסכים לה יהיה על העוסקים.
במקרה בו הודיע הצרכן כי לא נתן את הסכמתו המפורשת לעסקה או לפרטיה והעוסק לא הוכיח תוך חמישה ימי עסקים אחרת, יפסיק העוסק את החיוב הכספי ויחזיר לצרכן את הכסף שנגבה ממנו. אם עוסק יגבה כספים מהצרכן בניגוד לחוק, בית משפט מוסמך להטיל עליו קנס בגובה של עד 204,400 שקל לכל עבירה ולפסוק פיצויים לצרכן במקרים הנדרשים.
