פרנקל, המרצה עונש מאסר על עבירות מרמה קודמות, הקים מתוך הכלא מארג חברות קש שהעסיקה פועלים ושלשל את הכסף עבור עבודתם לכיסו. כשדרשו הפועלים את שכרם הם הופנו למשרדים שאינם קיימים או למוקד טלפוני באוקראינה
סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט ג'ורג' קרא, גזר היום עונש של 10 שנות מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 100 אלף שקל על עבריין המרמה רוסלן פרנקל, שביצע עבירות הונאה כלפי עשרות מבקשי עבודה קשי יום וכלפי רשויות המס, בעודו מרצה מאסר ממושך.
רוסלן גם חויב לשלם פיצוי כספי לקורבנות בסך 200 אלף שקל. בית המשפט קבע כי עונש המאסר ירוצה במצטבר לעונש המאסר אותו מרצה פרנקל כיום, בגין עבירות מרמה קודמות שביצע.
באוקטובר האחרון הודה והורשע פרנקל בסדרת עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס, וזאת במסגרת פרשת הונאה רחבת-היקף אותה הוביל. אמו של פרנקל, טטיאנה אושינקר, הודתה והורשעה אף היא באותן עבירות וכן בשתי עבירות נוספות של מסירת עדות שקר בבית המשפט.
אמו של פרנקל ואחיו דמיטרי וורונוב, שסייעו לו בביצוע העבירות, הודו במסגרת הסדר טיעון בתיק ונידונו כבר לפני מספר חודשים ל-38 חודשי מאסר ו-20 חודשי מאסר בפועל, בהתאמה.
בגזר הדין הדגיש השופט קרא את חומרת הפגיעה במספר הרב של מבקשי עבודה תמימים וקשי יום שביקשו להתפרנס בכבוד, את תחושת הבושה וההשפלה שחשו אותם פועלים מרומים, את התכנון והשיטתיות שבעבירות שנמשכו תקופה ארוכה ואת הנזק לקופת המדינה ולציבור מעבירות המס והלבנת ההון. כן הודגשה החומרה הרבה הנובעת מכך שמדובר בעבריין שביצע את העבירות בעודו מרצה עונש מאסר ממושך בגין עבירות הונאה אחרות, מה שמעיד שמורא החוק אינו חל עליו. מנגד, נשקלו לקולא הודאתו בכתב האישום ונטילת האחריות מצידו.
רוסלן פרנקל נידון ב-2006 ל-10 שנות מאסר בפועל לאחר שהורשע בעבירות מרמה שביצע כלפי עשרות קורבנות שביקשו לעבוד או ללמוד בבית הספר לנהיגה "שניידר". לפני למעלה משנה התברר, כי בהיותו בכלא הוא הקים מנגנון חברות שבאמצעותו הונו מבקשי עבודה קשי יום.
בראש מארג החברות שהוקם עמדו חברות בהן שלטו אמו ואחיו באופן גלוי. בצדן, בהנחיית פרנקל, הוקמו מספר חברות שבראשן הועמדו אנשי קש מטעמם. החברות שהיו תחת שליטה גלויה חתמו על חוזים מול לקוחות לביצוע עבודות שונות, לרוב עבודות סבלות ופריקת מכולות. לצורך ביצוע העבודות יזם פרנקל גיוס פועלים מבקשי עבודה, זאת באמצעות פרסומים בעיתונים ואתרי אינטרנט בשפה הרוסית, שם הובטח שכר ראוי, וכן באמצעות לשכת התעסוקה.
בהנחיית פרנקל הועסקו הפועלים בעבודות האמורות דרך חברות הקש. הוא הורה על גביית הכספים מהלקוחות, ועל העברת שיקים לחברות הקש כנגד חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כחמישה מיליון שקל, שחברות הקש הוציאו בגין עבודת הפועלים. ואולם, בהנחייתו הוסבו השיקים כאשר אמו ואחיו פדו בעצמם במזומן את הכספים שיועדו לפועלים. בדרך זו הפועלים לא קיבלו כלל שכר על עבודתם. כשדרשו את שכרם, הם הופנו לאנשי הקש, למשרדים שאינם קיימים או למוקד טלפוני שהוקם ביוזמת פרנקל באוקראינה, בין היתר כדי להקשות עליהם לקבל את שכרם. בהנחיית פרנקל, חברות הקש לא דיווחו למע"מ, כך שבדרך זו קוזזו חובות המע"מ של החברות שבשליטה הגלויה.
כספי הרווחים שהופקו על חשבון הפועלים ונפדו במזומן, וכספי המע"מ שקוזזו, הועברו לחו"ל או לחברה אחרת בשליטת פרנקל או ששימשו את פרנקל ומקורביו לצרכיהם. פרנקל הודה כי יזם וניצח על מסכת ההונאה מתוך בית הסוהר, באמצעות שיחות טלפון תכופות שנהג לקיים עם אמו אחיו ועם אנשים שונים שסרו למרותו.
בגזר הדין ציין השופט קרא כי "הנזק שנגרם מביצוע העבירות ל-76 המתלוננים, שאיתרע מזלם הרע ליפול קורבן לתוכנית המרמה רק משום שהיו נכונים לעבוד עבודת כפיים קשה כדי להוציא את לחמם והנזק שנגרם לקופת המדינה ולציבור מעבירות המס והלבנת ההון, פורטו לעיל. זהו נזק נכבד שאמת המידה להערכתו היא מידת פגיעתו במתלוננים – ולכן גם לסכומים קטנים יחסית נודעת פגיעה משמעותית – ומידת הפגיעה באוצר המדינה גם היא בלתי מבוטלת. הנזק שצפוי היה להיגרם הן לקורבנות נוספים והן לקופת המדינה, עלול היה להיות רחב היקף הרבה יותר, וזאת לנוכח תושייתו של הנאשם שהמשיך ושיכלל את פעולות המרמה לאורך שנות הפעלתה ולאור הקושי האינהרנטי בגילוי עבירות של חשבוניות פיקטיביות".
עוד הבליט השופט קרא בגזר הדין את "ביצוע העבירות מתוך כותלי בית הסוהר, תוך ניצול האפשרות לקיים שיחות טלפוניות, כשגם בכך יש כדי ללמד כי אין בעונש מאסר כדי למנוע מן הנאשם לבצע עבירות מרמה ממושכות ורחבות היקף וכי מורא החוק אינו חל עליו".
באשר לפגיעתו של העבריין רוסלן פרנקל באינטרסים המוגנים בחברה ציין השופט קרא את העובדה כי "חלק ניכר מהפועלים הועסקו בעבודות פיזיות קשות של סבלות מבלי שקיבלו את פרי עמלם – פשוטו כמשמעו – מהווה גם היא פגיעה קשה באוטונומיית הרצון החופשי שלהם, וכרוכה לא רק בהפסד כספי אלא גם בתחושת בושה, השפלה וכעס, כפי שעלה מדברי העדים הללו".
לכך מצטרף מספרם הגדול של המתלוננים שנפלו קורבן למעשי הנאשמים – 76 במספר – והעובדה כי פרנקל, יחד עם הנאשמים האחרים, ביצע את העבירות "לאורך פרק זמן ממושך תוך שכלול יכולת גיוס העובדים – אנשים קשי יום ובעלי קשיי שפה, שיתקשו לעמוד על שלהם בתביעת שכרם. הנאשם אף הגדיל לעשות כאשר נקט אמצעים שנועדו למנוע מאותם קורבנות כל יכולת לגבות את שכרם תוך שימוש באמצעים מתוחמים של הרחקת מוקדי השירות של מערך המרמה לאוקראינה ושימוש בחברות קש שהוצגו כמעסיק בפועל".
