לדברי נציג הפרקליטות בדיון בכנסת בנושא השלכות החוק לשוויון בנטל, "קיימת מגבלה חוקית להגיע עם התיקים לבית המשפט". מחר יתקיים בביהמ"ש העליון דיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון לשוויון בחובת השירות
מחר (יום ג') יתקיים בבית המשפט העליון דיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון לשוויון בחובת השירות. בעתירה משנת 2012 מבקשת התנועה לאיכות השלטון מבית המשפט להורות לשר הביטחון לאכוף באופן שוויוני את חוק שירות ביטחון על כלל יוצאי-הצבא, וזאת ללא הבדלי מין, זרמי דת והשקפת עולם.
יום לפני אישורו הסופי של החוק לשוויון בנטל התכנסה הבוקר (ב') ועדת המשנה לכ"א והכשרות בצה"ל במטרה לעמוד אחר ההשלכות הצפויות להיגזר נוכח החוק החדש.
במהלך הדיון התייחס נציג הפרקליטות לנושא אירועי ההסתה וההתנכלויות שעוברים ברחוב החרדי צעירי המגזר הבוחרים להתגייס ומשפחותיהם. לדברי נציג הפרקליטות בדיון, עו"ד שלומי אברמזון, כאשר מגיעים לפרקליטות תיקים הקשורים בנושא הטרדות כלפי חיילים חרדים, הפרקליטות נוהגת להתייחס לאירועים אלו בכובד ראש ובמלוא החומרה וזאת בשל הנגזרת הציבורית שיש לתיקים אלו. מנגד, מאחר שבמרבית האירועים מדובר בעיקר בביזוי של החיילים החרדים המשרתים, קיימת כאן מגבלה חוקית להגיע עם התיקים לבית המשפט.
לטענת יו"ר הוועדה, ח"כ עמר בר-לב (עבודה), העובדה שהפרקליטות איננה נוהגת להיפגש באופן קבוע עם המשטרה וצה"ל בנושא ההתנכלויות לחרדים מהווה בעיה. "לא יכול להיות שמפגשים כאלו מתקיימים פעם בשנה בלבד. המדיניות הזו מזכירה התנהלות של בת יענה. חייבים לנקוט כאן במדיניות של יוזמה ולא רק בתגובה, גם אם חלק גדול מהתיקים יסתיימו ללא הרשעה", אמר בר לב.
עמוס ציידה, ראש אגף מוסדות חינוך תורני במשרד החינוך, אמר כי כל זמן שאותן התנכלויות נקשרות על ידי המשטרה לפעילות של אדם בודד, משרד החינוך לא יכול לפעול. לדבריו, "אם ניתן יהיה לקשור פעילות זו לגוף או לישיבה המקבלת תמיכה מהמדינה הרי שהמשרד יפעל כדי להפסיק את המימון".
