חדשות

השופטת חנה ינון דחתה תביעה נגד חברת גופורקס, לפיצוי בגין הפסדים שנגרמו למשקיעים במט"ח וקבעה כי החברה לא חוללה את התנודתיות בשוק אלא סיפקה פלטפורמה למסחר בלבד. האשם בהפסדים – רמת המינוף הגבוהה ואסטרטגיית ההשקעה המסוכנת

 בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעה בסך של 1.1 מיליון שקל נגד חברת גופורקס, לפיצוי בגין הפסדים שנגרמו למשקיע בענף המסחר בשוק מטבע החוץ.

התובע, יוסף ברנדס, התקשר עם חברת גופורקס במערכת חוזים לשם הענקת שירותי מסחר במט"ח, באמצעות חיבור ישיר של לקוחותיו למוסדות בנקאיים שונים, במסגרת פלטפורמת המסחר שהופעלה על ידי החברה.  

לטענת ברנדס, הוא התקשר עם גופורקס בהסכם סטנדרטי ואחיד. בהיותו ברוקר, הוא פעל בשני חשבונות שפתח, עבור עצמו ועבור לקוחותיו, שהפקידו בחשבונם סכומים בהיקף של 400 אלף דולר. ברנדס טען כי החברה סיפקה תוכנה לפעולת השקעה שבאמצעותה פעל בחשבונות של לקוחותיו, אולם בהתברר לו כי מדובר בתוכנה שאינה מתפקדת כראוי וסובלת מכשלים טכניים שבעטיים נגרמו נזקים לחשבונותיו.

התביעה מתייחסת לאירועים שאירעו ב-4 בפברואר 2010, שבו בעקבות הודעה של נציב הבנק האירופי לגבי החשש כי מדינות מסוימות עלולת להגיע לחדלות פירעון, החלו להצטבר הפסדים בפוזיציות שהיו באותה עת בחשבונות. אלא שלטענתו, התוכנה "קפאה", מבלי שהוא יכול היה לראות אם הפוזיציות נסגרות או לא. עד שעלה בידו לסגור את כל הפוזיציות, נגרמו בינתיים הפסדים ללקוחותיו. ברנדס טען כי תקלות טכניות אינן אמורות להתרחש כשמדובר בברוקר שהוא ENC – קרי, ברוקר הפועל מול מספר בנקים, היות שהעסקאות מועברות במועד פתיחתם וסגירתם של מספר מקומות בנקאיים בינלאומיים שמולם מתקיימת תמיד נזילות בתנאי השוק.

 אסטרטגיה מסוכנת

החברה דחתה את טענותיו של ברנדס וטענה כי היא אינה אחראית להפסדים שנתבעו. לדברי מנכ"ל גופורקס, ארז ונטורה, הקשר עם החברה מסתכם בהענקת פלטפורמה לניהול תיקים של לקוחות פרטיים, כשהחברה אינה מעורבת במסחר, בכמות הנרכשת והנמכרת, בשלבי הקניה והמכירה או בסוגי המטבעות שבהם סוחרים. החלטות אלה מתקבלות ומבוצעות בלעדית על ידי הסוחרים או מנהלי התיקים מטעמם, כגון התובע.

משכך, טען ונטורה, החברה גם אינה מרוויחה או מפסידה מהשקעותיהם ומהכנסותיהם של הסוחרים, והכנסותיה הן מעמלות ביצוע לכל עסקה המועברת במערכת.

עוד טען מנכ"ל הנתבעת כי שיטת המסחר במט"ח, תוך שימוש בפלטפורמה הידועה בשם פורקס, מגלמת בחובה רמת סיכון גבוהה שאינה מתאימה לכל אדם, והסוחרים המבקשים לעשות שימוש בפלטפורמה מודעים לכך ומוכנים ליטול את הסיכון על עצמם. במקרה זה, בחר התובע להעצים את הסיכון ולנקוט באסטרטגיית מסחר מסוכנת ביותר של הגדלת המינוף, עד פי 70 מגודל חלק מהחשבונות, תוך ציפייה שיוכל ליהנות אגב כך מרווחים גבוהים. סוג זה של מסחר הוא ספקולטיבי, עתיר סיכון ועלול להביא להפסדים גבוהים בתוך זמן קצר.

השופטת חנה ינון קיבלה את טענותיו של ונטורה ודחתה את התביעה. "מלשון סעיפי החוזה עולה כי כוונת הצדדים ואומד דעתם היתה כי הנתבעת מנהלת חדר עסקאות למסחר בשערי חליפין במט"ח ואינה אחראית לביצוע החשבונות המנוהלים על ידי הברוקר. אין לשים את הנתבעת כמעין חברת ביטוח הנושאת בהפסדים הנטענים שכן לחלוטין אינה חברת ביטוח שכזו", כתבה השופטת בפסק הדין.

השופטת ינון ציינה כי החברה לא יזמה או חוללה את התנודתיות הרבה בשוק. "תנודתיות זו, שקדמה לה הודעת הנציב האירופי לגבי חשש כי מדינות מסוימות עלולות להגיע לחדלות פירעון, יכול שהיו בגינה הפסדים, בין אם הנתבעת היתה סוחר ENC העומד בקשר ישיר עם בנקים, ובין אם נתנה פלטפורמה לקיום אלה בין הברוקר לבנקים". השופטת קיבלה את טענת גופורקס כי הכשל במסחר באותו יום אינו באשמתה והנסיבות שנוצרו לא היו בשליטתה, לרבות עצירת הפעולות מיידית בפלטפורמה.

 תיקי הלקוחות נמחקו

השופטת ציינה כי אכן, התובע כברוקר בעל ניסיון סגר את הפוזיציה הגדולה ביותר, בחשבונו של לקוחו גדי אבירם (המנכ"ל והבעלים של חברת מטרו מוטור), אולם לגבי חשבונות שאר הלקוחות לא עשה כן, מחישובים כלכליים השמורים עמו, אשר ייתכן שכללו שיקול להמתנה לשיפור המצב ולחזרה לרווחיות.

עוד קבעה השופטת כי לו היה התובע זוכה ברווחים גבוהים מהרגיל, לא היתה הנתבעת יכולה לטעון כי חלק מהרווחים מגיעים לה.

"אף התובע בחקירתו הנגדית הודה כי רמות המינוף שאליהן הגיע באותו יום היו גבוהות ביותר והגיעו לרמה של עד פי 76 באחד מתיקי הלקוחות", כתבה השופטת. "התובע עצמו הודה כי אם מלכתחילה לא היתה רמת מינוף גבוהה שכזו, לא היו נמחקים תיקי הלקוחות שלו. משמע, בפנינו הודאת בעל דין כי רמת המינוף שבהן סחר מרצונו החופשי הן שהביאו להפסדים בתיקו ובתיקי לקוחותיו".

משכך, קבעה השופטת כי לאור שורת ההסכמים בין התובע והחברה, לאור הסכמי הלקוחות עם התובע, הסכמים שעליהם חתמו הצדדים מתוך הבנה ורצון טוב, נשללת אחריות הנתבעת בנוגע לכל טענה להפסדים או לנזקים שנגרמו בעטייה.

ת"א 38639-08-10