בית המשפט התחשב בכך שמדובר באישום הראשון מסוגו העוסק בחוק השתלת איברים, ובמעשים שבוצעו על התפר של כניסת החוק לתוקף במאי 2008: "בתי המשפט אינם נוהגים להחמיר ולמצות את הדין בנסיבות אלה ובטרם הוטמע החוק היטב"
בית משפט השלום בפתח תקווה גזר על שני נאשמים בתיווך לסחר באיברים מאסר על תנאי וקנס בלבד, בהתחשב בכך שהעבירות בוצעו לפני כניסת חוק השתלת איברים לתוקף ונמשכו על קו התפר זמן קצר לאחר מכן.
הנאשמים, גבר בן 70 ואישה בת 66 בהתאמה, פרסמו מודעה בעיתון מקומי לפיהן נדרש תורם כליה ותיווכו בין התורם הפוטנציאלי לבין הנתרם תמורת תשלום היורד מהסכום של 150 אלף שקל שישלם הנתרם.
אדם המעוניין לתרום איבר מגופו עוד בחייו לאדם שאינו קרוב משפחה צריך להגיש בקשה לוועדת הערכה היושבת בבית חולים בלינסון בפתח תקווה, אשר מונה חמישה חברים, ביניהם, רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים נציגי ציבור ועו"ד אשר ידונו בבקשתו ויאשרו אותה. וועדת הערכה לא תאשר בקשה לנטילת איבר מגופו של תורם אלא אם שוכנעה, בין היתר, כי התורם לא נתן את הסכמתו כנגד תמורה או הבטחה לתמורה.
לעקוף את ועדת ההשתלות
על פי כתב האישום, התורם שפנה למודעה התבקש על ידי הנאשם לשקר לוועדת ההערכה ולספר על היכרות מוקדמת בינו לבין החולה שנזקק לכליה ולומר כי עניינו של הנתרם נגע לליבו. זאת, כדי שלא יתעורר חשדה של ועדת ההערכה והיא תאשר את ההשתלה. בנוסף הונחה התורם לשקר ולומר כי הוא אינו מקבל תמורה כספית עבור הכליה.
עוד נטען כי הנאשם זייף מסמך רפואי המשמש כהפניה לרופא מטפל לצורך ביצוע בדיקות בקופת חולים לפני השתלת כליה, ומסר אותו לתורמים פוטנציאליים על מנת שיפנו באמצעותו לבדיקות רפואיות.
מדובר בתיק הראשון מסוגו העוסק בחוק השתלת איברים, שנכנס לתוקפו במאי 2008. מסכת האירועים והמעשים המתוארים בכתב האישום בוצעו טרם כניסת החוק לתוקף ומספר שבועות לאחריו. לטענת הנאשמים, הם הפסיקו את עיסוקם בתיווך כשהבינו שיש חוק האוסר זאת.
תסקיר שירות המבחן ציין את נסיבותיו הקשות של הנאשם, חולה סרטן המטפל בבן הסובל מפיגור שכלי וממום בדרכי השתן ונזקק בעצמו לתרומת כליה. באשר לנאשמת ציין שירות המבחן כי מדובר באם לשלושה ילדים, התופסת עצמה כאדם מוסרי אשר דאג לחולי הדיאליזה.
בא-כוח הפרקליטות ציין כי מדובר במעשה של ניצול אנשים הנמצאים ברגעים השפלים בחייהם, ויעשו הכל כדי להשיג את האיבר שלו הם זקוקים כדי לחיות ומעבר לזה. עם זאת, מאחר שהעבירות בוצעו על קו התפר של כניסת חוק השתלת איברים לתוקף, יש לתת לציבור זמן להתרגל אליו ולהכיר בו. משכך, נמנעה הפרקליטות מלדרוש עונש מאסר בפועל, גם בהתחשב בנסיבותיהם האישיות של הנאשמים ומצב בריאותם, אשר אינו מאפשר להם לבצע עבודות שירות.
קו התפר
סגנית נשיאת בית משפט השלום, השופטת עינת רון, קבעה כי המעשים שהם הורשעו הנאשמים אינם רק חמורים, מכוערים וראויים לכל גינוי והוקעה, יש בהם גם משום ניצולו של החלש בעת מצוקה קשה וכאשר הוא חסר אונים ויש בהם משום עשיית מסחר בתרומת איברים, תחום שאינו ראוי כלל ועיקר לעשיית מסחר.
"ברגיל היה מקום להטיל על כל הנאשמים עונש ממשי, מוחשי ומרתיע שיהיה בו כדי לשקף את הפגיעה בערכים המוגנים ואת הוקעת החברה ממעשים מעין אלה. ואולם עסקינן במקרה חריג בנסיבותיו – הן מבחינת המעשה והן מבחינת העושה", כתבה השופטת בפסק הדין.
עם זאת, לדברי השופטת, "המעשים בוצעו על ידי הנאשמים ממש עם כניסתו של החוק לתוקף ועל 'קו התפר' של היות המעשים בלתי חוקיים. בתי המשפט אינם נוהגים להחמיר ולמצות את הדין עם מבצעי עבירה בנסיבות אלה ובטרם הוטמע החוק היטב".
על הנאשם נגזרו עשרה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 6,000 שקל, ואילו על הנאשמת נגזרו שבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 4,000 שקל.
