הלקוח לא הבין ששכר הטרחה ייגזר מהסכום שייפסק לטובתו בתביעה, גם אם בפועל לא ייגבה מהנתבע דבר. ביהמ"ש דחה את תביעתן של עורכות הדין לתשלום שכרן וקבע כי הן לא הסבירו ללקוח בשפתו את תוכן ההסכם אלא השתמשו בשירות התרגום של גוגל, שאינו מתרגם כראוי מונחים משפטיים
בית משפט השלום דחה תביעת שכר טרחה שהגישו שתי עורכות דין נגד לקוחן וקבע כי הן לא הסבירו ללקוח בשפה המובנת לו את הכתוב בהסכם שכר הטרחה ולכן הן אינן זכאיות לשכר. השופטת אושרי פרוסט פרנקל ציינה כי הלקוח לא הבין עברית וגם עורכות הדין לא הבינו אנגלית על בוריה, ושני הצדדים נאלצו להיעזר בתרגום מהאינטרנט שאינו מתרגם כראוי מונחים משפטיים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הלקוח שכר את שירותיהן של עורכות הדין לצורך הגשת תביעה בשמו נגד מעסיקיו לבית הדין לעבודה. בהסכם שכר הטרחה התחייב הלקוח לשלם לעורכות הדין מראש סכום של 5,000 דולר ובנוסף 20% מהסכום שייפסק. התביעה הוגשה בצירוף בקשה לצו עיקול על המקרקעין של המעסיק, אשר נדחתה בבית המשפט. לטענת התובעות, הלקוח ביקש לערער על ההחלטה ולהגדיל את שכר הטרחה מ-20% ל-30% מהסכום שייפסק. התובעות הגישו בשמו ערעור על ההחלטה ואכן הוטל בסופו של דבר עיקול על המקרקעין. בנוסף זכה הלקוח בתביעה העיקרית ונפסק לזכותו סכום של 70 אלף דולר.
במסגרת התביעה עתרו התובעות לחייב את הלקוח בתשלום שכר הטרחה המגיע להן, לשיטתן, בסך של כ-115 אלף שקל. הלקוח, מנגד, טען כי הבין בעת חתימת הסכם שכר הטרחה כי עליו לשלם, מלבד הסכום הראשוני, 20% מהסכום שייגבה בפועל ולא מהסכום שנפסק על ידי בית המשפט. לטענתו, התובעות ניצלו את קשיי הבנתו בשפה העברית והחתימו אותו על הסכם שהוא לא הבין את תוכנו.
השופטת אושרי פרוסט פרנקל ציינה כי אין חולק שבהסכם שכר הטרחה בין הצדדים נקבע כי השכר יקבע על פי הסכום שייפסק ולא על פי הסכום שיגבה הנתבע ממעסיקיו. בעניין זה, קבעה השופטת, קיימת חזקה לפיה אדם נחזה כמי שיודע על מה הוא חותם.
עם זאת, משמיעת עדות הנתבע עולה כי חזקה זו נסתרה – הלקוח אינו מבין עברית, אינו דובר את השפה, אינו קורא עברית וגם עדותו הייתה רובה באנגלית מעורבבת בעברית. התובעות, מנגד, לא שלטו היטב באנגלית. גם התובעת העידה שהיה עליה לתרגם לעברית את המיילים ששלח לה הנתבע באנגלית באמצעות אתר התרגום "Google Translate", וכי גם הנתבע נעזר בשירות זה.
השופטת פרוסט פרנקל הבהירה כי גם אם הנתבע הוא איש עסקים בעל תואר, אין משמעות הדבר שהוא מבין עברית ויכול להבחין בדקויות שבין הפירושים השונים למושגים בעברית, בפרט כאשר מדובר במונחים משפטיים. זאת ועוד, על פי עדות התובעת גוגל טרנזלייט לא מתרגם מונחים משפטיים, והיא אף השתמשה במהלך עדותה במונח השגוי "גוגל טרנספר", מה שמעיד על אי שליטתה בשפה האנגלית. לאור האמור הסיק בית המשפט כי התובעות לא תרגמו ללקוח את ההסכם לאנגלית, לא בעל פה ולא בכתב, ולא נתנו לו עותק באנגלית.
השופטת דחתה גם את טענת התובעות כי הלקוח הוא שביקש להגדיל את סכום שכר הטרחה מ- 20% ל- 30%, ונקבע כי סביר והגיוני יותר שהן אלו שדרשו את הגדלת סכום שכר הטרחה. לפיכך, בוודאי שאין לקבל את טענתן שאחוז שכר טרחתן ייגבה גם מסכום הסנקציה שהוטלה על מעסיקיו של הנתבע.
בנוסף, התקבלה גרסתו של הלקוח לפיה הוא הבין ששכר הטרחה ישולם לאחר גביית סכום פסק הדין. עוד נקבע כי התובעות לא הסבירו לו את המצב המשפטי לאשורו ואת הקושי במימוש העיקול, ואילו היו עושות כן לא היה ממשיך בהליכים המשפטיים.
בסיכומו של דבר דחתה השופטת את התביעה וקבעה כי הלקוח לא הבין שיהיה עליו לשלם לתובעות את שכר טרחתן גם אם לא יגבה מהנתבעים כל סכום שהוא, וחלף זאת הבין והתכוון לשלם להן את שכר טרחתן רק מהסכום שיגבה בפועל, והנתבעות לא הסבירו לו בשפתו את תוכן ההסכם.
