השופט אברהם טל קבע כי סירובו של השב"ס לאשר את החופש היה מוצדק, שכן טרם חלפו 60 יום מחופשתו האחרונה, וכן כי עניינו של קצב אינו מגלה נסיבות מיוחדות המצדיקות את הוצאתו לחופשה
בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו של משה קצב לאפשר לו לצאת לחופשה מהכלא לרגל חג הפסח תשע"ד, וקבע כי סירובו של השב"ס לאפשר לו את היציאה לחופשה היה מוצדק, בייחוד כשקצב היה מודע לכך שיציאתו לחופשה לרגל חג הפורים תמנע ממנו לצאת לחופשת הפסח ובכל זאת בחר לעשות כן. כמו כן, נקבע כי אין בנמצא נסיבות מיוחדות המצדיקות את הוצאתו לחופשה, וכי הדבר אף יפגע בשוויון בינו ובין אסירים שנתוניהם דומים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הנשיא לשעבר משה קצב מרצה 7 שנות מאסר בגין עבירות מין אותן ביצע במהלך כהונתו כשר בממשלה וכנשיא מדינת ישראל. עניינה של העתירה בבקשתו קצב לצאת לחופשה לרגל חג הפסח, בין בערב החג ובין בימי חול המועד. שירות בתי הסוהר התנגד לבקשה, בטענה שטרם חלפו 60 יום מאז יצא העותר לחופשתו האחרונה לרגל חג הפורים ועד למועד החופשה המבוקשת. על כך, השיב העותר כי בעת שהגיש את בקשתו לצאת לחופשת הפורים, אמרה לו מפקדת האגף התורני שבו הוא שוהה כי אין מניעה שיוכל לצאת לחופשת הפסח, שכן אין דרישה בפקודת נציבות בתי הסוהר לחלוף 60 יום בין חופשה לחופשה. מפקדת האגף טענה מאידך כי נושא יציאתו העתידית של העותר לחופשת הפסח לא עלה בשיחה ביניהם.
השופט אברהם טל דחה את העתירה וקבע כי קצב לא יוכל לצאת לחופשה המבוקשת. בפתח הדברים קבע השופט טל כי כפי שעולה מתרשומת השיחה שהתנהלה בין קצב למפקד הכלא וקצינת האסירים המחוזית שבוע לפני יציאתו לחופשת הפורים, הוסבר לקצב כי הוא לא יוכל לצאת לחופשת חג בסבב של אחת לחודשיים, ולכן באפשרותו לדחות את חופשתו הקרבה. כמו כן, צוין בתרשומת כי קצב סירב לדחות את חופשתו וכי היה מודע לכל ההשלכות הנובעות מהחלטה זו. לפיכך, אם בחר מרצונו לצאת לחופשה בחודש מרץ, אין לו אלא להלין על עצמו.
עוד קבע השופט כי גם אם תתקבל פרשנותו של בא-כוחו של קצב לנוסח הוראות החופשה הרלוונטיות בפקודת נציבות בתי הסוהר, לא ניתן יהיה להוציאו לחופשה בחג הפסח, שכן הוא אינו נמנה עם סוגי האסירים המנויים בפקודה שלגביהם מוסמך מפקד בית הסוהר להקדים ב- 14 יום מועד חופשתו של אסיר יהודי לרגל חג הפסח.
לבסוף, דחה השופט טל את בקשתו של קצב להוציא אותו לחופשה בשל "נסיבות מיוחדות אחרות", וקבע כי לא קיימות נסיבות כאלה ועניינו אינו שונה מעניינו של כל אסיר יהודי, וודאי שומר מצוות, המבקש לצאת לחופשת הפסח ונענה בשלילה.
