השופט יהורם שקד קבע כי יכולותיה הכלכליות של האם, המחזיקה בשלוש דירות ובחיסכון בגובה מאות אלפי שקלים, עולות בשיעור ניכר על יכולותיו של האב ופסק: "הקטינים לא ייפגעו, האם תפרנס אותם בכל מקרה"
שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים יהורם שקד דחה בקשה להגדלת תשלום מזונות שמשלם אב לילדיו, הגם שהם בשיעור נמוך מהממוצע, לאחר שקבע כי לאור יכולותיה הכלכליות של אמם, העולות בשיעור ניכר על אלו של האב, היא תוכל לשאת בהוצאותיהם ללא קושי.
"הלכה למעשה, תביעה זו נועדה לשנות את החלוקה הפנימית בין ההורים במידת ההשתתפות כל אחד מהם בצרכי הקטינים", כתב השופט שלא השתכנע כי חלוקה זו פוגעת בקטינים או מקפחת אותם ובחר שלא להתערב בהסכם הגירושין.
הסכם מקפח באמתלה של שלום בית
האם התובעת ביקשה לבטל את הסכם הגירושין בטענה כי האב ניצל את חולשתה הנפשית ומנע ממנה להתייעץ עם בני משפחתה או עם עורך דין, ואף גרם לה להאמין שפניו לשלום בית, בעוד שלמעשה תכנן להתגרש ממנה כבר במועד החתימה על הסכם שלום הבית. עוד טענה כי
האב אינו משלם במועד את המזונות עבור שלושת ילדיהם המשותפים, בסכום של 1,000 שקל לכל ילד, ולחילופין טענה כי ההסכם מקפח באופן קיצוני את זכויות הילדים, ועל כן אין הוא מחייב את הילדים אשר זכאים למזונותיהם מאביהם על פי צרכיהם.
האם טענה כי יש להגדיל את סכום המזונות שנקבע ב-75%, שכן האב אינו מקיים את הסדרי הראייה, ובפועל מתראה רק עם חלק מהילדים לזמן קצר, ללא לינה, ומבלי שהוא נושא בהוצאותיהם באופן ישיר.
האב טען בתגובה כי לאור הביטחון הכלכלי שלו זכו הילדים הודות למשפחת האם, אין המדובר בהסכם מקפח. לאם הכנסות בסך של כ-10,000 שקל בחודש מריביות המתקבלות מחסכונות. בנוסף, היא שותפה יחד עם אביה בשני חשבונות בנק בהם מופקד סכום של כמיליון שקל, ועל שמה רשומות שתי דירות בתל אביב אשר דמי השכירות החודשיים המתקבלים בגינן עומדים על כ-10,000 שקל. דירת המגורים שבה היא מתגוררת עם הילדים רשומה על שמה בלבד, ושוויה כ-2.5 מיליון שקל ללא משכנתא.
האב טען כי הוא עצמו מתגורר בדירת שני חדרים, ונאלץ לקחת הלוואות ולפדות את ביטוח החיים שלו כדי להתקיים ולשלם מזונות. לטענתו, הוא לוקח את הילדים מהמסגרות החינוכיות מידי יום ושוהה עמם בשעות אחר הצהריים, ובזמן זה הוא נושא ישירות בהוצאותיהם, וכן משלם ישירות לגנים ולחוגים. הילדים אינם גרים בדירתו משום שמידותיה הקטנות אינן מאפשרות זאת.
"קניתי לילדים שתי דירות"
השופט שקד דחה את טענותיה של האם על פגם כלשהו בהסכם הפשרה, שקיבל תוקף של פסק דין. במקרה זה, קבע השופט, ההסדרים בעניינם של הקטינים נקבעו במסגרת הסכם שלום בית ולחילופין גירושין. קרי, בעת החתימה על ההסכם לא התכתשו ההורים זה עם זו, ומשכך החשש כי עניינם של הילדים נזנח קטן.
השופט ציין כי בדיון בבית המשפט שבו אכן נבחן עניינם של הקטינים, התייחסה האם לשיעור המזונות ואמרה: "אני כרגע לא עובדת ולמרות זה אני מבינה את שעור המזונות וגם מודעת להוצאות שאני צפויה עבור הילדים. יש ביטחון לילדים, אתמול קניתי להם שתי דירות. ברור לי שהסכום של המזונות קבוע ואין הצמדה לסכום".
השופט שקד דחה את טענותיה של האם בדבר שינוי נסיבות ואי קיום הסדרי הראייה וקבע כי אף שסכום המזונות שנקבעו בהסכם נמוך מהסכום המינימאלי שנקבע בפסיקה כמזונות הכרחיים, המוערך כיום ב-1,400 שקל, זכויותיהם של הקטינים לא נפגעו שכן צרכיהם יסופקו בכל מקרה על ידי האם שיש ביכולתה לכלכל אותם. השופט ציין כי בנסיבות אלה, התביעה לא נועדה לסיפוק צרכי הקטינים כשלעצמם, אלא כדי להגדיל את נטל האב במזונות מול הנטל שנטלה האם על עצמה בהסכם הגירושין.
"רווחתם של הילדים תיפגע אם סך כל הכספים שיעמדו לתשלום הוצאותיהם (דמי המזונות שמעביר האב בתוספת השתתפות האם בהוצאות הילדים) לא יכסה את צרכיהם, אולם רווחתם לא תיפגע אם וככל שסך כל הכספים שיעמדו לתשלום הוצאותיהם יכסו את צרכיהם, תהה החלוקה הפנימית בין ההורים אשר תהא", סיכם השופט.
