שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > למרות הראיות החדשות- נותרה על כנה הרשעתו של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה

חדשות

למרות הראיות החדשות- נותרה על כנה הרשעתו של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה, צילום: בית המשפט המחוזי בנצרת. צילום: אתר הרשות השופטת
למרות הראיות החדשות- נותרה על כנה הרשעתו של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה
24/02/2014, עו"ד לילך דניאל

שופטי המחוזי פרסמו היום הכרעת דין משלימה בעניינו של רומן זדורוב, שהורשע ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל, לאחר שבהוראת בית המשפט העליון הוחזר התיק לשמיעת חוות דעת של מומחים חדשים בעניין כלי הרצח והשוואת טביעות נעל. בין היתר נקבע כי בחוות דעת המומחים נפלו כשלים הן מבחינת המהימנות והן מבחינה מקצועית, וכי גם אם ניתן היה לקבל את דעתם הדבר לא היה משנה מהמסקנה המקורית לפיה קיים מארג צפוף, ייחודי, בולט וחד-משמעי של ראיות המצביעות על אשמתו של זדורוב מעבר לכל ספק סביר

בשנת 2010 הורשע רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי בנצרת בפרשת רצח הנערה תאיר ראדה ז"ל. הכרעת הדין המרשיעה ניתנה לאחר שנקבע כי ההודאות שמסר זדורוב נתמכו בראיות בעלות משקל של ממש וביניהן פרטי חקירה מוכמנים שמסר לחוקריו, התנהגותו המפלילה סמוך למועד הרצח, אירוע אלים שהתרחש בעברו וחומרים מחשידים שנמצאו במחשבו. אחת הראיות, נגעה לטביעות נעל שנמצאו על מכנסיה של הילדה המנוחה, שלגביהן העדיף בית המשפט את חוות דעתו של מומחה התביעה רפ"ק שור, לפיה מדובר בטביעות נעליו של זדורוב. לאחר הגשת ערעור לבית המשפט העליון, ביקש זדורוב להוסיף לתיק ראיות נוספות ובכללן חוות דעתו של ויליאם בודז'יאק, מומחה בעל שם עולמי להשוואת טביעות נעל שסבר כי לא ניתן לקבוע בוודאות שסימני הדם הם טביעות נעל, לא כל שכן נעליים השייכות לזדורוב.

 

עוד התבקש להוסיף חוות דעת של ד"ר מאיה פורמן-רזניק, מומחית לרפואה משפטית בנוגע לכלי הרצח, הודעות ונתונים מחקירתו של אדם שטען כי בת-זוגו התוודתה בפניו כי רצחה את המנוחה וכן מקבץ ידיעות מעיתונים המלמדות לכאורה על כך שחלק מהפרטים המוכמנים שבית המשפט המחוזי התייחס אליהם פורסמו בכלי התקשורת. בית המשפט העליון קיבל את הבקשה לגבי שתיים מהראיות (חוות דעת המומחה לטביעות נעל וחוות דעתה של המומחית לרפואה משפטית), בסברו כי מדובר בראיות מהותיות הנוגעות לסוגיות מרכזיות בהכרעת הדין ועשויות לשפוך אור על כלל מסכת הראיות בתיק. לפיכך, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי לצורך גביית הראיות הנוספות ומתן הכרעת דין משלימה.

חוות דעת מוטה ומגמתית

השופט יצחק כהן, אליו הצטרפו יתר חברי ההרכב סגן הנשיא בנימין ארבל והשופטת אסתר הלמן, קבעו כי יש להותיר את הכרעת הדין המרשיעה על כנה – גם נוכח הראיות החדשות שנוספו. ראשית, נדרש בית המשפט לשאלת כלי הרצח, נוכח חוות דעת המומחית ד"ר פורמן-רזניק שסברה כי חתכים שנמצאו באזור סנטר המנוחה נעשו באמצעות להב סכין משוננת ולא באמצעות סכין יפנית בעלת להב ישר. לאחר בחינת חוות דעת המומחים, לרבות האסמכתאות והמוצגים, קבע בית המשפט כי יש להעדיף בעניין זה את חוות דעתו של ד"ר זייצב, הפתולוג שביצע את הנתיחה בגופת המנוחה, התומכת במסקנה שהפצע בסנטר המנוחה אינו מעיד בהכרח על שימוש בלהב סכין משוננת.

 

נקבע כי הרושם שעלה מעדותו של הפתולוג זייצב היה כי מדובר בעדות מקצועית ואמינה שבאה להביא בפני בית המשפט את חוות דעתו המקצועית כרופא המשפטי שערך את הנתיחה. מנגד, חוות דעתה החדשה של פורמן-רזניק נמצאה על ידי בית המשפט כמוטה, מגמתית ומרובת כשלים מקצועיים וכשלי מהימנות. נקבע, כי המומחית לא הצליחה ליתן מענה מקצועי לשאלות וסברות עימם עומתה, תוך מתן תשובות אשר לעיתים העכירו את מסך המהימנות הנדרש מעד מקצועי. לאור האמור, קבע בית המשפט כי אין לסטות מהקביעה בהכרעת הדין המקורית, לפיה המנוחה נרצחה באמצעות כלי חד שיכול והיה אף סכין יפנית.

 

מעבר לאמור, גם בנסיבות בהן הייתה מתקבלת חוות הדעת החדשה, היא לא הייתה מובילה בהכרח לזיכויו של הנאשם בהתחשב בכך שזה שינה את גרסתו לעיתים והיתל שוב ושוב בחוקריו, וכן לאור העובדה שלהב הסכין מעולם לא נמצא וממילא לא ניתן לדעת האם היה משונן מעצמו או מחמת שחיקה. לפיכך, לראיה החדשה אין כל נפקות והשפעה על הכרעת הדין, הן כשלעצמה והן בהשוואתה ליתר הראיות.

 

מכאן, פנה בית המשפט לבחון את נפקותה של הראיה השניה שנוספה, היא חוות דעתו של מר בודזניאק, מומחה לעניין טביעות הנעליים, לפיה הסימנים שנמצאו על מכנסי הג'ינס שלבשה המנוחה לא היו עקבות נעליו של זדורוב ואף כלל לא היו עקבות נעל. בעניין זה, הזכיר בית המשפט את פסק הדין בע"פ 1620/10 (ניקולאי מצגורה נ' מדינת ישראל), שניתן בבית המשפט העליון לאחרונה, בו חלה התפתחות נוספת בעניין ראיות מסוג טביעות נעל ונקבע כי יש להפחית ממשקלן כראיות פורנזיות. באותו מקרה, עמד בית המשפט העליון על מספר קשיים בדרך בה הוצגה ראיית טביעת הנעל במקרה שבפניו, אולם הגיע למסקנה כי הדבר אינו מפחית מעוצמתן של יתר הראיות שעמדו נגד הנאשם באותו מקרה. דא עקא, שלדעת בית המשפט נסיבות המקרה דנן הוכחו כשונות לחלוטין מעניין מצגורה, שכן הסבירות להימצאות נעל נדירה מסוג נעלי הנאשם נמצאה נמוכה עד אפסית, ואף ליקויים נוספים כגון העדר שיח בין המומחה לביהמ"ש או אי-היחשפות ביהמ"ש להכרעה בין מומחי התביעה בשלב בו חוות הדעת נבחנת במעבדת מז"פ – אינם רלוונטיים למקרה זה.

רשלנות בוטה

מכל מקום, בית המשפט בחן את חוות דעתו של בודזניאק גם לגופה, וקבע כי גם במקרה זה בחוות דעתו ובעדותו של המומחה נמצאו כשלים מהותיים וקשים, הן במישור המהימנות, והן במישור המקצועי. כך, התרשם בית המשפט כי קיים חשש שחוות הדעת הייתה מוטה ונערכה לאור טענות הערעור ולא באופן מקצועי: "אני רואה לציין בצער", כתב השופט יצחק כהן, "כי מדובר בעד שחצה אוקיינוסים בכספי ציבור כדי להעיד בביהמ"ש, בתיק בו עסקינן בדיני נפשות ובחר למרבה הצער, להיות מוטה". עוד חזר השופט כהן והדגיש כי "לא מדובר ב"אי דיוקים" סתם אלא, כמובהר, גישה מגויסת, אשר אינה עולה בקנה אחד עם הניטראליות וההגינות המקצועיות הנדרשת ממומחה".

 

עוד נקבע כי חוות הדעת גלשה לעיסוק בשאלות אשר בלב הערעור ומעבר לעיסוק בשאלה המקצועית הספציפית אליה נדרש המומחה, וכי הוא אף גילה חוסר בקיאות במסקנותיו של מומחה המאשימה רפ"ק שור, אותן ראה לנכון לבטל מכל וכל. לא זו אף זו, במהלך חקירתו הנגדית של המומחה עלה כי הוא השתמש בסרגלים ועזרי מדידה שאינם בקנה מידה הנכון, עניין המהווה לדעת בית המשפט "רשלנות בוטה וזלזול בעבודה המקצועית המדעית הנדרשת ממומחה בתחום פורנזי". נוסף לאמור, שלל בית המשפט את קביעת המומחה לפיה ספיגת הדם בג'ינס שלבשה המנוחה יצרה "באורח פלא" תצוגת נעל, שכן מדובר בטיעון מופרך שאינו מתקבל על הדעת, אינו נסמך באסמכתא מדעית או מחקרית ואינו עולה בקנה אחת עם בחינת הממצאים בהגדלה.

 

מנגד, עמד בית המשפט על יושרו, מהימנותו, מקצועיותו וירידתו לפרטים של מומחה התביעה שור, שהעיד בהליך העקרי, וקבע כי יש להעדיף את חוות דעתו. יחד עם זאת, נוכח קיומה של חוות דעת הפוכה לחלוטין ולאור פסיקתה של הלכת מצגורה, קבע בית המשפט כי יש לייחס משקל מופחת גם לחוות דעתו של מומחה התביעה ולמעשה לכל קביעה מתחום השוואת עקבות נעליים בתיק. זאת ועוד, לדעת בית המשפט גם אם ניתן היה מלוא המשקל לחוות דעתו של המומחה החדש והיה נקבע כי מדובר בכתמי דם סתמיים – לא ברור כיצד נתון בדבר אי דריכתו של זדורוב על גופת המנוחה כביכול עשוי להוביל לזיכוי. מעבר לאמור, אין כל ספק כי עקבות זדורוב אשר נמצאו על מכנסי המנוחה שימשו כ"דבר מה" נוסף אחד מיני רבים ולכן גם כשמנטרלים את משקלן – לא נוצר ספק סביר באשמה.

 

סיכומם של דברים – בית המשפט קבע פה אחד כי הראיות החדשות אינן מכרסמות בהכרעת הדין המקורית וכי בנסיבות העניין קיים מארג צפוף, ייחודי, בולט וחד משמעי, של ראיות המצביעות על אשמו של זדורוב מעבר לכל ספק סביר. לאור האמור, הותיר בית המשפט את תוצאת הכרעת הדין המקורית על כנה.

 

יצוין כי את זדורוב מייצגים בפרשה עוה"ד ד"ר אלקנה לייסט ואיתי הרמלין מהסנגוריה הציבורית.

 

(תפ"ח 502/07)

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:112
קומיט וכל טופס במתנה