חדשות

ביציותיה של אישה הופרו מזרעו של גבר ונשתלו ברחמה של בת זוגה, ושלושת ההורים חתמו על הסכם הורות משותפת. לאחר שנפרדו השתיים, ביקשו שני ההורים הרשומים במשרד הפנים למנוע כל קשר בין התובעת לבין התאומים שנולדו, בטענה כי היא אינה כשירה להיות אם ומעמדה הוא כשל תורמת ביצית

השינויים החברתיים וההתפתחויות בטכנולוגיית ההפריה הביאו להכרה בצורות שונות של משפחה, לצד מבנה המשפחה המסורתית. אולם, בתי המשפט נדרשים עדיין לא פעם לברר ולהבטיח את זכויותיהם של בני המשפחות האלה, אשר אינן מוסדרות עדיין בחוק. במקרה שהגיע לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, ביקשה אם ביולוגית של שני תאומים קטינים, שביציותיה הושתלו ברחמה של בת זוגה לשעבר, לקבוע הסדרי ראיה זמניים במסגרת תביעה שהגישה נגד בת הזוג ונגד האב, הרשומים שניהם כהורי הילדים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

המבקשת, שכונתה בפסק הדין נילי (שם בדוי, כמו כל השמות המצוינים בכתבה), היתה בת זוגה של המשיבה אורית. בשל קשיים רפואיים שמנעו מאורית להרות, ביציותיה של נילי הופרו בזרעו של המשיב 2, אלון, והושתלו ברחמה של אורית. ביוני 2011 נולדו התאומים, וכעבור שלושה חודשים חתמו אורית ואלון על הסכם בין הורים, אשר אושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין.

כחודש לאחר מכן חתמו אורית, נילי ואלון על "הסכם להורות משותפת", שנתן ביטוי לרצונותיהם ולהסכמותיהם בנוגע לתאומים. הסכם זה לא הוגש לבית המשפט. בהסכם הצהירו הצדדים כי הם רואים בילדים כמי שיש להם שלושה הורים, וכי הקשר של נילי עם הילדים, שמירתו ורציפותו, הולמים את טובתם.

עד לאחרונה התגוררו נילי ואורית יחד ואילו אלון קיים הסדרי ראייה עם הבנים.

בעקבות סכסוך שפרץ בין השתיים עזבה נילי את הדירה שבה התגוררה עם הילדים ובמשך זמן מה התקיימו הסדרי ביקור בינה לבינם. הסדרים אלה הופסקו לאור התנגדותם של אורית ואלון, אשר טענו כי הם הורי הקטינים והאפוטרופסים הטבעיים שלהם ואילו לנילי אין כל זכות עמידה או מעמד משפטי, אלא מעמד של תורמת ביציות בלבד. עוד טענו אורית ואלון כי לא היתה כל כוונה להעניק לה זכויות או להטיל עליה חובות הוריות כלפי הקטינים, ולא היתה החלטה משותפת של אורית ונילי להביא יחד ילדים לעולם.

הורות משותפת ותקנת הציבור

בתשובתם לתביעתה של נילי טענו אורית ואלון כי לנילי היה תפקיד שולי בגידול התאומים, היא מעולם לא התנהלה כאמם אלא כבת הזוג של אמם בלבד, ולא גילתה אחריות הורית עקבית ויציבה כלפיהם. המפגשים הקצרים והארעיים שהתקיימו בינה לבין הילדים צומצמו בהדרגה עד לניתוק הילדים ממנה, בהמלצת גורמים טיפוליים. השניים אף טענו כי בלתי מתקבל על הדעת שהילדים ימצאו עצמם במצב שבו יש להם בפועל שלושה הורים ועליהם לעבור בין שלושה בתים.

הצדדים הופנו על ידי בית המשפט ליחידת הסיוע לצורך קבלת המלצותיה, אך מפגש משולש לא יצא לפועל נוכח סירובם העיקש של אורית ואלון לשבת בפגישה משותפת עם נילי. עובדת סוציאלית מטעם יחידת הסיוע לא התרשמה שיש אינדיקציה לתפקוד הורי בעייתי של נילי וביקשה להמשיך ולהיפגש עם אלון ואורית אך אלו סירבו בטענה שלנילי אין מעמד משפטי.

השופט יהורם שקד דחה את בקשתם של אורית ואלון לסילוק התביעה על הסף וקבע כי בירור זכות העמידה של נילי ביחס לקטינים יצריך דיון בסוגיות משפטיות מורכבות וסבוכות, אך בשלב ראשון יש לתת לנילי את יומה להוכיח את טענותיה בעניין זיקתה המשפטית לקטינים.

השופט שקד הבהיר כי עיון בהסכם בין אורית לאלון, שקיבל תוקף של פסק דין, מעלה ספק רב בטענה כי לנילי אין מעמד משפטי כלפי הילדים. כך, למשל, אף שאורית ואלון הם אלו שנרשמו כהורי הקטינים במשרד הפנים, נקבע בהסכם כי בכוונתם ליצור מסגרת שיתופית שבה כל ההחלטות הנוגעות לחייהם, חינוכם, משמורתם וכיו"ב יילקחו במשותף עם נילי, שתמשיך לקיים איתם מערכת יחסים עצמאית גם במקרה של פרידה מאורית.

טענותיהם של אורית ואלון בבית המשפט סותרות גם את הסכם ההורות שאמנם לא זכה לאישור של בית משפט, אך מבהיר באופן ברור וחד משמעי כי בכוונת הצדדים ליצור מסגרת של הורות משותפת שבה ייקחו חלק באופן פעיל ומעורב שלושה הורים. עוד נקבע כי נילי היא הורה לכל דבר ועניין ובעלת מעמד שווה ביחס לילדים כמו אלון ואורית. בנוסף להסכם, הוצגו גם ייפויי כוח שעליהם חתמו אלון ואורית, המייפים את כוחה של נילי לפעול לטובת התאומים בכל עניין ובכל מוסד רפואי, חינוכי או אחר.

לאור זאת, דחה השופט שקד מכל וכל את טענת אורית ואלון כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף משום שהסעד הנתבע סותר את תקנת הציבור. לשיטתו של השופט, "ככל שיתברר כי שני ילדים אלה נולדו לתוך מציאות שבה שלושה הורים, כטענת נילי, הרי שעניין זה יובא בחשבון בעת בחינת טובתם, לצד שיקולים אחרים".

"המציאות מקדימה את הדין"

"לא ניתן להתעלם מכך שבשנים האחרונות עדים אנו להתפתחויות בתחום הפריון וההולדה, אשר מביעות עמן תמורות חברתיות ויצירת משפחות גרעיניות הכוללות לעיתים שני הורים מאותו מין, הורה אחד בלבד או יותר משני הורים, וניכר כי בתחום זה המציאות מקדימה את הדין", כתב השופט שקד. "התאמת הדין לכל אותם מצבים חדשים ומשתנים הינה אתגר הן למחוקק והן לבית המשפט, ואין לומר כי כל אימת שאין בנמצא דבר חקיקה ברור, לא ניתן יהיה להעניק סעד ומקרה מיוחד זה הינו דוגמא לכך".

השופט שקד קיבל את בקשתה של נילי לקבוע הסדרי ראייה זמניים, ומתח אגב כך ביקורת נוקבת על אופן התנהלותם של אורית ואלון, שסירבו להתייצב ביחידת הסיוע ללא הצדקה ובניגוד לטובת הילדים. "לא נותר אלא להסיק כי שיתוף פעולה עם יחידת הסיוע היה חותר תחת טענותיהם בהליך שלפניי ואין עלי אלא להסיק כי אף שיקול זה עמד בבסיס סירובם", קבע השופט.

לעומת זאת, ציין השופט כי התרשמותו הבלתי אמצעית מנילי היתה חיובית ביותר, ואף הוא לא הצליח להבחין באינדיקציה כלשהו להורות בעייתית או מוגבלת. "אומר ללא כחל וסרק, כי התרשמתי מאמא לילדים (אף כי אינה רשומה כאמם) אשר כואבת את כאבה ואת כאבם של הילדים גם יחד ואשר חשה כי ישנם כוחות המשלבים ידיים והמבקשים לסלקה מחייהם של הילדים ולהדירם מחייה". כתב השופט שקד. "ניכר כי נילי דיברה אל בית המשפט בדם ליבה ואף ניסתה לדבר על ליבם של אורית ואלון, אשר לדאבון הלב לא הסכימה לראות בה אלא כתורמת ביצית ללא כל זכויות על הילדים. בעוד נילי דיברה על היותה אם לילדים, התעקשו אורית ואלון להעלות 'טענות משפטיות', משל הובא לפתחי סכסוך מסחרי בין צדדים אקראיים".

לאור האמור קבע השופט שקד כי יש לאפשר לנילי להיפגש עם הילדים, בדומה להסדרים שנהגו בתקופה שלאחר עזיבתה את הבית, ויפה שעה אחת קודם.

השופט הדגיש כי בשלב מקדמי זה, ומבלי לפגוע בזכותם של הצדדים להביא ראיות נוספות, הוא מוצא את גרסתה של נילי אמינה, ולכל הפחות גרסה זו לא נסתרה. לעומת זאת, לא הובאה ולו בדל ראיה לתמיכה בטענתם של אורית ואלון כי "גורמים מקצועיים" ייעצו להם להפסיק את הקשר בין נילי לבין הילדים.

השופט שקד דחה את טענותיהם של אורית ואלון כי נילי פעלה בחוסר ניקיון כפיים וציין כי "טוב יעשו אורית ואלון באם ישיתו עיניהם להצהרותיהם המשותפות, אל מול ניסיונם העיקש לחבל בקשר שבין נילי לקטינים, וישאלו עצמם הם פעולות אלה אכן הולמות ניקיון כפיים כלשהו".

תמ"ש 37745-03-14