בית המשפט העליון הוקיע את הניסיון של הורים מתדיינים להלך אימים על רשויות הרווחה והעובדים הסוציאליים באמצעות הגשת תביעות סרק אישיות, והטיל הוצאות על אב שטען לאפליה על רקע מגדרי בהרכב וועדת התסקירים
סוגיית פעילותן של רשויות הרווחה הפכה לנושא "חם" על סדר יומנו בשבועות האחרונים עם פרסומן של מספר כתבות שער בגיליונות סוף השבוע של העיתון "ישראל היום" על התנהלותם הבעייתית של העובדים הסוציאליים ועל פעילות מרכזי הקשר בהם נפגשים האבות עם ילדיהם המורחקים מהם. לאחרונה אף הועלתה בכנסת הצעת חוק להצר את הסמכויות שניתנו לעובדים הסוציאליים לסדרי דין, ואף לשלול מהם סמכויות ביחס לטיפול במשפחות בסכסוכי גירושין.
על רקע מציאות קודרת זו, דן בית המשפט העליון בדוגמה קיצונית לשימוש לרעה בהליכים משפטיים והוקיע את הניסיון של הורים מתדיינים להרתיע את העובדים הסוציאליים באמצעות הגשת תביעות סרק אישיות נגדם. במקרה שהוכרע בשבוע החולף מצא לנכון בית המשפט העליון, בצעד חריג, להעניש אב שעתר בעצמו לבג"ץ נגד האפליה המגדרית לטענתו של רשויות הרווחה בהוצאות לדוגמה בסך של 2,000 שקל לטובת משרד הרווחה ועוד 2,000 שקל לעיריית ירושלים.
השופטת פרופ' דפנה ברק-ארז דחתה את העתירה של האב, שהוא אישיות בכירה ברשות המסים בירושלים וסטודנט למשפטים, שהלין על כך שוועדת התסקירים שנקבעה לדיון בעניינו במסגרת הליכים שלהם הוא צד בבית המשפט לענייני משפחה כוללת שבע חברות, כולן נשים, והיא נגועה בהיעדר ייצוג הולם לגברים, ובכך באפליה בלתי-חוקתית.
טרדן סדרתי
גרושתו של העותר טענה מנגד כי מדובר ב"טרדן סדרתי", וציינה למשל כי הוא תבע את העובדת הסוציאלית במרכז הקשר בתביעה כספית בסך של כמיליון שקל. לטענתה, הוא נוהג להגיש בקשות טורדניות וקנטרניות במסגרת ההליכים המשפטיים שהוא מנהל. האישה הוסיפה כי הגרוש שלה הוא שביקש את התערבותן של רשויות הרווחה בהליך המתנהל בינו לבינה סביב נושא המשמורת על שלושת ילדיהם, וציינה כי הוא לא העלה כל טענה בנוגע לכך שהוועדה שהגישה את התסקיר הראשון הורכבה כולה מנשים.
משרד הרווחה ציין כי ועדת התסקירים היא גוף מקצועי המסייע לעובד הסוציאלי המטפל במקרה מורכב לגבש את המלצותיו בטרם אלה יוגשו לבית המשפט. לטענת המשרד, המשתתפים בוועדה נדרשים להיות הגורמים המטפלים במשפחה או האחראים על גורמים אלה, כלומר זהותם הפרסונלית של המשתתפים בוועדה אינה קבועה אלא משתנה ממקרה למקרה.
עיריית ירושלים גורסת כי ועדת התסקירים היא למעשה "צוות חשיבה מתוגבר", היינו שאינה גוף מכריע בשום מובן, ולכן אינה דומה כלל לגופים שבהם עסקה הפסיקה הנוגעת לייצוג הולם בגופים ציבוריים. עוד טענה העירייה כי העתירה היא תיאורטית, שכן העותר כלל לא הראה כיצד ועדת התסקירים שדנה בעניינו פגעה בו בצורה כלשהי, וכיצד פגיעה זו קשורה במישרין או בעקיפין להרכבה המגדרי.
משקעים רגשיים
השופטת ברק-ארז דחתה כאמור את העתירה, בהסכמת המשנה לנשיא השופטת מרים נאור והשופט עוזי פוגלמן והטילה על העותר הוצאות בסך 4,000 שקל ותשלום הוצאות לאישה בסך 5,000 שקל. השופטת הוסיפה כי טענת האישה (שאותה אישרו למעשה העירייה והמדינה) כי העותר הוא "תובע סדרתי" המבקש להתיש אותה באמצעות הליכים משפטיים, "לכאורה אינה נטולת כל בסיס".
השופטת ברק-ארז נעמדה לצדם של העובדים הסוציאליים והביעה חשש מכך שבעלי דין המטופלים בידי שירותי הרווחה ינסו להרתיע את הגורמים המקצועיים מלגבש מסקנות בעניינם בעזרת הגשת תביעות סרק אישיות נגדם, מבלי לגרוע מכך שאף שירותי הרווחה אינם חסינים מביקורת. עוד ציינה השופטת כי "הליכים הנוגעים לכאב אישי ומשפחתי, ודאי כאלה הנוגעים למשמורת על ילדים, מערבים לא אחת משקעים רגשיים, אך אין בכך כדי להצדיק שימוש לרעה בכלים משפטיים".
בעקבות הגשת העתירה לבג"ץ נדחה זמנית כינוסה של ועדת התסקירים כדי לדון בעניינם של הצדדים, ועם דחיית העתירה, זו "תתכנס בהקדם האפשרי".
שומרים על עצמאות רשויות הרווחה
עו"ד מיכל כהן-קורינאלדי, המייצגת את האישה בעתירה מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, מסרה בתגובה לפניית פורטל חדשות תקדין כי "חשיבות פסק הדין הוא ביחס לעצמאות רשויות הרווחה ועבודתן. ראשית, בית המשפט העליון דחה את הטענה כי ועדת תסקירים מקצועית שמורכבת מנשים בלבד יש בה 'אפליה על רקע מגדרי' שפוגעת באבות בסכסוכי משפחה. שנית, בסוגיית חסינות עובדי ציבור, בית המשפט הביע את מורת רוחו מניסיון בעלי הדין להרתיע ו'להלך אימים' באמצעות הגשת תובענות סרק אישיות נגד אנשי מקצוע בעלי התפקידים, העושים עבודתם נאמנה".
לקריאה נוספת, ראו:
בית המשפט כפה על האב להלין את ילדיו בבית הוריו
סנקציה חסרת תקדים על סיכול הסדרי ראייה: 10,000 שקל על כל ביטול מפגש
