נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס מתח ביקורת על הצעות החוק הכוחניות המונחות כיום על שולחן הכנסת והזהיר מחוקים "עוקפי דמוקרטיה". השופטת בדימוס דליה דורנר: " הנשיא צריך לעסוק בזכויות אדם ובשוויון. אם אבחר לנשיאות, כך אעשה"
"הטיקט שלי לנשיאות ידוע לכל חברי הכנסת: שוויון זכויות מלא לכל אזרחי המדינה ואהבת זכויות אדם", הצהירה השופטת בדימוס דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות המועמדת לנשיאות המדינה, בפאנל שנערך בהשתתפותה ביום שישי במרכז האקדמי פרס ברחובות. "אני מציעה נשיאות מסוג אחר. נשיא זה לא תפקיד פוליטי בעיניי. אני מוכנה להפשיל שרוולים ולהתמודד. הבעיה שלי היא אחרת – התנאי להתמודדות הוא 10 חתימות גלויות של חברי הכנסת, זאת למרות שהבחירות הן חשאיות. אני לא הולכת לרוץ בכנסת".
השופטת דורנר שיתפה את הקהל כי "היו אליי פניות משתי ועדות שישבתי בהן, הוועדה לסיוע לניצולי שואה וועדה לסיוע לילדים בעלי צרכים מיוחדים. אני מסתובבת ברחוב ומקבלת תגובות שלא חלמתי עליהן. אהבתי גם את הדמות ב'ארץ נהדרת'. לא הייתי מדמיינת את הסיטואציה הזו. יש דברים בחיים שאינם מתוכננים. שופטים מאבדים את הזכות להסתיר את גילם".
כשנשאלה על ידי מנחת האירוע דנה וייס אילו ערכים בכוונתה לקדם ככל שתיבחר על כס נשיאות המדינה, הצהירה השופטת, שחרתה על דגלנו המשפטי את ערך השוויון בפרשת אליס מילר המפורסמת, כי תקדם את "אותם נושאי זכויות אדם שקידמתי בבית המשפט העליון. הנשיא צריך לעסוק בזכויות אדם ובשוויון. אם אבחר לנשיאות, כך אעשה".
ההכרעה בהולילנד – לא יום חג ולא ניצחון
שני משתתפים נוספים בפאנל – הנשיא בדימוס פרופ' אהרן ברק ויו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין – התייחסו להכרעת הדין המרשיעה בפרשת הולילנד שניתנה בסמיכות להתכנסות. חה"כ אדלשטיין ציין כי "פסק הדין שניתן השבוע לא מספק תחושה של ניצחון, אלא תחושה של בושה. עבור 99% מהציבור אין צורך שמישהו יעמוד בפני הדין ויורשע כדי להפנים שאסור לקחת שוחד ואסור להטריד מינית. נכון שיש לפעמים קלות בלתי נסבלת לא בדרג של ראשי ממשלה, למשל ברמה של ראשי רשויות של הגשת כתבי אישום, אבל בשלב זה לא הייתי ממהר לתת חסינות עד לסיום הקדנציה".
אילו פרופ׳ ברק ציין כי "זהו לא יום חג ולא ניצחון. יש החלטה, יהיה עוד ערעור. צריך להיות שוויון בפני החוק. אלו שתי נקודות על קו ישר, יש שוויון בפני החוק. מי ייתן וכך זה יימשך".
משתתפי הפאנל דנו גם בנושא של "חקיקה חוסמת בג"ץ" בעקבות הצעות חוק ממפלגת השלטון. "יש הקצנה בתחום ההצעות שמעידות על אובדן ריסון עצמי", אמר הנשיא ברק. "הכנסת מאבדת את הריסון העצמי שלה. בית המשפט העליון הוא גוף פלורליסטי, תמיד היה".
הנשיא ברק עמד בדבריו על המתח הטבעי בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת, וציין כי "חייב להיות מתח, אבל – אסור לשבור את הכלים. חלק מההצעות לפגיעה במעמדו של בית המשפט העליון שעומדות על הפרק היום קרובות לשבור את הכלים". הוא אף הביע תקווה ש"ההצעות לא יתקבלו, אבל מסמכותה של הכנסת לחוקק אותם. הבעיה היא לא אם החוק עוקף בג"ץ, אלא אם הוא עוקף דמוקרטיה. אני מניח שהכנסת תדחה את ההצעות האלה, כי הן רעות למדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה כנסת חזקה, ממשלה חזקה ובית משפט עליון חזק".
לא הכול חקיק
השופט ברק העיד על עצמו כי "תמיד הייתי חסיד של דיאלוג בין בית משפט לבין המחוקק. יש ריסון עצמי גדול מאוד של בית המשפט העליון, אבל צריך להיות גם ריסון עצמי של הרשות המחוקקת. לא רק שאסור לחוקק חוקים לא חוקתיים, אלא גם אם יש לך סמכות וגם אם יש לך רוב, אתה לא מחוקק אותם. ההצעות העומדות כיום על הפרק הן כוחניות, ואני מקווה שלא ייצאו אל הפועל".
מנגד, ציין פרופ׳ אשר מעוז, דיקאן בית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס, כי "הצעות החוק בנוגע למעמדו של בית המשפט העליון הם פופוליסטיים, אבל לא בלתי חוקתיים. זה ברור למה הם יוצאים ממפלגת השלטון. המיעוט צריך שבג"ץ יגן עליו. השלטון צריך שהוא לא יפריע לו".
ואילו יו"ר הכנסת חה"כ אדלשטיין תמה: "זו שאלה עקרונית – האם מי שרוצה למנות מבקר פנים על הפרקליטות מבקש לפגוע בפרקליטות או רוצה לשפר אותה? מי שרוצה שהחוקה תהיה כפופה לבית משפט חוקתי, כמו בצרפת, לא בטוח שרוצה לפגוע. אני לא חושב שכל החוקים האלה יעברו. לא בכל הצעה יש רעיון להרוס את בית המשפט העליון. כמו שלא הכול שפיט, כך גם לא הכול חקיק".
ברק: גם כשאין פתרון לסוגיית הגיוס – זהו פתרון חוקתי
עוד הוסיף חה"כ אדלשטיין כי "אי אפשר לשנות מדיניות חברתית על ידי חוק. לכן, כל הנושא של חוק הגיוס הוא לא רלוונטי. אי אפשר למצוא פתרון חוקתי לכל מענה סוגיות מידיות כמו חוק גיוס בחורי ישיבות".
על כך אמר הפרופ' ברק כי "בית משפט לחוקה יביא להרס בית המשפט העליון. המאבק למשפט הוא מאבק יומיומי ובתי המשפט מתמודדים איתו יום-יום. הממשלה יודעת איך להתבטא ואיך לא להתבטא, תוצאה של ייעוץ משפטי הדוק לאורך השנים. הבעיה היא התבטאויות אומללות של חברי כנסת כאלה ואחרים וכאן האחריות היא על יו"ר הכנסת".
בנוגע לחוק הגיוס של האברכים ציין הנשיא ברק כי "בג"ץ גם לא יפתור את חוק גיוס בחורי ישיבה. זה לא תפקידו. הכנסת צריכה לדעת להחליט. יכול להיות שהפתרון הוא שאין פתרון. גם האין פתרון הוא פתרון חוקתי ובלבד שהוא מידתי".
