ביהמ"ש קבע כי נוכח העיתוי שבו נאמרו הדברים – בתום דיון סוער בבית המשפט – מדובר בסיטואציה גבולית ובדברי לשון הרע שנאמרו בעידנא דריתחא, ללא כוונה לפגוע. עורך הדין חויב בהוצאות משפט בסך של 1,000 שקל, לאור הפער בין הסכום שנתבע – 100 אלף שקל – לסכום שנפסק לטובתו
בית משפט השלום קיבל בחלקה הקטן את תביעתו של עו"ד ד"ר דוד סער נגד לקוחתו לשעבר בגין דברי לשון הרע שהטיחה בו בתום דיון בבית המשפט. השופט עודד מאור קבע כי הכינויים "גנב" ו"שקרן" שהטיחה הלקוחה בעורך הדין היו אמנם לשון הרע, אך נוכח העיתוי שבו נאמרו – בתום דיון סוער בין הצדדים ותוך סערת רגשות – עליה לפצות אותו בסכום של 1,500 שקל בלבד.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הנתבעת, רנה ליטינסקי, שכרה את שירותיו המקצועיים של עו"ד סער לצורך טיפול וייצוג בהליך משפטי שניהלה מול מעסיקה ומול המוסד לביטוח לאומי. בשלב מסוים, ביקשה ליטינסקי להפסיק את הייצוג, מאחר שלטענתה פעולותיו של עורך הדין לא נשאו פרי. בעקבות כך, התגלעה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לתשלום שכר טרחתו של עו"ד סער, כשבמסגרתה הורתה הנתבעת לחברת האשראי שלא לכבד את החיובים לטובתו.
בסופו של דבר התשלומים כובדו, אך הנתבעת הגישה תלונה ללשכת עורכי הדין, שנדחתה לימים, וכן תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות להחזר הכספים ששולמו על ידה לעורך הדין.
בתום הדיון בתביעה, נמחקה התביעה בהמלצת בית המשפט. לאחר שהצדדים יצאו מאולם בית המשפט הטיחה הנתבעת בעו"ד סער אמירות בוטות, בהן "גנב", "רמאי", "שקרן" ועוד, בנוכחות שתי עורכות דין שכירות ממשרדו. בהמשך, ליד מעליות בית המשפט, אמרה הנתבעת לעורך הדין כי "הלוואי שישתמש בכסף לתרופות"
לאור האמור, הגיש עו"ד סער את התביעה לפיצוי בסך של 100 אלף שקל בגין לשון הרע. ליטינסקי, מנגד, אישרה את האמירות, אך טענה כי הדברים נאמרו על ידה לאחר דיון סוער, ובעת שהיתה נתונה בסערת רגשות.
השופט עודד מאור קיבל את התביעה בחלקה הקטן בלבד וקבע כי אף שיש לקבל את גרסתו של התובע ועורכות הדין ממשרדו על עצם אמירת הדברים, לא הובאו ראיות חיצוניות לכך שהדברים נאמרו בנוכחות אנשים אחרים מלבדם. בעניין זה, קבע השופט, ניכר כי דבריו של התובע כי המדובר במקום הומה בעשרות אנשים נועדה להעצים ולהאדיר את גודל הנזק.
השופט ציין כי אף שקללות וגידופים כשלעצמם יכולים להוות לשון הרע, אין חולק כי לא כל ביטוי לא מחמיא יוכר כלשון הרע, דבר העלול להביא להצפת בתי המשפט בתביעות שזו עילתן.
לגופו של עניין, סבר השופט מאור כי הביטוי ש"הכסף ישמש לך לתרופות" נכנס בגדר זוטי דברים ומעשה של מה בכך. בכל הנוגע לביטויים "גנב" "רמאי" ו"שקרן", ציין השופט כי קיימת חשיבות רבה לעובדה שהדברים נאמרו מחוץ לאולם בית המשפט מיד לאחר סיום הדיון בין הצדדים, היות שאותן אמירות ממש היו מוגנות אילו נאמרו במהלך הדיון עצמו.
השופט הדגיש כי לדיונים בבתי המשפט מתלווה מתח טבעי, ולכן לא כל אמירה, גם אם נלוזה, מבטאת כוונה לפגוע. במקרה זה, הדברים שהוטחו בתובע על ידי הנתבעת היו אמנם קללות נמרצות ובלתי ראויות שאותן יש לגנות, אולם אלא הן עדיין קללות ולא קביעות נורמטיביות כי מדובר בגנב, רמאי ושקרן. לפיכך, נקבע כי מדובר בסיטואציה גבולית עד מאוד.
עוד קבע השופט כי יש לקבל את דבריה של הנתבעת אודות ההתרגשות שאחזה בה במסגרת הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות וסערת הרגשות שבה היתה לאור דבריו של עו"ד סער והתנהלותו המתריסה כלפיה. לפיכך, שוכנע השופט כי הדברים לא נאמרו בכוונה לפגוע בעורך הדין, בעיסוקו או בפרנסתו. משקל נוסף ניתן להתנצלותה הכנה של הנתבעת באולם בית המשפט.
לאור האמור, קבע השופט מאור כי מדובר בדברי לשון הרע שנאמרו בעידנא דריתחא, לאחר דיון משפטי לא פשוט מבחינת הנתבעת, כאשר התובע פורט על נימיה הרגישים והחשופים של הנתבעת. בנסיבות אלה, חויבה הנתבעת לפצות את התובע בסך של 1,500 שקל בלבד. נוכח הפער בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק, חויב עו"ד סער בהוצאות הנתבעת בסכום של 1,000 שקל.
