כך פסקה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, וביטלה את החלטת משרד התחבורה לפסול לשלושה חודשים את רישיון הנהיגה של אורנית דקל, לאחר שזו לא הגיעה לקורס בנהיגה נכונה. "אין להשלים עם מצב בו משרד התחבורה נמנע מלעשות מאמץ מינימלי כדי להתריע בפני הנהגת, כי לא התייצבה לקורס ההדרכתי כנדרש, במסגרת הודעה הניתנת מיוזמת הרשות על חידוש רישיונה"
משרד התחבורה החליט בשנת 2011 לפסול את רישיון הנהיגה של אורנית דקל לתקופה של שלושה חודשים ולהתנות את חידושו במבחן עיוני, בגין עבירות תנועה. החלטת משרד התחבורה, התקבלה לאחר שנצברו לחובתה 36 נקודות בגין חמש עבירות תנועה שביצעה בין השנים 2003 ל-2010. העבירות נותרו בתוקף כיוון שדקל לא הגיעה לקורס בנהיגה נכונה, שאליו זומנה, לטענת משרד התחבורה בשנת 2005. דקל עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד החלטת משרד התחבורה וטענה כי היא מעולם לא קיבלה את הזימון לקורס הייעודי. מעבר לכך, דקל טענה כי רישיון הנהיגה שלה חודש בשנת 2008, ביוזמת משרד התחבורה, כאשר בהודעה על חידוש הרישיון כלל לא צוין, כי עליה לעבור קורס בנהיגה נכונה.
אילו דקל הייתה משלימה את הקורס הייעודי בשנת 2005, היו נמחקות מרבית הנקודות הצבורות מכוח העובדה שבמשך שש שנים לא נעברו עבירות נוספות. מספר הנקודות היה עומד על שמונה נקודות בלבד, ומשרד התחבורה לא היה פוסל את הרישיון.
מחדלי משרד התחבורה בעידן המידע
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן קיבלה את העתירה, ופסקה כי "אין להשלים עם מצב בו משרד התחבורה נמנע מלעשות מאמץ מינימלי על מנת להתריע בפני הנהגת, כי לא התייצבה לקורס ההדרכתי כנדרש, במסגרת הודעה הניתנת מיוזמת הרשות על חידוש רישיונה. ודאי וודאי שאין לקבל מצב בו בהעדר הודעה כאמור, ולאחר שנצברות לחובתה של הנהגת מספר נקודות נוספות, מורה המשרד על שלילת רישיון על בסיס העבירות הישנות, שלא נמחקו עקב היעדר ההתייצבות לקורס. ניתן היה למנוע את הנזק הכבד שנגרם לנהגת ולהגשים את המטרה המונחת בבסיס אמצעי התיקון ההדרכתי, באמצעות יידוע הנהגת, במועד חידוש רישיון הנהיגה, באשר למספר הנקודות שנצברו לחובתה נכון למועד זה ואמצעי תיקון שטרם ביצע".
השופטת הוסיפה וציינה כי "אדם מן היישוב המקבל הודעה על חידוש רישיונו לתקופה של 10 שנים רשאי להניח, כי לא נצברו לחובתו נקודות ברף המחייב הטלת אמצעי תיקון וכי לא קיימת מניעה כלשהי לחידוש רישיונו". בית המשפט הדגיש כי "אדם מן הישוב איננו בקי, בהכרח, בשיטת הנקודות ואין הוא מודע, בכל רגע נתון, לאורך תקופת הצבירה הקבועה בתקנות, על כל ההשלכות שיש לעניין זה".
השופטת אגמון-גונן הוסיפה בפסק הידן כי "לאור שיטת הנקודות והרציונל העומד בבסיסה אך מתבקש כי הרשות תעמיד לידיעת הנהג מידע הנוגע למספר הנקודות שצבר ואמצעי התיקון שהוטלו עליו בנקודת הזמן המשמעותית למדי, שבה הנהג מקבל הודעה על חידוש רישיונו. הדבר מתבקש הן לאור האינטרס הציבורי בביצועם של אמצעי התיקון מהר ככל האפשר והן לאור האינטרס האישי של הנהג במחיקת הנקודות ה'ישנות', כך שלא יסכנו את רישיונו והחזרתו למוטב".
השופטת קבעה גם כי אין לקבל את עמדת משרד התחבורה לפיה "חידוש הרישיון נעשה באופן אוטומטי, וכי לא ניתן להודיע לנהגת במעמד חידוש הרישיון, על הנקודות שצברה ועל אמצעי התיקון שהוטלו עליה. קשה לקבל גישה זו בעידן המידע, בו כל המערכות ממוחשבות ומקושרות".
השופטת אגמון-גונן ציינה לסיום פסיקתה: "יש לקוות כי המאמצים לשיפור מערך המידע והאכיפה במשרד התחבורה יישאו פרי במהרה, באופן אשר ימנע הישנות מקרים מסוג זה שפורט בעתירה, וכי בעתיד הקרוב הודעות על חידוש רישיון נהיגה יכללו כל מידע רלוונטי עדכני שיש בידי הרשות הנוגע למי שרישיונו מחודש".
בית המשפט אף חייב את משרד התחבורה בהוצאות המשפט של העותרת ושכר טרחת עורך דינה, עו"ד שי גלעד, בסך 15 אלף שקל.
לקריאה נוספת, ראו:
