הצעות החוק יאפשרו
ליורשים לממש את זכותם בנכסים מבלי שיחויבו לפנות לביהמ"ש כדי להוציא צווי
ירושה של הנספים. החברה לאיתור והשבת נכסי נספי שואה שתסיים את פעילותה ב-2017
תגדיל בשנים הקרובות את הסיוע לניצולים
ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
אישרה שלוש הצעות חוק שנועדו להרחיב את הסיוע שמעניקה החברה לאיתור והשבת נכסי
נספי השואה לניצולים. התיקונים במהותם נועדו להקל על ההליכים הביורוקרטיים השונים
ולקדם השבת נכסים בהיקף של למעלה מ-300 מיליון שקל ליורשים החוקיים של נספי השואה.
מנתונים שדווחו לוועדה עולה כי עד ל-31 בדצמבר
2013, איתרה החברה נכסים בשווי כולל של כ-1.7 מיליארד שקל וקיבלה החלטות השבת
נכסים בשווי של כ-331 מיליון שקל. בפועל הושבו נכסים בשווי של 101 מיליון שקל.
כ-523 מיליון שקל הועברו לסיוע לניצולי שואה ולהנצחת זכר השואה. עלויות התקורה לסיוע,
עמדו על סך של כ-1.1 מיליון שקל.
הצעת החוק הממשלתית מבקשת לקבוע תיקוני חקיקה
שמטרתם להקל על איתור היורשים, להקל על השבת הנכסים וכן להקל על מימוש נכסים
שנמצאים בידי החברה. נציגי החברה סבורים שתיקונים אלו יאפשרו להעביר לניצולים
נכסים בשווי של כ-231 מיליון שקל.
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה פועלת
מכוח חוק הנכסים של נספי השואה שנחקק ב-2006 במטרה לתקן את העוול ההיסטורי עם
הנספים ולהשיב ליורשיהם החוקיים את הנכסים שרכשו בישראל.
תיקון העוול ההיסטורי
החברה כבר איתרה יורשים לנכסים בהיקף של כ- 200
מיליון שקל נוספים אשר עד כה נמנע שחרורם בשל קשיים שבהם נתקלים היורשים בהליכים
המשפטיים להוצאת צווי ירושה. התיקון לחוק שאושר יקל מאוד על היורשים להוציא את
הצווים הנדרשים.
החברה שתסיים את פעילותה בשנת 2017 צופה שבשנות
פעילותה הנותרות היא תאתר יורשים נוספים לנכסים בהיקף של עד 100 מיליון שקל.
סה"כ מתעתדת החברה להשיב נכסים בהיקף של כ- 400 מיליון שקל ליורשים חוקיים.
מנכ"ל החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי
השואה, ד"ר ישראל פלג, אמר כי "תיקון החקיקה המקיף יאפשר להשלים את
ייעודה של החברה שהוקמה לאיתור ולהשבת הנכסים של נספי השואה. החברה מחזיקה בנכסים
שרכשו יהודים ציוניים שסייעו בבניין הארץ ונספו בשואה. תפקידה של החברה הוא לתקן
את העוול ההיסטורי ולאפשר ליורשים החוקיים של הנספים לממש את זכותם בנכס. אני מבקש
להודות למשרד המשפטים, ליו"ר ועדת החוקה ולחברי הועדה על הסיוע".
חוק הנכסים, שנחקק בשנת 2006 נועד לתקן את
העוול ההיסטורי עם הנספים שרכשו בארץ ישראל נדל"ן, מניות והפקידו כספים
בבנקים, אך מעולם לא זכו לממשם. החוק בנוסחו המקורי לא כלל את ההתאמות הנדרשות
לקשיים המתעוררים מכך שמדובר בהוצאת צווי ירושה של אנשים שנספו בשואה לפני כשבעים
שנה. התיקונים שאושרו היום יאפשרו את תיקון העוול הזה.
עד היום איתרה החברה יורשים לנכסים בהיקף של
כ-300 מיליון שקל, מתוכם כ-100 מיליון שקל כבר הושבו בפועל ליורשים החוקיים.
התיקונים החדשים בחוק שאושרו היום בוועדה יאפשרו לחברה להשיב בפועל את הנכסים
הנותרים, זאת באמצעות הקלה בהליך הוצאת צו ירושה. מעתה לא ידרשו המשפחות להגיע
לבית המשפט על מנת להנפיק צו ירושה בהליכים מורכבים כפי שנדרשו לפי החוק עד היום,
והסוגיה תיפתר בהליך אחד שיתנהל בוועדת ערר (חיצונית לחברה) המתמחה בתחום זה.
הסיוע לניצולים יגדל
כנגזרת מתיקון החוק תרחיב החברה גם את הליך
מימוש הנכסים שאין להם יורשים וכך הכסף ינותב למטרת סיוע לניצולי שואה הנזקקים
ונתמכים על ידי החברה. הסכום השנתי לסיוע
יגדל מ-100 מיליון שקל ל-135 מיליון שקל בשנת 2014, ל-150 מיליון שקל בשנת
2015 ול-135 מיליון שקל בשנים 2016 ו-2017. הסכומים מותנים ביכולת החברה לממש
נכסים באמצעות מכירתם. עד היום העבירה החברה סך של למעלה מ-500 מיליון שקל לסיוע
לניצולי שואה נזקקים.
חברי הכנסת תקפו בחריפות את המנגנון המנופח של
החברה. ח"כ אלעזר שטרן הלין על חלוקת הכסף לניצולים בשוברי קנייה, לדבריו,
"ניצולי השואה מספיק אינטליגנטים ויודעים מה הם רוצים. האיום שקרוביהם יעשה
בכסף שימוש לאלכוהול וסיגריות, מעליב אותם. אולי לא נשיב להם כסף לתרופות, כיון
שאולי קרוביהם ירכשו בכסף סיגריות?", שאל שטרן. "ההסבר הזה מעליב. הוא
נוח כדי להחזיק מנגנון גדול, ולהצדיק אחזקת משרד. מהיכן בא הכסף? מהכסף שמגיע
לניצולים". בוויכוח על סכומי הכסף שראוי לחלק לניצולים אמר שטרן "בואו
וניקח את ההנחה שהגרמנים נותנים לנו על הצוללת השישית, ונחלק אותה לניצולים".
יו"ר דירקטוריון החברה מר מיכה חריש ומנכ"ל
החברה מר ישראל פלג דחו את טענות חברי הכנסת ואמרו כי החברה פועלת עפ"י החוק
ובאופן מיטבי למען איתור והשבת הנכסים ליורשי ניצולי השואה ולסיוע לניצולים.
תיקוני החקיקה מצטרפים לגל תיקונים קודם שנעשה
בשנת 2012 בעקבותיו שולש סכום ההשבה ל-100 מיליון שקל עד היום. להליך תיקוני
החקיקה הנוכחי שותף משרד המשפטים- השרה, המנכ"ל ומחלקת הייעוץ והחקיקה בראשות
המשנה ליועמ"ש (אזרחי) עו"ד ארז קמיניץ.
הוועדה החליטה למזג את שלוש הצעות החוק ולאשר
אותם להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.
