חדשות

לדידו של היועץ המשפטי לממשלה, שופטי משפחה הם בעלי ההשכלה המקצועית להכריע בסכסוך בין הורים האם יש לערוך ברית מילה לבנם התינוק, באצטלה של טיפול רפואי, ולדיינים במדינת ישראל אין את הסמכות והידע ההלכתי-המשפטי הנדרש להכרעה בסכסוכים כאלה, הגם שאלה עניינים דתיים מטבעם ובמהותם

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מצדד בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול שקנס אם לתינוק בן שנה וחצי על כל יום שבו היא מונעת מבנה לעבור מצוות ברית מילה.

בעמדה שהגיש היועץ וינשטיין לבג"ץ נטען כי בנסיבות העניין, בית הדין הרבני חרג בסמכותו כשהורה על עריכת ברית מילה לפעוט בן למעלה משנה, ולכן יש לקבל את העתירה. עוד מציין היועץ וינשטיין כי ספק אם הכרעת בית הדין הרבני התקבלה בהתבסס על עיקרון טובת הילד.

בעמדת היועמ"ש לבג"ץ, אשר הוגשה באמצעות עוה"ד חיה זנדברג, תדמור עציון ורן רוזנברג מפרקליטות המדינה, נטען כי מן הראוי היה שהעמדה בשאלת ברית המילה תגובש תוך הסתייעות בגורמים חיצוניים, כמו מומחה רפואי, עובד סוציאלי, בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה או אפוטרופוס לדין, ובנסיבות המקרה הנוכחי, כשלא נעשה כך, נפלה לעניות דעתו טעות בהחלטת בית הדין.

עוד מוסיף היועץ המשפטי לממשלה וקובע כי מקום בו ברית מילה קרובה לטיפול רפואי, השאלה אם יש מקום לערוך אותה, ראוי שתוכרע בידי הערכאה שדנה בטיפולים רפואיים בקטין, בית המשפט האזרחי, וזאת גם אם המאבק סביב ברית המילה נולד בשל המחלוקת בין ההורים. לפיכך, חיווה היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו, לפיה בנסיבות המקרה, דין העתירה נגד בית הדין הרבני להתקבל, שכן בית הדין הרבני חרג מסמכותו.

חשש ממשי להתווספות של ממד אימתני בהליכי הגירושין

כפי שנחשף לראשונה בפורטל חדשות 'תקדין', דייני בית הדין הרבני הגדול דחו את הערעור של האישה ופסקו עקרונית כי "עד עתה לא נתקלנו בבתי הדין במשך עשרות שנים בהתנגדות עקרונית לעריכת ברית מילה כחלק ממאבק הגירושין. מדי פעם היו דרישות של צד אחד שמונעים ממנו להשתתף בברית המילה, אך למנוע ברית מילה – לא שמענו".

הדיינים הרב ציון בוארון‏, הרב מסעוד אלחדד והרב ישראל שחור פסקו בשאלה תקדימית האם יש להם סמכות להכריע בהתנגדות של אימא לערוך ברית מילה לתינוק בן שנה כחלק ממאבק הגירושין, והותירו על כנו את הקנס של הדיינים בנתניה בסך 500 שקל לכל יום שעובר. נפסק כי "אם ייפתח פתח ותינתן לאם אפשרות למנוע ברית מילה או להשתמש בהתנגדותה ככלי להשגת הישגים במאבק הגירושין, אנו עלולים למצוא עצמנו בפני פרץ של תיקים כאלו, ואז יתווסף עוד ממד אימתני בתהליכי גירושין. יש לעצור מגמה זו מיד מתוך ראיית טובת הכלל הגוברת על טובת הפרט".

לקריאה נוספת, ראו:

יועמ"ש בתי הדין הרבניים לבג"ץ: זכות הילד שלא להיות חריג מחבריו שנימולו

ביה"ד הגדול: למול תינוק, גם כדי למנוע ממד אימתני בהליכי גירושין

בג"ץ 8533/13