שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > עו"ד משה שוב יקבל שכ"ט של כ-2 מיליון ש' – טיפל בזכויות בנייה בהרצליה

חדשות

עו"ד משה שוב יקבל שכ"ט של כ-2 מיליון ש' – טיפל בזכויות בנייה בהרצליה
עו"ד משה שוב יקבל שכ"ט של כ-2 מיליון ש' – טיפל בזכויות בנייה בהרצליה
17/02/2014, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט המחוזי קיבל חלקית תביעת שכר טרחה שהגיש עורך הדין משה שוב נגד לקוחו, ופסק לו סכום של כשני מיליון שקל. הטיפול המשפטי נגע לחלקת מקרקעין בהרצליה שהייתה בבעלות הלקוח והופקעה בתחילת שנות ה-90, ואשר בסופו של יום הוכללה בתכנית בניין עיר שבמסגרתה הוענקו ללקוח זכויות בניה לבניית כמה עשרות יחידות דיור. השופטת ענת ברון שוכנעה שהתוצאה המרשימה נבעה מטיפולו ומאמציו המסורים של עורך הדין שוב, ודחתה את תביעת הלקוח בשווי 8 מיליון שקל בה טען לרשלנות מקצועית

 

ששון שחמון, תושב קנדה ומי שהיה הבעלים של חלקת מקרקעין בהרצליה, שכר את שירותיו של משה שוב, עו"ד עתיר ניסיון ומומחיות בתחום הנדל"ן ובדיני התכנון והבניה, בעקבות שינוי ייעוד והפקעת החלקה בראשית שנות ה-90. בהסכם שכר הטרחה בין הצדדים, הוסכם כי עורך הדין שוב יהיה מוסמך לטפל בשם שחמון ב"נסיון לקבל זכויות בנייה, וזאת במקום פיצויים או חלקם", כי שכרו יהיה בשיעור 15% מסכום הפיצויים או משווי הקרקע או הזכויות שיקבל שחמון, וכי אם יקבל שחמון קרקע חלופית, משרדו של עוה"ד שוב יטפל בעריכת כל החוזים וההסכמים העתידיים ובמכירת כל חלקיו במקרקעין.

בשנת 2006 פורסמה למתן תוקף תב"ע חדשה שנועדה לחול בין היתר על חלקת שחמון, במסגרתה הוענקו לו זכויות בניה לבניית כמה עשרות יחידות דיור. לטענת עוה"ד שוב, הכללת החלקה המופקעת בתב"ע החדשה ומתן זכויות הבניה המפליגות לשחמון היו פרי שירותיו ומאמציו הרבים, ולכן הוא זכאי לשכר טרחה ראוי בגין שירותיו. בנוסף, עתר עורך הדין לפסיקת "שכר טרחה מקובל", נוכח התחייבותו של שחמון למסור לידיו את הטיפול בעריכת ההסכמים העתידיים למכירת זכויותיו.

שחמון מנגד, לא הכחיש שעוה"ד שוב נתן לו שירותים משפטיים וכי הוא זכאי לשכר ראוי בגין כך, אלא שלגרסתו אין קשר בין השירות המשפטי לבין השכר הבלתי סביר שדרש. לטענת שחמון, ההסכם לא חולש על התרחיש שאירע בפועל שבו החלקה נכללה בתכנית חדשה והוא קיבל זכויות בניה למגורים, וכי עורך הדין שוב לא פעל ולא עשה דבר שהביא למימוש תרחיש זה ולכן אין לזקוף אותו לזכותו. עוד טען שחמון, כי שכר הטרחה צריך להיגזר אך מסכום הפיצויים שנפסקו לטובתו בגין ההפקעה ועקב פועלו של עוה"ד בהקשר זה, ואילו בגין הפעולות שנקט עוה"ד שוב לאחר מכן, זכאי הוא לתבוע שכר ראוי. בנוסף לאמור, הגיש שחמון תביעה שכנגד בשווי שמונה מיליון שקל, בגין רשלנות מקצועית נטענת של עוה"ד שוב כלפיו, שבאה לידי ביטוי בכך שלא נקט את ההליכים הנדרשים לביטול ההפקעה והן משום שלא הגיש התנגדות ראויה לתכנית שהעניקה לנתבע זכויות בניה, באופן שהביא לקיפוחו.

 

תחולה עקרונית

השופטת ענת ברון קבעה כי דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה. ראשית, נדרשה השופטת לפרשנות הסכם שכר הטרחה בין הצדדים, וקבעה כי לשון ההסכם היא ברורה ואין בה כל אחיזה לטענתו של שחמון לפיה ההסכם חל רק אם היה מקבל זכויות בניה בקרקע חלופית ולא בחלקה שהופקעה, וגם מייפוי הכוח שנחתם לצד ההסכם עולה כי שחמון הסמיך את עורך הדין לטפל ב"הפקעה, פיצויים וזכויות בניה" בחלקה.

עוד התייחסה השופטת ברון לשאלה האם ההסכם חולש גם על הנסיבות בהן הוענקו לשחמון זכויות בניה לאחר שינוי ייעוד החלקה או שמא רק על נסיבות שבהן בוצעה הפקעה שבגינה יכול היה לקבל פיצויים. נקבע, כי לשון ההסכם בעניין זה אינה חד-משמעית ויכול לסבול את שתי הפרשנויות. עם זאת, לאחר בחינת נסיבות חתימת ההסכם ואומד דעת הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי גם לשיטת שחמון יש תחולה עקרונית להוראות ההסכם על מצב הדברים כפי שאירע שבו קיבל זכויות בניה. עוד ציין בית המשפט כי גם קריאת ההסכם כמכלול תומכת במסקנה ומעידה כי דובר בשכר טרחה שנקבע באחוזים "על בסיס הצלחה", וכמו כן שחמון שכר את שירותי עוה"ד על מנת שיטפל בהפקעה וישיג עבורו את התוצאה המיטבית. לפיכך, תכלית ההסכם ומכלול הנסיבות מובילים לדחיית פרשנות שחמון להסכם.

עוד הוסיפה השופטת כי אין לקבל את טענת שחמון לפיה לא הבין את הסכם שכר הטרחה, היות ומהראיות שהוצגו ומההתרשמות מעדותו של שחמון עולה כי ידיעותיו בשפה העברית הן מספקות על מנת להבין את ההסכם ותוכנו, וכי ללא ספק ידע על מה הוא חותם. זאת ועוד, שחמון הוא איש משכיל, אדריכל במקצועו, שהמונחים "הפקעה", "זכויות בניה" וכד' אינם זרים לו ויש לו הבנה מסוימת בתחום נדל"ן.

 

"מכיר את השטח"

משנקבע כי הסכם שכר הטרחה חל על הנסיבות בהן קיבל שחמון זכויות בניה, פנה בית המשפט לבחון האם עורך הדין שוב אכן זכאי לשכר הטרחה שהוסכם. נקבע, כי יש לזקוף לזכותו של עורך הדין את הכללת חלקת שחמון בתב"ע והענקת זכויות הבניה במסגרתה, שכן עולה שתוצאה מרשימה זו הושגה בזכות פועלו, מאמציו והאסטרטגיה שבה נקט עורך הדין, שכאמור שמו הולך לפניו כמומחה בתחום הנדל"ן ודיני התכנון והבנייה, וכמי ש"מכיר את השטח", את הגורמים הרלבנטיים וכיצד להתנהל מולם. בעניין זה, עלה מהראיות בין היתר כי עורך הדין שוב שלח עשרות רבות של מכתבים לרשויות לצורך קידום התכנית והכללת החלקה בה, קיים פגישות בעירייה, ניהל עשרות רבות של שיחות טלפון מול גורמים שונים בעירייה ובוועדה המקומית ולא זנח את הטיפול במשך שנים ארוכות והמשיך לפעול לטובת לקוחו ללא לאות, הגם שפעמים רבות נתקל בסירוב עיקש מצד הרשויות. נוסף לאמור, גם מנקודת ראותה של העירייה הוכח שהכללת החלקה בתכנית והענקת זכויות הבניה לשחמון נבעו מפועלו ומבקשותיו של עורך הדין שוב, ולמעשה אף מהלחץ שהפעיל באמצעות הגשת תביעות פיצויים בגין ההפקעה.

לפיכך, סבר בית המשפט כי גם אם היו שיקולים תכנוניים אחרים שהובילו להכללת החלקה וחלקות סמוכות בתכנית, אין בכך כדי לגרוע מתרומתו הברורה של עוה"ד שוב להכללת החלקה בתכנית בכלל ולהענקת הזכויות במסגרתה בפרט. אשר על כן, נקבע כי עוה"ד זכאי לשכ"ט בשיעור של 15% משווי זכויות הבניה שקיבל שחמון, בסכום של 1,938,615 ₪. יחד עם זאת, נדחתה תביעת עוה"ד לפסיקת "שכר טרחה מקובל" נוכח התחייבותו הנטענת של שחמון למסור לידיו את הטיפול בעריכת ההסכמים העתידיים למכירת זכויותיו, משהדבר לא נתמך בראיות.

 

פעל בשני אפיקים מקבילים

לבסוף, דחה בית המשפט את התביעה שכנגד שהגיש שחמון נגד עורך הדין בטענה לרשלנות מקצועית מצידו. נקבע, כי אין באי הגשת תביעה לביטול ההפקעה משום התרשלות מצד עורך הדין היות וזה פעל בהתאם לשיקול דעתו המקצועי והחליט שאין כל טעם או תוחלת בנקיטת הליכים מנהליים או משפטיים לביטול ההפקעה משהסיכוי לכך הוא קלוש. לדעת בית המשפט, עורך הדין לא שגה בהחלטה זו, וגם אם כן לא התרשל, שכן הפעיל שיקול דעת סביר.

זאת ועוד, לא ניתן לומר כי עוה"ד לא פעל לביטול ההפקעה, שכן כפי שכבר נקבע הוא פעל ללא לאות במשך שנים ארוכות לטובת שחמון בשני אפיקים מקבילים: מחד פעל בעניין תביעות הפיצויים ומאידך ביקש פעמים רבות את השבת החלקה לידי שחמון ושינוי ייעודה למגורים. אשר לטענת שחמון לפיה עוה"ד התרשל בכך שלא התנגד באופן ראוי לתכנית, סבר בית המשפט כי טענתו לפיה אילו הוגשה התנגדות ראויה לתכנית "היה מקבל יותר" מתעלמת מהמציאות כהווייתה ומהתרחישים השונים שהיו אפשריים, ומלבד זאת לא הוכחה.

 

סיכומם של דברים – התביעה העיקרית התקבלה בחלקה, עוה"ד יהיה זכאי לשכר טרחה בשיעור של 15% משווי זכויות הבניה שהוענקו ללקוח, קרי 1,938,615 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. התביעה שכנגד נדחתה.

 

ת"א 28056-03-10

 

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
153 | S:150