חדשות

עו"ד דוד שפירא ממשרד יגאל ארנון ושות' מתח ביקורת על המגזר העסקי שאינו מטריד את עצמו בשאלות של מוסר, וקרא גם לעורכי הדין לבדוק את עצמם – החל בשכר שמרוויחה המזכירה

"השאלה שכל הלקוחות שואלים אותי היא 'חוקי או לא חוקי', 'מותר או אסור'. השאלה האם משהו הוא מוסרי בכלל לא עוברת להם בראש, זה לא חלק מהשיח". כך אמר עו"ד דוד שפירא, שותף במשרד יגאל ארנון ושות', בפאנל בהשתתפות ראשי המשרדים הגדולים שערכה בשבוע שעבר קבוצת דן אנד ברדסטריט, שבסופו פורסם דירוג עשרים פירמות עורכי הדין הגדולות לשנת 2014.

עמדתו של עו"ד שפירא היתה חריגה ואמיצה בפאנל שבו תקפו רבים מהמשתתפים את הרגולציה בישראל המבצעת לטענתם סיכול ממוקד למגזר העסקי בישראל. "הבעיה היא לא הכלכלה ולא הרגולציה, אלא האנשים", אמר עו"ד שפירא. "לפני שנה עבר החוק בנושא התגמול לבכירים. כולנו עזרנו ללקוחות שלנו להבין את החקיקה ולנסות לראות איפה בכל זאת אפשר לקבל הרבה כסף. אף אחד לא שאל את עצמו האם הסכום שאני מקבל, לעומת הסכום שמקבל הפועל הזוטר, הוא בכלל ראוי. התשובות שאנחנו לומדים לתת ללקוחות נוגעות רק לשאלה האם זה חוקי או לא, אבל אולי אנחנו צריכים לשנות את השיח. אפשר גם להגיד שזה אולי חוקי, אבל זה לא בסדר. אם פיתחת מערכת יחסים קרובה ורבת שנים עם הלקוח, לא צריך להתבייש לדבר גם על זה".

עו"ד שפירא התייחס בכלל זה גם לעורכי הדין המנהלים משרדים כאל אנשי עסקים. "כשאנחנו מסתכלים על כמה מרוויחה המזכירה ורואים שאי אפשר בשכר הזה לחיות היום בישראל, שזה לא שכר הוגן, זה משפיע. התוצאה היא שצריך להרוויח פחות ברמות הגבוהות ולהעלות את השכר ברמות הנמוכות".

רישיון עריכת דין לכל פועל

חלק גדול מהדיון עסק בעלייה החדה במספר עורכי הדין בשנים האחרונות, אך לא כולם היו בדעה שמדובר בנתון שלילי בהכרח. לדברי עו"ד אמיר עמר, שותף מנהל במשרד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' שנכנס לראשונה לרשימת עשרים הפירמות הגדולות, הדור הצעיר מביא איתו איכויות שלא היו לדורות הקודמים. "הם יותר אינטרדיסיפלינאריים, מכירים יותר מאטריות. אנחנו לא ידענו לקרוא דו"ח כספי".

עו"ד אלי זוהר, יו"ר גולדפרב זליגמן ושות', לא נבהל מהמספרים: "גם לפני חמישים שנה אמרו שיש יותר מדי עורכי דין. יש הרבה עורכי דין אבל אין יותר מדי עורכי דין טובים". "ככל שיהיו יותר לומדי משפטים כך ירווח לחברה", הוסיף עו"ד גיורא ארדינסט, שותף בארדינסט, בן נתן ושות'. "לגבי העיסוק במקצוע – אלו שחושבים שזה מקצוע קל ימצאו את עצמם במקומות אחרים".

עם זאת, רוב המשתתפים סברו כצפוי שמדובר בחדשות רעות עבור ציבור עורכי הדין. "כמות העוסקים במקצוע היא בלתי אפשרית, והרמה יורדת בכל הפרמטרים", אמר עו"ד שי פינס, שותף בהמבורגר עברון ושות'. "כוחות השוק לא עובדים ולא יסדרו את המצב לבד".

לדברי עו"ד הדר סלומון, שותף בפרל כהן צדק לצר ברץ, "הסיטואציה הזו של רישיון עריכת דין לכל פועל היא לא סבירה. צריך לחזור להתמחות של שנתיים".

"לא לכך התכוונו באוניברסיטאות"

עו"ד יעקב ישראל, שותף בשבלת ושות', טען כי "המשרדים הגדולים והבינוניים האיכותיים חיים בשל המוניטין הטוב שלהם והעובדה שהם מקבלים עבודה מחו"ל, אבל כל היתר משתרכים מאחור. זו צורת עריכת דין שלא התכוונו אליה באוניברסיטאות".

עו"ד גד נשיץ, שותף בכיר במשרד נשיץ ברנדס ושות' קרא להגביר את הפיקוח על המכללות, ואילו עו"ד צבי פירון, שותף מנהל במשרד מ. פירון, הלין על תקופת הסטאז', שהתקצרה משנתיים לעשרה חודשים למעשה, שכן חודשיים לפחות מוקדשים ללימוד לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. "פעם עורך דין צעיר היה עובד תחת פיקוח והדרכה, אבל היום למרביתם אין מקום עבודה אז הם פותחים משרדים, ומי שמשלם את המחיר על כך הם הלקוחות. תפקיד הלשכה הוא לקחת את עורכי הדין הצעירים ולתת להם הדרכה שהשוק אינו מסוגל לתת להם".