שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > מיוסרים לנצח ברשות החוק

חדשות

מיוסרים לנצח ברשות החוק
מיוסרים לנצח ברשות החוק
16/03/2014, עו"ד דיינה הר אבן

ערכאת הערעור האזרחית נוטה שלא לעשות שימוש בסמכותה לדון בראיות ולתקן טעויות עובדתיות בתיקי משפחה. עו"ד דיינה הר אבן מתריעה מפני התוצאה, שמשמעותה היא לא פעם אובדן האפשרות לשקם חיים. וקוראת למחוקק לעגן בחוק הליך של משפט חוזר, בדומה למשפט הפלילי

לאדם הנידון למאסר עולם בגין רצח שלא ביצע יש סדק בכללים הנוקשים של  "סופיות הדיון" המאפשרים לו להציל את עורו. כאשר מסתבר כי ישנן ראיות שלא נבחנו על ידי ערכאות המשפט, עשוי "רוצח לכאורה" לזכות במשפט חוזר, בהוראת בית המשפט העליון.

נכון הוא ששופטים נוהגים על פי רוב להתבצר בעמדתם. ההכרה בטעות איננה סגולה שבני אנוש נכונו בה, והיא במפורש איננה נחלתם של מי שמשרתם הציבה אותם כמורמים מעם. כס המשפט, מעצם טבעו, מנתק את האוחזים בו מצאן מרעיתם. על פי רוב אלה פשוטי עם, הבאים בשעריו של בית המשפט, בחיפוש אחר סעד ומזור למכאובם ולעוולה שלהבנתם נגרמה להם. כאשר מדובר במשפט הפלילי, גם בהתייחס למי שיתכן ונידון על לא עוול בכפו, יש הגיון מסוים בסגירותה של המערכת המשפטית ובעצימת העיניים, שהרי תפקידה של מערכת זו הוא לגונן על החברה מפני בני בליעל. מוטב, על כן,  על פי תפיסה זו, שישב מאחרי סורג ובריח אחד שאולי לא חטא מאשר יחיה בקרבה של החברה רוצח שנשלח בטעות לחופשי.  

נוקשות וקוצר רוח של השופטים

שונים הם פני הדברים במשפט האזרחי. כללי סופיות הדיון אינם מתירים לערכאות לתקן משגים אם אירעו במהלכו של הליך משפטי. הערכאה הראשונה, הדיונית, דנה בחומר הראיות שהוצג על ידי בעלי הדין בפניה. תפקידה של ערכאה זו להתרשם באופן בלתי אמצעי מהצדדים הניצים. אין להתעלם מהעובדה שלעיתים חיבה לאחד וסלידה מאחר מטה את הכף. כאלה אנחנו, שופטים כאחד האדם. אלה הן תכונות המייחדות כל אחד ואחת מאיתנו. תפיסת עולמו של שופט מהווה אף היא רכיב רב ערך בניהול ההליך על ידו. מה שחמור מכל הוא שעומס הפרשיות הקבועות לדיון בפני כל ערכאה דיונית, הופך רבים משופטינו לקצרי רוח ונחפזים, אדם עשוי להמתין זמן ארוך ליומו, כדי לגולל  את מר ליבו , להישמע על ידי מי שנתפס על ידי הציבור כ"הורה האחראי", ומוצא עצמו בסופו של יום אל מול נוקשות וקוצר רוח של זה ששופט אותו.

ערכאת הערעור המחוזית איננה, ככלל, מתירה לעצמה לשוב ולדוש בעובדות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית. צא ולמד, הכרעות הערכאה הראשונה הן המהותיות ביותר לבירור ההליך המשפטי. ערכאת הערעור מוסמכת, על פי הפרשנות, של הוראות המחוקק שנתקבעה בפסיקה, לדון אך ורק בהיבטים משפטיים, ככל שנפלה בהם טעות בערכאה הראשונה.

עסקינן, איפוא, על פי הרוב, בדיון בהיבטים אינטלקטואלים-משפטיים של סכסוך בינאישי.  מובן כי לכל כלל יש את היוצאים מן הכלל וניתן לטעון לטעות מהותית שיורדת לשורר הקביעה הדיונית. הפסיקה קובעת למשל כי לעניין בדיקתם של מסמכים שהוצגו – ראיות בכתב, אין למעשה יתרון לערכאה הדיונית על פני ערכאת הערעור. אלא שבמציאות חיינו נדירים הם המקרים שבהם ניתן לשכנע הרכב של ערעור לבחון את חומר הראיות שהוצג בפני הערכאה הראשונה. מכאן, שאם נפלה טעות חס וחלילה  בפסיקת הערכאה הראשונה שמקורה בפרשנות מוטעית של ראיות שהוצגו על ידי מי מבעלי הדין, ואפילו במקרים בהם מדובר ברשלנות לשמה עד כדי התעלמות מחומר הראיות שהוצג, או הכרעה מוטעית לנוכח דלותן של ראיות, אין ערכאת הערעור רואה עצמה מוסמכת להתערב בהליך אזרחי.

שערי בית המשפט העליון נעולים

הכללים נוקשים אף יותר חלים על ערעור בדרגה שנייה. שעריו של בית המשפט העליון נעולים מפני מתדיינים במישור האזרחי הטוענים לטעות עובדתית אם ארעה בפסיקה שנתקבלה בעניינם. בית המשפט העליון דן אך ורק בסוגיות משפטיות שאינן רלוונטיות לפרט המתדיין אלא יש בהן עניין וחדשנות לציבור הרחב. הפסיקה קובעת כי תתכן התערבות של הערכאה העליונה גם במקרים של עוול קיצוני. ואולם, חיי השעה מלמדים אותנו כי זהו עניין נדיר ביותר והוא תלוי באופן מוחלט בראייתו הפרטנית של השופט העליון היושב בדין.

מצוקתו של הפרט המתדיין איננה אמורה לבוא על פתרונה על ידי רשות השיפוט העליונה.

האמת ניתנת להיאמר כי יש הגיון רב בהוראות נוקשות אלה שאם לא כן, היתה הערכאה העליונה מוצפת בפניותיהם של מתדיינים שתוצאת ריבם בפני הערכאות הנמוכות אינה מניחה את דעתם. תחושת העוול שמכננת בליבו של הפרט איננה אמורה לפתוח סכר ולהציף את הערכאה העליונה, שגם כך נבחריה ספורים וידיהן עמוסות בעשייה המשפטית.

המזור היחיד הקיים למתדיין שהפסיד בדין היא לתקוף את תוצאת ההליך המשפטי בעילת תרמית. אלא הם מקרים נדירים ביותר ומוצדקים כשלעצמם.

יחידי הסגולה צריכים להיות בתחתית הפירמידה

המסקנה המתחייבת מכאן היא כי דווקא הערכאה הראשונה חייבת להיות מורכבת מאותם נבחרים שרמתם המקצועית ותכונות אישיותם מכשירות אותם להיות הגורם הרלוונטי ביותר לבירור ההליך המשפטי. למודי סבל אנחנו ויודעים כי הסולם ההירארכי של המערכת המשפטית מציב בראש הפירמידה יחידי סגולה. לא תמיד נהוגה אותה הקפדה בהתייחס למי שמאיישים את הערכאה הדיונית למרות שהיא משמשת אבן יסוד בכל הליך שיפוטי, ועל אף שנהיר כי שום מבנה לא יעמוד איתן אם יסודותיו רעועים.

במצב המשפטי הנוהג, כל עוד עסקינן בהליכים אזרחיים שאותם ניתן לאמוד אותם בכסף, האחד מרוויח והאחר מפסיד. הרווח או ההפסד אינם אמורים לפגוע עד ללא הכר במתדיין שהיה לו יומו בבית המשפט והפסיד בדין.

הדברים שונים בתכלית כאשר מדובר בהליכים בדיני המשפחה. בית המשפט העליון קבע לא פעם, כי תחום דיני המשפחה הוא בבחינת דיני נפשות של ממש. הוצאת ילד מחזקת הוריו והעברתו לאימוץ, קביעת "משמורת" שאיננה תואמת את רצון הילד וטובתו, וגם לעניינים ממוניים יש השלכות קריטיות על אורחות החיים של האדם וסביבתו הקרובה, מעת פסיקת בתי המשפט ולעיתים עד אחרית  ימיו.

לדיני המשפחה השלכה מעגלית נרחבת – לא רק בני זוג ניצים ניצבים בתווך אלא גם ילדיהם, הורי הורים, קרובים וחברים כולם נוטלים חלק בסכסוך שהוא מעצם טבעו אמוציונאלי ביותר. תוצאות הסכסוך, פתרונו המשפטי לכאן או לכאן, משפיע בדיעבד, מעצם טבעו, גם על הדורות הבאים. לעיתים מזומנות לא מדובר רק בהפסדו של הליך משפטי אלא באובדן האפשרות לשקם חיים. מטעם זה הקנה המחוקק לשופטי ערכאת הערעור במשפחה סמכויות לדון במהלך ערעור משפחה גם בבחינתה של המסכת העובדתית שכבר נידונה בערכאה הראשונה, ולשים עצמם תחת הערכאה הראשונה ובמקומה.

למרות הוראות מפורשות אלה שבדין, לא נוהגים שופטי ערעור משפחה למצות את סמכויותיהם, רובם ככולם, נסמכים על המסכת העובדתית שקבעה הערכאה הדיונית ואינם עושים שימוש בסמכות הנרחבת שהוענקה להם בדין ל"שמיעה מחדש" כוללת של ההליך השיפוטי, חרף ההשלכות מרחיקות הלכת שיש למרבית ההליכים על התא המשפחתי וגרורותיו.  כפועל יוצא משגים, ככל שנפלו בערכאה הראשונה, אוחזים במתדיין לעיתים לעד.

לנוכח הוראותיו המפורשות של המחוקק שאינן מיושמות תדיר כלשונן על ידי ערכאת הערעור במשפחה, אין מנוס מלקבוע כי בדיני המשפחה, ממש כמו במשפט הפלילי, יש לאמץ את האפשרות ל"משפט חוזר", באותם מקרים חריגים ונדירים בהם טעות, שנתהוותה בערכאה הראשונה, לא תוקנה בערכאות הערעור. זאת, כמתחייב מכך שעסקינן, על פי ההגדרה, ב"דיני נפשות" במלוא משמעות המלה. מובן כי תרופה מיוחלת זו מצריכה ליזום הליך חקיקתי.

 

הכותבת היא עורכת דין ומגשרת העוסקת בדיני משפחה. לקריאת מאמרה הקודם בפורטל חדשות תקדין, ראו:

 

המת-החי: כמה רחוק נלך אחרי אהבת מתינו?

 

http://www.hareven-law.co.il/

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
152 | S:150