שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ניתן להעמיד עו"ד לדין משמעתי על התנהגות שאינה הולמת גם בחייו הפרטיים

חדשות

ניתן להעמיד עו"ד לדין משמעתי על התנהגות שאינה הולמת גם בחייו הפרטיים
ניתן להעמיד עו"ד לדין משמעתי על התנהגות שאינה הולמת גם בחייו הפרטיים
11/05/2014, עו"ד לילך דניאל

עורכת דין איימה על אישה שלטענתה ניהלה רומן עם בעלה והטרידה אותה במייל ובטלפון. בית המשפט העליון שדן בערעור בגלגול רביעי קבע כי אף שהמעשים בוצעו ללא זיקה לעיסוקה המקצועי, התנהגותו של עורך דין היא בבואת המקצוע ומשליכה על דימויו של המקצוע כולו

בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורה של עורכת דין שהורשעה בדין משמעתי בהתנהגות בלתי הולמת, לאחר שהטרידה ואיימה באופן חמור על אישה שבה חשדה כי ניהלה רומן עם בעלה. השופטים אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר ואורי שהם קבעו כי אין לשלול העמדת עורך דין לדין משמעתי בגין התנהגות שאינה הולמת גם מחוץ לגדרי המקצוע, נוכח היותו של עורך הדין ראי המקצוע כולו.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המערערת, עו"ד פרידה ישראלוביץ, הועמדה לדין משמעתי בבתי הדין של לשכת עורכי הדין עקב התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. זאת, לאחר שהטרידה אישה שלטענתה ניהלה רומן עם בעלה, בכך שהתקשרה אליה עשרות פעמים ביום, לרבות למקום עבודתה, תלתה מודעה המכפישה את שמה במקום מגוריה שבה "הזהירה" את הציבור מפני "הורסת המשפחות", ושלחה לה הודעות דואר אלקטרוני שכללו לשון איום וביטויים חריפים ביותר. בנוסף, הטרידה עורכת הדין גם את אימה של המתלוננת, יזמה שיחות בעניין עם עובדים במקום עבודתה של המתלוננת ואף הופיעה בבית הכנסת שבו מתפללים הוריה.

בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את עורכת הדין פה אחד בעבירה של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע וגזר עליה שנת השעיה בפועל מהלשכה, שנת השעיה על תנאי ופיצוי בסך 5,000 למתלוננת.

בבית הדין המשמעתי הארצי נחלקו הדעות, כשברוב דעות זוכתה עורכת הדין מהעבירות שיוחסו לה ונקבע כי כלל לא היה מקום להעמדתה לדין היות שהמעשים שיוחסו לה בוצעו במישור חייה הפרטיים. לעומת זאת, אחד מחברי בית הדין הארצי סבר בדעת מיעוט כי היה מקום להותיר את ההרשעה על כנה, ואף קבע כי יש להחמיר בעונשה של עורכת הדין.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור ועדת האתיקה נגד הזיכוי, וקבע כי אף שהמעשים בוצעו ללא זיקה לעיסוקה של עורכת הדין, העובדות שהוכחו לעניין הטרדת המתלוננת היו עבירות פליליות, והעובדה שלעתים אין מוגש מסיבות שונות כתב אישום פלילי אינה צריכה לפעול לטובת עורכת הדין. לפיכך, הורשעה עורכת הדין ועונשה הוחמר ל-30 חודשי השעיה.

עורכת הדין הגישה בקשת ערעור על ההחלטה "בגלגול רביעי", בטענה שהמקרה מעלה שאלה בעלת חשיבות ציבורית שעניינה בהרשעה בשל התבטאויות בגדר חייו הפרטיים של עורך הדין.

בית המשפט העליון דן בבקשה כבערעור וקבע כי יש להפחית מעונשה של עורכת הדין ל-20 חודשי השעיה בלבד. עם זאת, הבהירו השופטים כי אין לשלול העמדת עורך דין לדין משמעתי בגין התנהגות שאינה הולמת גם מחוץ לגדרי המקצוע. השופטים הדגישו כי הדבר אינו צריך להיות כעניין של שגרה, אולם בהתחשב בכך שמקצוע עריכת הדין הוא חלק חשוב מפניו של שלטון החוק, התנהגותו של עורך הדין היא "בבואת המקצוע" ומשליכה על דימויו של המקצוע כולו.

לפיכך, קבעו השופטים, מקום שבו היו התרחשויות קשות כמו במקרה זה, שבו הטרידה עורכת הדין באופן מסיבי את המתלוננת גם בסביבתה, במקום עבודתה וכלפי הוריה – אין מנוס מהעמדה לדין. לדעת בית המשפט, אין מדובר ב"חופש הביטוי" אלא במעשים שיש להם היבט פלילי, גם אם מטעמים כאלה ואחרים לא היתה העמדה לדין פלילי.

יחד עם זאת, לעניין העונש סברו השופטים כי ראוי להביא בחשבון את נסיבותיה האישיות הקשות של עורכת הדין ובעיותיה הרפואיות, כמו גם את המעברים החדים בין קביעת עונש של שנת השעיה בבית הדין המחוזי, זיכוי בבית הדין הארצי, והחמרה בענישה לכדי 30 חודשי השעיה בבית המשפט המחוזי.

בשולי הדברים, ציינו השופטים כי על הלשכה לקבוע נוהל לגבי הצגת גליון הרשעות משמעתיות קודמות, וכי ראוי להקיש בעניין זה מהצגת הרשעות קודמות במשפט הפלילי.

 

בר"ש  1136/14

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150