ביהמ"ש קבע כי הרופאה המתמחה שניתחה את הילדה להוצאת אבן חצץ מאוזנה חרגה מנורמת התנהגות של רופא סביר בכך שלא התייעצה עם רופא בכיר כשהתעוררו קשיים בניתוח ושיחררה את הילדה מבלי לערוך לה בדיקת שמיעה
בית משפט השלום בבאר שבע חייב את בית החולים סורוקה ורופאה מתמחה לשלם פיצוי של 600 אלף שקל בגין רשלנות רפואית בביצוע ניתוח באוזנה של ילדה, אשר גרם לחירשותה.
התובעת נותחה בשל חדירת אבן חצץ לתעלת אוזנה הימנית על ידי רופאה מתמחה במחלקת אף אוזן גרון. ביום שחרורה מבית החולים, נחבלה התובעת על ידי דלת אוטובוס והופנתה שוב למיון אך שוחררה למעקב רפואי. כעבור יומיים אושפזה התובעת בשנית והתברר כי חתיכות מאבן החצץ נותרו בחלל האוזן לאחר הניתוח הראשון. התובעת עברה ניתוח שני על ידי מנהל מחלקת אף אוזן גרון אשר הצליח להוציא את כל חלקי האבן, אך התובעת נותרה עם ליקוי שמיעה קשה באוזן ימין.
התובעת והוריה מייחסים לבית החולים סורוקה ולרופאה המתמחה רשלנות והפרת חובה חקוקה במהלך הניתוח הראשון, שהתבטאה בכך שהרופאה לא התייעצה ולא הזעיקה רופא בכיר כשהתעוררו קשיים בניתוח ושיחררה את התובעת לביתה ביום הניתוח מבלי לערוך לה בדיקת שמיעה.
בנוסף טענו התובעים להיעדר הסכמה מדעת, כיוון שלא הוסברו להם לטענתם הסיכונים המלאים הכרוכים בניתוח הראשון, ומבלי שתערך אנמנזה על ההסטוריה הרפואית של התובעת שסבלה מדלקות חוזרות ונשנות.
בית החולים והמתמחה טענו כי התובעת קיבלה טיפול מקובל וכי הם נקטו בזהירות הדרושה והראויה. לשיטתם, מדובר באבן "קשה" שהייתה מצויה באוזנה של התובעת זמן רב, עובדה שיצרה קושי רב בהוצאתה עד כדי הצורך בהפסקת הניתוח. לטענתם, התובעים לא הצביעו על קשר סיבתו בין הטיפול שניתן לתובעת לבין הנזקים שנגרמו לה.
השופט עידו רוזין קיבל את התביעה ואימץ את חוות הדעת של המומחה לפיה הניסיונות הכושלים להוציא את חתיכות האבן במהלך הניתוח הראשון הם הגורמים לחירשות. בנוסף, נקבע כי היה מקום להתייעץ עם רופא בכיר, ומשלא נעשה כן חרגה הרופאה המתמחה מנורמת ההתנהגות של רופא סביר.
השופט קבע כי לתובעת נותרה נכות תפקודית בשיעור של 15% ופסק לה פיצוי בסכום של 600 אלף שקל, הכולל אובדן כושר השתכרות לעתיד, פגיעה באוטונומיה, כאב וסבל, נסיעות והוצאות רפואיות.
