בית המשפט קבע כי הדברים שאמר האמרגן במהלך הרצאה של הרב, המייחסים לבני משפחתו ריקודים מעורבים ועישון בשבת של הבן, הם רכילות זולה שאין בה שום תועלת לציבור, וחייב אותו לפצותם ב-50 אלף שקל
בית משפט השלום בקרית גת קיבל תביעת לשון הרע שהגישו אשתו ובנו של הרב אמנון יצחק נגד אמרגנו של הזמר ציון גולן, וחייב אותו לפצות את בני משפחת הרב בסכום של 50 אלף שקל בגין אמירות מכפישות שקרא לעברו במהלך הרצאה, המייחסות להם ריקודים מעורבים וחילול שבת. בית המשפט קבע כי הדברים אינם חוסים תחת הגנות החוק בדבר אמת בפרסום ותום לב ואינם אלא "רכילות זולה" שנאמרה במטרה לפגוע ברב.
במסגרת הרצאותיו, דיבר הרב אמנון יצחק נגד שירתו של גולן במקומות שבהם היו ריקודים מעורבים של גברים ונשים. לאחת ההרצאות הגיע אמרגנו של גולן, אהרון דהרי, וקרא כי גם אשתו של הרב וילדיו "רקדו אצלו במועדון" וכי בנו "עישן אצלו בשבת". סרטון שצולם בהרצאה, הכולל את חילופי הדברים בין הרב לבין דהרי, פורסם גם באתר האינטרנט "שופר".
בעקבות הדברים הנ"ל הגישו אשתו ובנו של יצחק תביעה נגד דהרי בעילות של לשון הרע, פגיעה בפרטיות והפרת חובה חקוקה, בטענה כי האמירות שהופנו אליהם מהווים פרסום שעלול לפגוע, להשפיל או לבזות אותם בעיני החברה החרדית שאליה הם משתייכים.
דהרי מצדו טען בכתב ההגנה כי מטרתו היתה להראות שאין פסול בריקודים מעורבים, וכי הריקוד במועדון יוחס לאשת הרב בתקופה שלפני נישואיה. לכן, אדם סביר היה מגיע למסקנה שהדבר אירע טרם חזרתה בתשובה, ואין בכך כדי לפגוע בכבודה. עוד נטען כי התובעים לא פעלו להסיר את הפרסום באינטרנט או להגיב בכלי התקשורת ובכך לא צמצמו את נזקיהם. בנוסף, הגיש דברי תביעה שכנגד בעילות של תרמית, לשון הרע ורשלנות, בטענה שהתובעים הגישו נגדו תלונה כוזבת במשטרה.
השופט ישראל אקסלרד קיבל את התביעה העיקרית ודחה את התביעה שכנגד, בקובעו כי אין מחלוקת שבעיני אנשי העדה החרדית, ריקודים מעורבים ועישון בשבת יחשבו כמעשים הראויים לכל גינוי וכעבירות חמורות על חוקי התורה וההלכה. זאת, בייחוד כשמעשים אלו מיוחסים לאנשים המקורבים לרב.
השופט ציין כי ספק אם הציבור החרדי כולו מודע לעובדה שאשת הרב לא השתייכה לעדה החרדית טרם נישואיה לפני 35 שנה, ולכן אין בכך כדי למנוע את הפגיעה בשמה הטוב. עוד נקבע כי מטרת הגעתו של האמרגן להרצאת הרב מלכתחילה היתה להתנצח עמו בעקבות התנכלותו לזמר ציון גולן. זאת, ללא התחשבות בנוכחותה של התובעת או של רבים מבני העדה החרדית בהרצאה.
השופט אקסלרד הוסיף כי גם לא היו הדברים מוכחים, הרי שאין בפרסום משום עניין ציבורי, דבר המהווה תנאי הכרחי לתחולת הגנת אמת בפרסום. חשיפת מקום ריקודיה של התובעת לפני 35 שנה והעובדה שהתובע מעד וחילל שבת, לא יהיה בהם כדי להגשים מטרה ציבורית או להביא לציבור כל תועלת, לא לצורך גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים וגם לא כדי לשפר את אורחות חייו. לפיכך, סבר השופט כי דבריו של הנתבע היו לא יותר מאשר "רכילות זולה" שבאה מתוך כוונה או אדישות לפגיעה ברב.
השופט קבע עוד כי על פי סעיף 16 לחוק, חזקה על הנתבע שהפרסום שלו נעשה שלא בתום לב, שכן לגבי ריקודי אשת הרב במועדון הוברר שהפרסום לא היה אמת והנתבע לא הצביע על כל צעד שהוא נקט לפני אמירת הדברים על מנת להיווכח אם יש אמת בדבריו. בנוסף נקבע כי דהרי פגע בפרטיותו של הבן, לאחר שהאחרון הודה בתצהירו שאכן עישן אצל הנתבע בשבת, וכי הדבר נעשה בהסתר ומתוך אמונה בחברותו ובקרבתו של הנתבע. בנסיבות העניין, סבר בית המשפט כי יש מקום לקבוע שהייתה על הנתבע חובת סודיות משתמעת, כשאין ספק גם שפרסום דבר העישון נוגע לצנעת חייו האישיים של בן הרב או להתנהגותו ברשות היחיד.
השופט אקסלרד העמיד את הפיצוי לכל אחד מהתובעים על סכום של 25 אלף שקל, בהתחשב בעובדה שדהרי לא מצא לנכון להתנצל בפניהם, ואף עשה שימוש בהליך השיפוטי על מנת לנגח את הרב יצחק במסגרת כתבי הטענות, מבלי שהיה בדברים כל צורך לבירור המחלוקות שבין הצדדים. התביעה שכנגד נדחתה ונקבע כי לא מדובר אלא בתביעת סרק.
לקריאה נוספת, ראו:
ביהמ"ש המחוזי הפחית 90% מהפיצוי שנפסק לרב אמנון יצחק בגין לשון הרע
