שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בג"צ דחה את בקשת משפחת חלל צה"ל לפתוח את קברו כדי לזהותו בוודאות

חדשות

בג"צ דחה את בקשת משפחת חלל צה"ל לפתוח את קברו כדי לזהותו בוודאות, צילום: צילום: Getty images Israel
בג"צ דחה את בקשת משפחת חלל צה"ל לפתוח את קברו כדי לזהותו בוודאות
04/03/2014, ליאור שדמי שפיצר

החייל שנפל במלחמת יום הכיפורים במוצב החרמון זוהה בטעות בתמונת חיילים שנפלו בשבי הסורי, אך מאוחר יותר אותר ונקבר. לאורך השנים סירבה משפחתו להניח לספקות ודרשה לערוך לו בדיקת DNA

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה את עתירתה של משפחת חלל צה"ל במלחמת יום הכיפורים להורות על פתיחת חלקת הקבר שבה טמונה גופתו על מנת לערוך בדיקה גנטית שתוכיח בוודאות את זהותו.

החייל, רב"ט ציון טייב ז"ל, שירת בגדוד 371 של חיל הקשר שהוצב ברמת הגולן, אך סופח ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה אל מוצב החרמון. בעקבות התקפת המוצב על ידי הצבא הסורי נפלו בשבי הסורי 31 מחיילי המוצב ו-13 חיילים נפלו בקרב.

באוקטובר 1973 נמסר למשפחת טייב כי בנם מוחזק נעדר. בני המשפחה זיהו את טייב בתמונות שצולמו במחנות השבויים בסוריה, ובעקבות כך הוסף שמו לרשימת השבויים. אלא שלאחר זמן מה זוהתה גופתו בקבר אחים הנמצא בסמוך למוצב החרמון, על פי טביעות אצבעות וכן על פי חפצים ומסמכים שנמצאו על גופו, והוא נקבר בבית הקברות הצבאי הזמני בלוחמי הגטאות.

ההודעה על זיהויו של טייב כחלל צה"ל ונפילתו בקרב על מוצב החרמון התקבלה בספקנות רבה על ידי משפחתו, שהמשיכה לשלוח לו מכתבים באמצעות הצלב האדום עד מאי 1974, מתוך אמונה כי הוא נתון בשבי הסורי. ביוני 1974, מששבו השבויים מסוריה לישראל, התחוור למשפחה כי בנם אינו נמנה עם פדויי השבי.

סתירות בהליך הזיהוי

במהלך השנים הביעה המשפחה את ספקותיה ביחס לאמיתות הזיהוי, גם לאחר ניסיונות רשויות צה"ל לשכנע אותם כי בנם הוא החלל הקבור כיום בהר הרצל. ספקותיה של המשפחה ביחס לזיהויו של טייב הובילו למספר פעולות חקירה מצד רשויות הצבא. חוקר יחידת איתור נעדרים הגיע למסקנה כי המשפחה טענתה לגבי זיהויו של בנה בתמונות ממחנה השבויים, והחייל שעליו הצביעה הוא חייל אחר, אשר העיד כי ציון טייב נהרג במתקפה על המוצב.

הרב הצבאי הראשי דאז, תא"ל ישראל וייס, נפגש עם המשפחה ומסר לידיה את ממצאי החקירות. הרב עמד על המחדלים שאירעו לאחר מותו של טייב ואמר כי נעשה עוול למשפחה בכך שלא זוהה בחודשים הראשונים ונכלל בטעות ברשימת השבויים. עם זאת, הבהיר הרב וייס כי קיימות הוכחות לכך שטייב אינו עוד בין החיים.

חרף זאת, סירבה המשפחה לקבל את מסקנות החקירה ודרשה לקיים בדיקת DNA לשרידי הגופה הטמונה בהר הרצל. ספקותיה של המשפחה נבעו מכך שטייב לא היה חייל קבוע במוצב, ורבים לא הכירו אותו ומשכך התקשו לאמת את עובדת הימצאו במוצב בעת המתקפה. בנוסף, טענה המשפחה לסתירות ובעיות הנוגעות להליך הזיהוי, בהן אי אזכורה של צלקת על גבו בטופס זיהוי החלל, הפרשים בנתוני הגובה המתועדים של החלל ושל טייב ועוד.

אין לצפות ל"סדר סטרילי"

השופט אליקים רובינשטיין דחה את העתירה וקבע כי ייתכן שהיה נוטה לקבל את הבקשה לפתיחת הקבר למרות הטיעונים הכבדים בדבר כבוד המת והסוגיות הציבוריות הנוגעות למשפחות החללים האחרים, אילו היה ספק של ממש בזיהוי.

"בתנאי מלחמה ובתר-מלחמה, כאמור, קשה מאוד לצפות ל'סדר סטרילי', ועל כן הראיות שנמנו מעלה, בהצטברותן, אינן מותירות ספק של ממש בזיהויו של החלל טייב ע"ה", כתב השופט בפסק הדין.

"נדרשתי לכך כאילו היה זה בן משפחתי", כתב השופט בלב כבד. "יש להניח לציון טייב ע"ה, שהוא בוודאות ככל שהשגתנו מגעת החלל שבקבר, לנוח בשלום על משכבו".

 

(בג"צ 5331/13)

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:233
קומיט וכל טופס במתנה