בית המשפט המחוזי הפחית ל-21 חודשי מאסר את העונש שנגזר על השוטרים אסף יקותיאלי וברוך פרץ, שהורשעו בגרימת מוות ברשלנות, לאחר שהפקירו צעיר פלשתיני פצוע בשולי הדרך. השופטים: "איננו סבורים כי אי-קיומו של נוהל מסודר מפחית מחומרת מעשיהם של המערערים, אם כי יש בכך כדי להשפיע על מידת העונש שיש להטיל עליהם"
לפני כשנתיים וחצי בית משפט השלום בירושלים הטיל מאסר של שנתיים וחצי על השוטרים אסף יקותיאלי וברוך פרץ, שהורשעו בגרימת מוות ברשלנות. השניים הפקירו את עומר אבו-ג'ריבאן, צעיר פלשתיני מעזה, פצוע בשולי הדרך.
אבו-ג'ריבאן, אשר שהה בארץ בניגוד לחוק גנב בשנת 2008 מכונית והתהפך איתה בכביש 6. הוא אושפז בבית החולים שיבא בתל השומר ולאחר מכן הועבר למעצר במשטרה. בכתב האישום נכתב שמפקד תחנת משטרת רחובות הורה להחזיר את הצעיר לשטחים בניגוד לנוהלי המשטרה. הקצין התורן, פקד ברוך פרץ, העביר את ההוראה לשוטר אסף יקותיאלי, אשר הוריד את הצעיר סמוך למחנה עופר ללא מים ומזון, כשהוא לבוש בפיג'מה ולגופו מחובר קטטר.
אבו-ג'ריבאן התייבש והגופה שלו נמצאה ביוני 2008 בכביש המוביל מצומת עטרות לצומת גבעת עזה. בהכרעת הדין קבע השופט חיים לי-רן שרשלנותם של השניים מתרכזת בעצם החלטתם להשאיר את אבו-ג'ריבאן באישון לילה בצד דרך חשוכה ללא שתייה ומזון, כאשר הוא יחף, מתקשה בהליכה, לבוש בבגדי אשפוז של בית חולים וקטטר לגופו.
בגזר דינו כתב אז השופט לי-רן כי "ברור היה לפרץ ויקותיאלי שלא מדובר באדם בריא. שני הנאשמים היו היחידים בשרשרת הפיקוד שראו את מצבו של העצור ונהגו כפי שנהגו. התנהגותם של הנאשמים כלפי העצור שנתון היה למרותם היא מכוערת ומעוררת חלחלה".
התנהגות השוטרים מכוערת ומעוררת חלחלה
שני הנאשמים הגישו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים.
השופטים יורם נועם, כרמי מוסק ומשה בר-עם דחו את הערעור על הכרעת הדין, אבל קיבלו את הערעור באופן חלקי על העונש, כך שרכיב המאסר בפועל יעמוד על 21 חודשים. בית המשפט המחוזי קבע כי "באשר לקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא – הרי שהלכה ידועה היא, כי אין בית משפט שלערעור מתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, אלא במקרים חריגים. לטעמנו, בית משפט קמא ביסס מסקנותיו על אדנים מוצקים".
השופט נועם קבע דברים כדרבנות בהחלטתו כי "התנהגותם הרשלנית של המערערים שגרמה למותו של המנוח, הייתה מכוערת ומעוררת חלחלה, ופגעה בערכי אנוש ומוסר בסיסיים ואוניברסליים, עת הפקירו אותו לגורלו בצד הדרך באישון לילה". השופט נועם הוסיף כי "משנה חומרה יש לראות בהתנהגותם האמורה כלפי חסר ישע – במצב של 'שבר כלי' שלא תיקשר עם סביבתו – אשר היה נתון למשמורתם ותחת מרותם. היבט מחמיר נוסף יש לראות בביצוע העבירה על-ידי שוטרים, האמונים על נורמות אנושיות ומוסריות אשר פגעו בתדמית המשטרה ובאמון הציבור בה".
עם זאת, בית המשפט המחוזי החליט להקל בעונש שהוטל על השוטרים. השופט כרמי מוסק כתב בהחלטה כי "מצאנו לנכון לומר כי מהעובדות שהתבררו במקרה זה עולה שאין במשטרת ישראל נוהל כתוב וסדור כיצד יש לנהוג בשוהה בלתי חוקי בתחומי מדינת ישראל, שעה שמתקבלת החלטה לשחררו ולהחזירו לתחומי הרשות. עולה, כי קיים נוהג לשחרר שוהים שכאלה בקרבת המחסום או הגדר המפרידה בין תחומי מדינת ישראל לבין תחומי הרשות הפלשתינית, תוך תקווה כי ימצאו דרכם חזרה לתחומי הרשות".
השופט מוסק ציין כי "ברור לכל, כי נוהג שכזה אינו ראוי במקרה בו מדובר באדם חסר ישע, כפי שהיה המנוח. היה ראוי, כי משטרת ישראל תתווה נוהל סדור בעניין זה, זאת בתיאום עם הרשויות האחרות, דבר שימנע צורך למצוא פתרונות מאולתרים במצבים שכאלה, כפי שעשו המערערים במקרה זה". בהמשך נכתב כי "איננו סבורים כי אי-קיומו של הנוהל מפחית מחומרת מעשיהם של המערערים, אם כי יש בכך כדי להשפיע על מידת העונש שיש להטיל על המערערים".
סנגוריו של פקד פרץ, עוה"ד רונאל פישר ונטלי שטרול, אמרו בתום מתן פסק הדין: "החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לקבל את ערעורנו ביחס לענישה ולהפחיתה בכשליש, בהחלט משמחת. ואולם בדעתנו ללמוד את ההחלטה היטב ולערער עליה לבית המשפט העליון שכן שלטעמנו ישנה שאלה משפטית כבדת משקל שמצריכה הכרעה הלכתית, והיא האם יש מקום להרשיע אדם שפעל על סמך מידע שגוי שנמסר לו. הן בית החולים והן השוטר שבשטח מסרו לפקד ברוך פרץ פרטים מטעים ועל כן האחריות לטרגדיה עליהם ולא עליו".
ע"פ 27244-09-12
