שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > טוענת רבנית שייצגה לקוחה כעו"ד בבימ"ש למשפחה תפצה ב-40 אלף שקל

חדשות

טוענת רבנית שייצגה לקוחה כעו"ד בבימ"ש למשפחה תפצה ב-40 אלף שקל
טוענת רבנית שייצגה לקוחה כעו"ד בבימ"ש למשפחה תפצה ב-40 אלף שקל
11/02/2014, עו"ד לילך דניאל

התקבלה תביעתה של לקוחה נגד טוענת רבנית שייצגה אותה בענייני משפחה בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה, הגם שלא היתה אז עורכת דין מוסמכת לייצגה בערכאת המשפחה ונפסלה בעוד ההליך כולו באיבו. איילת רוזינר-דהאן נמצאה כמי שהציגה בפני הלקוחה שלה מצג שווא רשלני, ואף חתמה על שני הסכמי שכר טרחה פיקטיביים כדי להתחמק מרשויות המס. השופט שכיב סרחאן חייב אותה להחזיר את שכר הטרחה בסך 32 אלף שקל, וכן חייב אותה בנזק לא-ממוני בסך 10,000 שקל ובהוצאות משפט בסכום זהה

 

איילת רוזינר-דהאן, כיום עורכת דין מוסמכת, שימשה בעברה טוענת רבנית מורשית, המוסמכת לייצג בעלי דין בפני בתי הדין הרבניים ולעשות כל פעולה אחרת בשמם. כמו כן, סיימה רוזינר-דהאן לימודי משפטים והתמחות, אולם באותה עת טרם הוסמכה כעורכת דין.

בשנת 2004 פנתה אליה אריאלה (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת) והתעניינה בייצוג משפטי, לאחר שחיי הנישואין שלה עלו על שרטון. בתום פגישה בה נטלו חלק אריאלה, אחותה ורוזינר-דהאן, נחתמו כביכול שלושה הסכמי שכר טרחה שונים. בהמשך, פתחה רוזינר-דהאן בשם אריאלה במספר הליכים משפטיים הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה, אליו הגישה בשמה תביעת מזונות.

במהלך הדיון בתביעה, הגיש הבעל בקשה לפסילתה של רוזינר-דהאן מייצוגם של אריאלה וילדיה, בטענה שאיננה עורכת דין. בית המשפט נעתר לבקשת הפסילה, וקבע כי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין מייחד את העיסוק במקצוע לעורכי דין ולכן רוזינר-דהאן לא תוכל להמשיך ולייצג את אריאלה.

לימים תבעה אריאלה את רוזינר-דהאן בבית משפט השלום בנצרת בטענה כי רק הסכם אחד מבין השלושה הוא אותנטי, ואילו שני האחרים הם הסכמים שזויפו על ידי רוזינר-דהאן. עוד הוסיפה כי הסכם הייצוג בינה לבית רוזינר-דהאן עולה כדי "חוזה בלתי חוקי" שדינו בטלות, בהיותו מנוגד לסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין.

אריאלה הוסיפה כי רוזינר-דהאן הציגה בפניה מצג שווא, ולכן התקשרותה בהסכם הייצוג ושכר הטרחה הייתה תוצאה של טעות והטעיה. נוסף לאמור, העלתה אריאלה טענות בדבר רשלנות מקצועית הן בכל הקשור לכריתת הסכם הייצוג ושכר הטרחה, והן בכל הקשור לייצוגה בערכאות השיפוטיות.

רוזינר-דהאן מאידך, טענה כי ההסכם השלישי הוא ההסכם האותנטי, ואילו שני האחרים היו הסכמים למראית עין בלבד. עוד הוסיפה כי במועדים הרלוונטיים לתביעה הייתה "משפטנית, מגשרת וטוענת רבנית", המסוגלת לייצג בהליכי גירושין ובכל העניינים הממוניים הכרוכים בכך, וכי אריאלה ידעה זאת היטב.

 

שנאת חינם ונקמנות

השופט שכיב סרחאן קיבל את התביעה. ראשית, נדרש בית המשפט למהימנות העדים והראיות, וציין כי הן אריאלה והן עוה"ד רוזינר-דהאן לא הקפידו על אמירת האמת, ועדויותיהן היו בחלקן אבסורדיות, מניפולטיביות ומונעות מתוך מניע של שנאת חינם ונקמנות.

בעדויותיהן נמצאו גם סתירות מהותיות היורדות לשורשו של עניין, ללא כל הסבר סביר ומהימן. בכל הנוגע לעדותה של אריאלה, ציין השופט סרחאן כי חלף גרסתה לפיה חתימתה על ההסכם השלישי זויפה וכי הגישה תלונה למשטרה בעניין, מומחה מז"פ קבע בחוות דעתו כי חתימתה על הסכם זה הייתה חתימה אותנטית ומקורית. זאת ועוד, בעקבות חוות הדעת הועמדה אריאלה לדין בעבירות של שיבוש מהלכי משפט, ניסיון לקבלת דבר במרמה וידיעות כוזבות אולם בהמשך בוטל כתב האישום בהסכמה.

לדעת בית המשפט, בעל דין שאינו מקפיד על אמירת האמת ואף מגיש נגד בעל הדין שכנגד תלונת שווא, זדונית ונקמנית, יתקשה לרכוש את אמונו של בית המשפט. בכל הנוגע לעוה"ד רוזינר-דהאן, סבר בית המשפט כי עדותה לעניין נסיבות כריתת ההסכמים, תכליותיהם ומניעיהם, הייתה בלתי-סבירה ולא מהימנה בלשון המעטה, וכן הייתה מנוגדת להיגיון, לשכל הישר ולניסיון החיים השיפוטי והכללי.

בסופו של דבר, לאחר שנדרש לעדויות הצדדים והעדים מטעמם, קבע השופט סרחאן כממצא עובדתי כי ההסכם הראשון הוא ההסכם החוקי, התקף והמחייב את בעלי הדין ואילו שאר ההסכמים היו חוזים מזויפים שנערכו למראית עין על ידי עוה"ד רוזינר-דהאן, ככל הנראה במטרה לרמות את רשויות המס, ואשר הן היא והן אריאלה חתמו עליהם מדעת ומרצון חופשי.

עוד קבע השופט סרחאן כי הן במעמד הפגישה במשרדה, הן במעמד חתימת הסכם הייצוג הראשון והן בשלב ביצועו – עוה"ד רוזינר-דהאן לא סיפרה ולא הזהירה את אריאלה כי על-פי הדין איננה מוסמכת לייצג, לטעון או לפעול במקומה ובשמה לפני בתי המשפט האזרחיים, משלא הוסמכה כעורכת דין באותו מועד.

 

שיקולי צדק

ומהן ההשלכות של ממצאים אלו? בנסיבות המקרה, קבע בית המשפט כי אכן התרשלה עוה"ד רוזינר-דהאן כלפי אריאלה במעשה ובמחדל במהלך ההתקשרות החוזית, הן בהצגת עובדות כוזבות לפיהן היא מוסמכת ורשאית לייצג את אריאלה ולפעול בשמה לפני בית המשפט לענייני משפחה, והן באי-הצגת העובדה האמיתית והחוקית, כי כטוענת רבנית היא מוסמכת ורשאית לייצג את אריאלה אך ורק לפני בתי דין דתיים במדינה.

משכך, ובהתאם להלכה המאפשרת להפריד בין החלק החוקי לחלק בלתי-חוקי בחוזה, הרי שהחלק שעניינו הייצוג לפני בית המשפט לענייני משפחה הוא פסול בשל אי-חוקיות בהיותו מנוגד להוראת סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין הקובע רשימת פעולות שרק עורך דין כשיר לעשותן.

בכל הנוגע להשבה לאחר ביטול חוזה, לקח השופט סרחאן בחשבון בין היתר את עקרון שלטון החוק ומניעת כריתת חוזים בלתי-חוקיים מחד, ושיקולי צדק מאידך ובכלל זה העובדה שאריאלה מילאה כל חיוביה על פי החוזה. כך, הסיק השופט סרחאן כי על עוה"ד רוזינר-דהאן להשיב לאריאלה את מלוא שכר הטרחה ששולם לה בגין "הייצוג" לפני בית המשפט לענייני משפחה, שהוערך בסך של 30,247 שקל.

לכך, הוסיף בית המשפט פיצוי נוסף של 10,000 שקל בגין הנזק הלא-ממוני שנגרם לאריאלה כתוצאה ממצג השווא הרשלני, כפי שבא לביטוי במצבה הטראומטי והנפשי הקשה לאחר החלטת פסילתה של רוזינר-דהאן מלייצג אותה בבית המשפט למשפחה.

סיכומם של דברים – עוה"ד רוזינר-דהאן חויבה לפצות את אריאלה בסך של 40,247 שקל, והיא אף תישא בהוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל נוספים.

 

ת"א 45136-03-10

 

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
151 | S:150