חדשות

בשנות האלפיים, מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לא ראוי שיהיה בה בית משפט צבאי. כך הצהיר היום בישיבת ועדת החוקה בכנסת עו"ד רז ניזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בדיון הראשון שנערך על הצעת החוק המסדירה ומרחיבה את סמכויות זרועות הביטחון במאבקם בארגוני הטרור. לדבריו, "לטרור יש מאפייני חוּמרה מיוחדים בעוצמת הפגיעה וזריעת פחד ואימה בציבור"

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החלה היום לדון בהצעת חוק המאבק בטרור. הצעת החוק מסדירה ומרחיבה את סמכויות זרועות הביטחון במאבקם בטרור. הצעת החוק מסדירה את ההכרזה על ארגון טרור.

על-פי ההצעה, הממשלה תוסמך להכריז על ארגוני מעטפת-ארגון תומך, כגון ארגוני צדקה, כארגוני טרור. עוד קובעת הצעת החוק, כי יאסר כל מגע מסחרי עם גופי טרור, לרבות זרוע מדיני של ארגון טרור.

בנוסף, ההצעה מסמיכה מפקד מחוז במשטרה, להוציא צווי הגבלה בתוך שטחי מדינת ישראל, צווים שימנעו פעילות של ארגון טרור, לרבות איסור קיום אסיפה או עצרת, או צו סגירת מקום. מפכ"ל המשטרה יוסמך להוציא צווים למניעת שימוש במקום מסוים. סמכות דומה ובנוסח רחב יותר, קיימת היום בתקנות ההגנה ובפקודה למניעת טרור. ההצעה קובעת גם סמכויות להוצאת צווי חילוט כספים ונכסים מארגוני טרור.

ייאסר על גילוי הזדהות עם ארגון טרור, פרסום קריאה למעשה טרור ופרסום דברי שבח בעל אפשרות סבירה שיביא לפעולת טרור. הסעיף מרחיב את אפשרות העמדה לדין, לעומת הפסיקה, שמגבילה את האפשרות להעמדה לדין, רק במצב בו קיים אפשרות ממשית לביצוע טרור.

מעבר לכך, ההצעה מקלה על זרועות הביטחון בעניין הפרוצדורה הפלילית, ביחס להגשת כתבי אישום, דיני הראיות ובעבירות המוגדרות הכנה לטרור. רף הענישה בעבירות טרור, יוחמר באופן דרסטי. 25 שנות מאסר ויותר, לראש ארגון או מנהל ארגון טרור. 15 שנות מאסר למי שממלא תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון, וחמש שנות מאסר לחבר בארגון. תוכפל הענישה בכל עבירה פלילית שתכנס לקטגוריה של מעשה טרור. ועדת השחרורים לא תגיש את המלצתה לנשיא המדינה לקצוב את עונשו של מי שייגזר עונשו למאסר עולם, אלא לאחר ריצוי 15 שנות מאסר. תקופת ההמלצה לא תפחת מ-40 שנה.

לטרור מאפייני חומרה מיוחדים

ההצעה קובעת עבירה פלילית רחבה יותר מהחוק הנוכחי, בגין מתן שירות לארגון טרור. עבירה שמשמעותה, כי יהיה ניתן להעמיד לדין, טכנאי שיתקן מכשור חשמלי במשרדי הארגון בגין מתן שירות לארגון טרור. זאת ועוד, תיקבע עבירת סיוע ברשלנות לטרור, וכן חברות פסיבית בארגון טרור, עבירה שקיימת היום מכח הפסיקה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, העביר לחברי הוועדה סקירה קצרה של תשעת פרקי הצעת החוק. לדבריו, "הצעת החוק נועדה לתת כלים מיוחדים לגורמי הביטחון והתביעה כדי להתמודד עם הטרור המודרני במופעיו השונים. לטרור יש מאפייני חומרה מיוחדים בהקשר של עוצמת הפגיעה, זריעת פחד ואימה בציבור".

עוה"ד נזרי ציין כי "חלק מהסעיפים, מוסדר היום בחוקים שונים, בהוראות שעה ובפקודות שונות. חשבנו שנכון לכלול את הכול תחת הוראת חוק מודרנית אחת. במקביל, אנו מציעים לבטל קרוב למחצית מהוראות תקנות ההגנה. חלקן יהיו בהוראות חדשות, וחלקן האחר, לא ראוי כלל להיות בחקיקה. הצעת החוק קובעת מבחן משולש להגדרת מעשה טרור: מניע, מטרה ומעשה. צריך שיהיה מניע אידיאולוגי, מדיני או דתי. מטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או להניע ממשלה לעשות מעשה וכולי. ומעשה שנועד לפגוע בגופו של אדם או לגרום פגיעה חמורה ברכוש וכיוצא בזה".

עוה"ד נזרי הוסיף ואמר כי "במקביל להצעה זו, אנו מציעים לבטל 78 תקנות מתקנות ההגנה. חלקן לא בשלה העת לבטלם, כגון התקנות בעניין הצנזורה. בקרוב נביא הצעת חוק שתבטל את האפשרות הקיימת היום בתקנות להקים בית משפט צבאי בשטחי מדינת ישראל. מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בשנות האלפיים, לא ראוי שיהיה בה בית משפט צבאי".

השב"כ: הגלובליזציה הסירה את מגבלת המרחק בשרשרת הטרור

נציג השב"כ אמר בדיון בוועדת החוקה כי "הגלובליזציה הסירה את מגבלת המרחק. היום, באמצעים טכנולוגיים, ניתן להעביר ידע ולגייס בקלות. את המפגשים הפיזיים, מחליפים הרשתות החברתיות והפורומים השונים. שרשרת הטרור נעשתה מורכבת. יש לה חוליות רבות המאפשרות ומקדמות את הטרור. החוק הנוכחי, מאפשר לטפל רק בקצה השרשרת. הרעיון הוא שנהיה נוכחים באכיפה כבר בשלב ההצטרפות בו אדם עובר מחיים נורמטיביים למבצע טרור".

הנציג הוסיף ואמר כי "סביב הטרור התפתחו מעגלים שמבקשים לתמוך בו ממניעים אידיאולוגיים. לא רק אספקת ידע ונשק, אלא גם את יכולת השרידות לטווח ארוך והכנת הדור הבא. לצד ארגון החמאס, הוקמו מנגנונים שנועדו לקרב את האוכלוסייה באמצעות אספקת שירותים בסיסיים, כגון: גני ילדים, מורים ומחנכים, שיכניסו את הדור הבא למעגל הטרור. הם מחנכים דור שלם לטרור. אנו מבקשים להחיל את החוק למאבק בטרור על כל השלבים. ארגוני הטרור מבינים שברגע שהם מוכרזים כארגוני טרור, יהיה קשה להם לגייס משאבים ואנשים. כאן נכנסים ארגוני המעטפת, שמתוך הזדהות מלאה, נכנסים לסייע. לחמאס יש ארגוני צדקה באירופה ובמדינות ערב. הם פועלים תחת שמות שונים".

נציג השב"כ סיפר עוד: "אנו מכירים 20 הכרזות על ארגוני טרור ראשיים, כמו החמאס, אל קעידה, הג'יהאד האיסלאמי וכולי. סביבם פועלים כ-200 גופים שפועלים כארגוני מעטפת המסייעים לארגוני הטרור".

פרוטקציה לאבו מאזן

לשאלת חברת הכנסת אורית סטרוק, איזה פטנט תעשו כדי שהרשות הפלשתינית לא תוכרז כארגון טרור ואבו מאזן לא יוכרז כראש ארגון טרור, השיב עוה"ד נזרי כי הכתובת לשאלה היא הדרג המדיני. חה"כ סטרוק השיבה לנזרי כי "בעצם, שר הביטחון עושה פרוטקציה לאבו מאזן בגלל שהוא מדבר איתו".

לשאלת חברת הכנסת זהבה גלאון, האם יש כוונה להחיל את החוק על מערכות החינוך של החמאס בעזה לדוגמא, השיב נזרי כי "אם לשיטתך, בית ספר שמחנך לתג מחיר, אינו יכול להיכנס לקטגוריה של ארגון טרור, גם בתי הספר של החמאס לא יכנסו לקטגוריה זו".

ועדת החוקה תמשיך לדון בהצעת החוק. הדיונים סביב הצעת החוק הדרמטית צפויים להימשך כשנה.