בשנים האחרונות ישנה עלייה גדולה במספר הפונים להליך הגישור, הנחשב זול, יעיל וקצר משמעותית מההליך המקביל בבית המשפט. לצד המחסור במגשרים בשוק הפרטי, מציעים עורכי דין רבים גם שירותי גישור. מי יכול להיות מגשר והאם עורכי דין המורגלים בצחצוח חרבות ובגביית שכ"ט יקר יכולים להיות מגשרים טובים?
"בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה במספר הפונים להליכי גישור לפני שהם פונים לעורכי דין. יותר ויותר אנשים הנקלעים לסכסוכים אזרחיים מחפשים דרכים טובות ומהירות יותר לפתרון הסכסוך ומגיעים בשל כך להליך הגישור, הנחשב להליך יעיל ומהיר", כך אומר אורי בר מעוז, מנכ"ל לשכת המגשרים בישראל.
לדברי בר מעוז, מסקר פנימי שערכה לשכת המגשרים בקרב מגשרים הפעילים בשוק הפרטי עולה כי בשנת 2013 היתה עלייה של 30% במספר הפונים לגישור לעומת השנה החולפת. העלייה הגדולה ביותר התרחשה בתחום הגירושין, ירושה וסכסוכים בין שותפים. "ציבור הולך וגדל של אזרחים הבין שאפשר ורצוי לחסוך את ההליך היקר, המייגע והמזיק ולפנות ישר למגשר, מבלי לחכות שבית המשפט יעשה זאת עבורו", אומר בר מעוז.
על פי נתוני לשכת המגשרים, נכון להיום עובדים בישראל כמה מאות מגשרים בלבד. עובדה זו, לדברי יו"ר לשכת המגשרים, יניב שוורצמן, יצרה צוואר בקבוק שגורם לכך שחלקים רבים מהאוכלוסייה אינם יכולים לקבל שירותי גישור קרוב לביתם וכתוצאה מכך פונים לאפיקים המשפטיים.
קונפליקט בין שני כובעים
לצד המחסור במגשרים בשוק הפרטי, ניתן לראות עורכי דין רבים המציגים את עצמם גם כמגשרים, אלא שלא מדובר במקצועות דומים. "כאשר אנשים מחפשים מגשר הם מחפשים אדם שגישור הוא המקצוע העיקרי שלו ולא מקצוע נלווה", אומר שוורצמן. "הסיבה לכך היא עליית המודעות למקצוע הגישור ולחשיבותו הגדולה של המגשר לפתרון סכסוכים. אנשים מבינים שמגשר מקצועי אינו רואה את הגישור רק ככלי עזר לעבודתו העיקרית".
מנגד, לעורך הדין יש יתרונות רבים בגישור בסכסוך. "ברבים מן המקרים הגישור עוסק בנושאים מסוימים הנמצאים תחת מומחיותו של עורך הדין והוא יכול לנווט את הגישור לתוצאה המיטיבה עם שני הצדדים גם יחד", אומר עו"ד גילעד ושדי, עורך דין ומגשר המתמחה בגירושין, מקרקעין, עסקאות ותמ"א 38. "בנוסף, עורכי הדין למודי הניסיון יכולים להתריע ולהזהיר את הצדדים מפני ההליך השיפוטי שאליו יפנו אם לא יגיעו לפתרון הסכסוך בגישור עצמו".
לדברי עו"ד ושדי, עורכי דין רבים פונים ללימודי גישור על מנת להרחיב את היצע השירותים ללקוח וכן לפתוח אופציה ללקוח ליצירת התדברות לפני פתיחה בהליך משפטי. "הציבור בישראל מתחיל להפנים את הצורך במנגנון הגישור ואת יתרונותיו על פני הליכים משפטיים והליכים טיפוליים שונים, ועל כן חלה התעוררות בתחום".
עם זאת, עו"ד ושדי מודה כי קיים קונפליקט בין שני הכובעים. "עורכי דין שעוסקים במקרים רבים בצחצוח חרבות לקראת דיונים משפטיים צריכים בהליך הגישור להפגין אמפטיה לשני צדדים ניצים ולמצוא את דרך האמצע. ישנו לכאורה קונפליקט העומד בפני עורכי הדין – האם לעודד לפתרון מהיר וזול יותר, ברוב המקרים, באמצעות גישור והידברות, או לעודד את ההתדיינות המשפטית הארוכה והיקרה יותר".
הדילמה של עורך הדין
שוורצמן, שנחשב לאחד המגשרים הפעילים ביותר וגם מכשיר ומלווה מגשרים חדשים, הבין שהגישור הוא המקצוע העיקרי שבו הוא רוצה לעסוק, ומשכך הוא אינו מציין בשום מקום את היותו עורך דין. זאת, אף שבשנותיו כעורך דין הוא זכה להצלחה גדולה. "הדילמה שהייתה לי כעורך דין – הידיעה שככל שללקוח יהיה קשה יותר כך יגדל שכר הטרחה שלי – מאוד לא התאימה לי. כשהכרתי לראשונה את עולם הגישור הבנתי שכאן אוכל גם להתפרנס בכבוד וגם לשמור על הערכים החשובים לי".
גם בת-אלה אליהו נתקלה בתחום הגישור במהלך לימודי המשפטים והסתקרנה. לאחר שסיימה את הלימודים והיתה צריכה להחליט לאיזה תחום לפנות, החליטה אליהו לנסות את עולם הגישור. ההחלטה הזאת, לדבריה, היתה ככל הנראה ההחלטה הטובה ביותר שעשתה לקריירה שלה. לאחר שסיימה את לימודיה בבית לגישור ויישוב סכסוכים, השתלבה אליהו בצוות המגשרים של הבית והיום היא מגשרת פעילה מן המניין. "בזמן שחברי מחפשים התמחויות, אני כבר יכולה לקבל לקוחות ולעזור להם להגיע לפתרונות מעולים. זאת בהחלט תחושה של הצלחה עבורי", אומרת אליהו.
תחום פרוץ
חיזוק נוסף ומשמעותי לעלייה בפניות לגישור מגיע דווקא ממשרד המשפטים. שרת המשפטים ציפי לבני, הכריזה לאחרונה על רפורמה חדשה המרחיבה את תוכנית הגישור "מהו"ת – מידע, היכרות ותיאום" לכלל בתי המשפט השלום והמחוזי בישראל. במסגרת התוכנית מופנים המתדיינים בתוך 45 ימים לפגישת מהו"ת ראשונה בחינם, ולאחריה הם בוחרים אם להמשיך בהליך הגישור ולשאת בעלותו או לשוב להליך המשפטי הרגיל.
לדברי שוורצמן, "הרפורמה הזאת הובילה את הציבור, שלא היה בקיא עד כה בנבכי ההליך המשפטי, להבין שאם בכל מקרה, לאחר שהוא יגיש תביעה וישלם אגרות הוא יופנה לגישור, עדיף והגיוני יותר לפנות לגישור עוד לפני שמתחילים את ההתנהלות המשפטית. המידע החופשי שקיים באינטרנט אפשר לציבור לחקור ולהבין לעומק את האפשרויות העומדות בפניו לפתרון סכסוכים, ומכאן הדרך לעלייה בכמות הפונים לגישור קצרה".
נכון להיום אין הגדרה חוקית של מי יכול להיות מגשר. לשכת המגשרים פועלת אמנם להסדרת הנושא על כל רבדיו, אך נכון לעכשיו מדובר בתחום פרוץ לחלוטין. "כל אדם יכול להגדיר את עצמו כמגשר גם מבלי שעבר הכשרה מעשית ומקיפה ההופכת אותו למגשר טוב ומקצועי", אומר שוורצמן. "מאחר שגם במקצוע הגישור ישנה חשיבות רבה לשם טוב שעובר מפה לאוזן, מגשר שלא הוכשר כיאות ולא קיבל את הכלים המקצועיים הטובים ביותר מסתכן בכך ששמו הטוב ייפגע ושהגישורים שלו ייכשלו. אך חמור מכך – מגשר לא מקצועי עלול להסב נזק רב ללקוחותיו".
ההמלצה של לשכת המגשרים היא לעבור הכשרה מקיפה ומקצועית הכוללת גם פרקטיקה בחדר הגישור ולקחת חלק בהשתלמויות בתחום, ולא להסתפק בקורס של 40 או 60 שעות.
הליך זול באופן משמעותי
תחום הגירושין הוא אחד התחומים שבהם הגישור חשוב במיוחד, במיוחד לאור העובדה כי הליך הגירושין שמתנהל בבתי משפט הוא ארוך וכואב, ומצריך השקעה כספית אדירה המעיבה עוד יותר ומלבה את היצרים.
לדברי עו"ד ושדי, "הולכת וגוברת כיום ההבנה בקרב המתגרשים כי ההליך הכדאי ביותר, המסוגל לשמור על מערכת יחסים תקינה במהלך הליך הגירושין ולאחריו, הוא הגישור, שבמהלכו יכולים הצדדים לומר את דבריהם מבלי לחשוש כי אלו ישמשו נגדם בהליך משפטי".
"זוגות הבוחרים בדרך הגישור בוחרים להתגרש בדרכי נועם, נימוס ומתן כבוד הדדי", אומר עו"ד ושדי. "מטרת הגישור היא להביא את הזוגות להסכמה על תנאי הגירושין, כגון מזונות זמניים, חלוקת הרכוש, משמורת הילדים וחינוכם. היתרון החשוב ביותר בגישור הוא בראי העתיד – אחת המטרות העיקריות עליהן צריכים לתת את הדעת היא השמירה על יחסים בריאים הבנויים על כבוד הדדי, בייחוד כאשר מעורבים בכך ילדים, שנפגעים רבות מהליכים משפטיים ארוכים ורווי איבה ומתח".
יתרון חשוב נוסף, לדברי עו"ד ושדי, נוגע לפן הכספי. "יש להבין כי הליכים משפטיים עלולים להביא רבים מן הזוגות לנטילת הלוואות, דבר המוביל לעיתים לקריסה כלכלית. הליך הגישור נפרש על פני תקופה קצרה יחסית ועלותו זולה בצורה משמעותית בהשוואה להליכים משפטיים".
