חדשות

השופט מנחם קליין דחה את בקשת "טדי הפקות" לדחות על הסף את תביעת הפיצויים שהגיש זוכה כוכב נולד ג'קו איזנברג בעקבות הריאיון שלטענתו הרס את חייו. לשיטתו, האינטרס הציבורי לבדוק בכלים משפטיים את תחולת דיני הנזיקין במקרה זה מחייבת לא להפנות את הסכסוך הרחק מהעין הציבורית

בית משפט השלום דחה בקשת סילוק על הסף מטעמי התיישנות ושיהוי שהגישה חברת ההפקות "טדי", במסגרת תביעת פיצויים שהגיש נגדה זוכה כוכב נולד ג'קו אייזנברג. עניינה של התביעה, בראיון שהעניק אייזנברג ל"ידיעות אחרונות" סמוך לאחר זכייתו, אשר הרס לטענתו את חייו האישיים והמקצועיים. השופט מנחם קליין קבע כי נוכח חשיבות הזכות לגישה לערכאות, ובשל האינטרס הציבורי לבחון בכלים משפטיים את תחולת דיני הנזיקין על הסיכונים הנפשיים והנכויות להן חשופים משתתפי "תוכניות המציאות", יש לדחות את בקשת הסילוק בשלב זה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

אייזנברג השתתף וזכה בשנת 2006 בתכנית המציאות המוזיקלית "כוכב נולד", שהופקה על ידי טדי הפקות שבראשה טמירה ירדני, ושודרה על ידי זכיינית ערוץ 2 "שידורי קשת". כשמונה שנים לאחר מכן, הגיש אייזנברג תביעת נזיקין נגד קשת וטדי הפקות לפיצוי בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים שנגרמו לו כתוצאה ממעשיהן וממחדליהן. בפרט, התייחס אייזנברג לשליחתו לראיון מול עיתונאי "ידיעות אחרונות" רז שכניק מבלי להכינו מראש, דבר שהוביל לפרסום כתבה שגרמה לשיטתו ל"גל" שהרס את חייו האישיים והמקצועיים וגרם לו לנכות נפשית קשה.

בתגובה, הגישה חברת ההפקות בקשה מקדמית לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות או שיהוי, בטענה שמאז קרות האירוע ועד הגשת התביעה חלפו מעל לשבע שנים. על כך, השיב בא כוחו של אייזנברג כי הגם שהאירועים החלו בסוף שנת 2006, הנזק בגינם התגבש למעשה רק בשנת 2008, בהסתמך על חוות דעת מומחה פסיכיאטר מטעמו.

השופט מנחם קליין דחה את בקשת הסילוק על הסף לאור חשיבותה ומעמדה של זכות הגישה לערכאות. לכך הוסיף השופט קליין תימוכין מהמשפט העברי, שלפיו חובה על הדיין לרדת לעומקו של דין ולא לסלק תביעה על הסף מבלי שהצדדים הביאו בפניו את טענותיהם. השופט ציין כי באופן עקרוני הדין העברי אינו מכיר בטענת ההתיישנות כטענת הגנה על הסף, אולם יש מקום להתחשב בחשד של "דין מרומה" והבעיה של נזק ראייתי שנגרם לצד שכנגד כתוצאה מהשיהוי.

בכל הנוגע לדין האזרחי, הזכיר השופט כי את "כלל ההתגלות" שלפיו אם יש פער בזמן בין התרחשות הנזק לבין התגלותו, מתחילה תקופת ההתיישנות להימנות מיום ההתגלות ולא מיום ההתרחשות, בתנאי שהתביעה הוגשה בתוך עשר שנים ממועד קרות האירוע. 

במקרה זה סבר השופט קליין כי לא ניתן להסתפק בכתבי טענות הצדדים ויש להידרש לקיומו של ניהול הליך הוכחות, שבמסגרתו יתבררו בין היתר מתי התגבשו נזקיו של אייזנברג, מתי נודע לו על נזקיו הנטענים, האם נזקים אלו עומדים במרכז טענותיו או שמא הם מהווים חוליה אחת בשרשרת הנזקים להם הוא טוען, האם ניתן ללמוד מהשיהוי בהגשת התביעה אודות ויתור על עילת תביעתו והאם נגרם לנתבעות "נזק ראייתי" כתוצאה משיהוי זה.

השופט קליין ציין עוד כי לשיטתו קיים גם אינטרס ציבורי לבדוק בכלים משפטיים את תחולת דיני הנזיקין על הסיכונים הנפשיים והנכויות להן חשופים משתתפי תוכניות המציאות, ולבחון את יישום מסקנות דו"ח הועדה לקביעת עקרונות אתיים לקיום תוכניות אלה (בראשות פרופ' אבינועם רכס מהלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית) על המקרה של אייזנברג. בשולי הדברים, הוסיף השופט כי לאור אינטרס ציבורי זה, לא הציע לצדדים הליכה להליך גישור או בוררות הסמויים מהעין הציבורית.

טדי הפקות תישא בהוצאות ההליך בסך של 10,000 שקל.

ת"א 1903-01-14