השופט עמי קובו: "לא ניתן להתעלם מכך ש'שפת הרחוב' כוללת במקרים רבים גידופים בעלי אופי מיני, ולא כל קללה כזו תיחשב לעבירה של הטרדה מינית. אולם במקרה זה, חצו הדברים שכתב הנאשם את הרף המקובל או הנסבל, והיה בהם משום השפלה"
האם איומים וגידופים בעלי אופי מיני בוטה עשויים להוות עבירה של הטרדה מינית? שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, ד"ר עמי קובו, השיב בחיוב על השאלה. בהכרעת הדין שפרסם לאחרונה, הרשיע השופט קובו את שרון רחמים מאזור המרכז.
במשך כחודשיים התקשר רחמים ושלח הודעות טקסט למכשיר הטלפון של ידידה. המסרונים ששיגר רחמים כללו גידופים ואמירות בעלות אופי מיני, דוגמת "זונה מוצצת", "שרמוטה", "את לא רוצה לבוא למצוץ לי, שמעתי שאת חמה כמו קומקום, חכי אני אראה אותך, יא זבל", "זונה מוצצת לערבים" וכן דברים בוטים נוספים בעלי אופי מיני. רחמים גם הואשם בעבירה של נקיטה באיומים מפורשים לבצע בידידה מעשים מיניים מפורטים.
נציג התביעה, עו"ד תמיר גינדין, טען שהידידה ביקשה מרחמים במפורש עשרות פעמים כי יחדל להטרידה, אך זה לא נעתר לבקשתה. הוא הטריד אותה בתדירות גבוהה, במספר הזדמנויות שונות, ולא באופן חד-פעמי. תוכן האמירות התמקד במיניותה של הידידה ובאיומים למעשים מיניים שרחמים מתכוון לבצע בה. רחמים נקט בלשון אלימה, משפילה ומבזה. מדובר באמירות שחורגות מההתנהגות המקובלת ומהשיח הלגיטימי, מבזות ומשפילות לפי כל אמת מידה, הן סובייקטיבית והן אובייקטיבית, ומגיעות כדי הטרדה מינית.
במסגרת הגנתו הודה רחמים בעובדות כתב האישום המיוחסות לו, והודה בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק ובאיומים, אך טען כי המעשים הללו אינם מגלים עבירה של הטרדה מינית. סנגורו, עו"ד יזהר קונפורטי, טען כי אין המדובר בהצעה בעלת אופי מינית.
השופט קובו נאחז בטענת הסנגור והסיק את ההפך: "אמנם פורמלית ניתן לראות בדברים משום הצעה מינית, אך מהותית מובן הדבר כי הנאשם לא התכוון להציע למתלוננת דבר, אלא לגדפה ולאיים עליה", קבע השופט קובו בהכרעת הדין. "כפי שטען ב"כ הנאשם, למקרא מכלול הקשר הדברים שכתב הנאשם למתלוננת, מדובר במצבור של גידופים ואיומים, אך לא בהצעה, וכל ניסיון לשוות להם אופי של הצעה, חוטא לאמת".
עוד הכריע השופט קובו כי "השאלה אם הנאשם היה מודע להעדפותיה המיניות של המתלוננת, אם לאו, כפי שטענה ההגנה, אינה רלוונטית. הדברים שכתב הנאשם הינם בגדר התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, וזאת ללא שום קשר לשאלת נכונות הדברים".
נקבע כי במקרה זה מדובר במצב שבו הכוונה של רחמים הייתה להקניט את הידידה שלו ולהציק לה באמצעות ביטויים גסים והערות אחרות בעלות אופי מיני. "מובן הדבר כי לא כל התנהגות או התבטאות בעלת אופי מיני, אפילו יש בה מידה של גסות, והיא גורמת מבוכה או מעוררת מורת רוח, תיחשב הטרדה מינית", קבע השופט קובו והוסיף כי "לא ניתן להתעלם מכך ש'שפת הרחוב' כוללת במקרים רבים גידופים בעלי אופי מיני, ומובן הדבר שלא כל קללה בעלת אופי מיני תיחשב לעבירה של הטרדה מינית. ברם, במקרה דנן, הדברים שכתב הנאשם למתלוננת, הן מבחינת 'הכמות' והן מבחינת 'האיכות', חצו את הרף המקובל או הנסבל, והיה בהם משום השפלה וכן פגיעה ממשית בכבוד. במבחן האובייקטיבי, המעשים הגיעו כדי הטרדה מינית, שיש בה פגיעה ממשית. המתלוננת אף הביעה אי-הסכמה לכך".
בית משפט השלום בפתח תקווה התבסס בהכרעת הדין בין השאר על הקביעה התקדימית לאחרונה של שופטת שלום בירושלים, חגית מאק-קלמנוביץ, בעניינו של האברך שלמה פוקס. כפי שדווח בפורטל חדשות תקדין, פוקס הורשע בהטרדה מינית על שצעק לעבר חיילת שעמדה באוטובוס של "קו מהדרין" שבו הונהגה הפרדה בין גברים לנשים: "פרוצה, פרוצה, פרוצה, אין לך כבוד, את עומדת בין אברכים וזו בושה", ודרש ממנה לעבור לחלק האחורי של האוטובוס.
בשולי הדברים ציין השופט קובו כי לא התרשם שמדובר ב"זוטי דברים", שכן "העובדה שהמעשים בוצעו באמצעות מסרונים, אינה מעלה ואינה מורידה לשאלת האחריות".
לקריאה נוספת, ראו:
תקדים: האברך שכינה חיילת "פרוצה" בקו מהדרין הורשע בהטרדה מינית
