השופטים פסקו כי באספקלריה רחבה עולה תמונה מטרידה לפיה הבחירות המוניציפליות לראשות עיריית נצרת לקו "מכף רגל ועד ראש" עד כי אין מנוס מלקבל את עמדת היועץ וינשטיין ושר הפנים ולקבוע כי הנצחת תוצאות בחירות במצב דברים זה היא תוצאה קשה יותר מאשר הכרזה על בחירות חוזרות. בעקבות פסק הדין, הכריז שר הפנים גדעון סער כי הבחירות החוזרות בעיר יערכו ביום שלישי, 11.3.14
בית המשפט העליון הורה על ביטול הבחירות לראשות העיר נצרת ועריכתן מחדש. בכך התקבלה עמדתם של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ושר הפנים גדעון סער, לפיה יש לערוך בחירות חוזרות נוכח חשדות לקיומם של מצביעים מתחזים.
היועץ וינשטיין סבר בעמדתו לבית המשפט כי "חומרת הפגיעה בטוהר הבחירות מחד, וגבוליות תוצאות הבחירות מאידך, באופן שמספר ההצבעות הפסולות דומה ואף גדול מהפרש הקולות בין המועמדים, חוברות יחד למסקנה כי קיימת אפשרות ממשית שתוצאות הבחירות אינן משקפות את רצון ציבור הבוחרים בנצרת. ומשזו הבקשה המתבקשת, ברור שלא ניתן להותיר את מצב הדברים כמות שהוא, ויש להורות על ביטול הבחירות ועריכת בחירות חדשות, על מנת לברר מהו רצונו האמיתי של ציבור הבוחרים בנצרת ולהגן על אמון הציבור בתוצאות הבחירות".
פגם יסודי
פסק הדין ניתן במסגרת גלגול נוסף בהליכים המשפטיים המתנהלים זה זמן מה בעקבות הבחירות לראשות עיריית נצרת שנערכו באוקטובר 2013. עלי סאלם וראמז ג'ראייסי, מי שכיהן קודם לכן כראש העירייה, התמודדו זה מול זה על תפקיד ראש העירייה. לאחר ספירת הקולות הראשונה, התברר כי סאלם ניצח את הבחירות בפער של 22 קולות. בסמוך לאחר היוודע תוצאות הבחירות פנה ג'ראייסי לבית המשפט המחוזי בבקשה לאסור את פרסום התוצאות.
בית המשפט המחוזי קיבל את בקשתו, אבל בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה בקובעו כי על ג'ראייסי להעלות את טענותיו במסגרת ערעור בחירות לאחר פרסום התוצאות. בהמשך לכך, פתחו שני המועמדים בהליכים משפטיים בהם טענו לפגמים שונים שנפלו בספירת הקולות ובבחירות עצמן, לרבות שגיאות חישוביות שהובילו לספירה שגויה של הקולות, חשש ממשי לשוחד בחירות ופסילה שלא כדין של פתקי הצבעה. בסופו של יום, הורה בית המשפט המחוזי על פתיחתן וספירתן של 47 מעטפות שנפסלו מטעמים שונים, מה שהוביל למהפך ולמסקנה שג'ראייסי הוא זה שזכה בבחירות בהפרש של תשעה קולות. סאלם, שהתגלה כמפסיד, לא השלים עם כך, וחידש את ההליכים בערעורי הבחירות שהגיש קודם להחלטה בדבר ספירת המעטפות.
בתוך כך, ביקש סאלם לתקן את ערעוריו ולהוסיף טענה שהתייחסה לרשימה של 11 אנשים שנרשמו כמי שהצביעו אך בפועל שהו בחו"ל או היו אסירים ביום הבחירות. במסגרת ההליך, הודיע מנהל הבחירות בעיר כי העמדה העדכנית של היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הפנים היא שיש להורות על ביטול הבחירות ולערוך בחירות חדשות, בעקבות בדיקה במשרד הפנים ובשירות בתי הסוהר ממנה עלה כי אכן היו אנשים שנמחקו מרשימות הבוחרים כמי שהצביעו למרות שבפועל שהו בחו"ל או במאסר ביום הבחירות.
בית המשפט המחוזי דחה את הן את הבקשות לתיקון הערעורים והן את הערעורים לגופם, חרף עמדתם של היועץ המשפטי לממשלה ומנהל הבחירות. נקבע כי בקשות התיקון הן הלכה למעשה הגשת כתבי ערעור חדשים ו"משופרים" בהם מועלות טענות חדשות ורבות במספר, וכי לא מתקיימות נסיבות המצדיקות מתן רשות לתיקון. לגופו של עניין, דחה בית המשפט את הערעורים בנוסחם המקורי וקבע כי ועדת הקלפי פסלה כדין את פתקי ההצבעה שבמחלוקת בשל סימון X על גביהם סמוך לאות האחרונה בשם משפחתו של המועמד, בשים לב לסעיף 63(8) לחוק הבחירות הקובע כי קול פסול יהא פתק הצבעה שהוסף עליו "סימן כלשהו העלול לזהות את המצביע". כך גם נדחו טענות סאלם כי גורמים זרים חיבלו במזיד בפתקי ההצבעה, אי התאמה בין גיליון ספירת הקולות לפרוטוקול וועדת הקלפי וטענות נוספות. על כך הגיש סאלם בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
שני ערכים מרכזיים המתנגשים זה עם זה
השופטת פרופ' דפנה ברק-ארז הבהירה בפתח הדברים כי אין לתת רשות ערעור בכל הנוגע לקביעות בית המשפט המחוזי ביחס לערעורים המקוריים שהגיש סאלם, אלא רק בכל הנוגע לדחיית הבקשות לתיקון הערעורים המקוריים, בשל הפן העקרוני של ההכרעה בהן כמו גם לנוכח השלכותיהן הלא מבוטלות על תוצאות הבחירות בעיר. עוד הבהירה טרם הדיון במבט צופה פני עתיד, כי במקום בו מוגשים ערעורי בחירות הנסבים על תוצאותיהן של בחירות נתונות, מן הראוי לדון ולהכריע בכל הערעורים באותו מועד, כדי שלא ייווצר מצב כמו שנוצר במקרה דנן בו הדיון בערעוריו של סאלם נדחה לאחר ההכרעה בעניין ג'ראייסי, שהובילה לספירת קולות מחודשת.
מצב זה, לדעת השופטת ברק-ארז, יצר סיטואציה בה הצדדים "החליפו תפקידים". כך, בערעור שקדם להחלטת ספירת הקולות טען ג'ראייסי לפגמים חמורים בבחירות ואילו סאלם סבר כי אלו אינם מצדיקים את התערבות בית המשפט, ואילו כעת התחלפו היוצרות. לפיכך, דיון בערעורים נוגדים בד בבד יכול לצמצם במידה רבה את ההסתברות למצבים מסוג זה.
לגופו של עניין, ציינה השופטת ברק-ארז כי הבקשות לתיקון הערעורים מחייבות התמודדות עם שני ערכים מרכזיים של דיני הבחירות המתנגשים זה עם זה: החתירה ליציבות וודאות מחד, והשמירה על טוהר הבחירות והגשמת רצון הבוחר מאידך. בעניין זה, הכלל הרגיל הוא העדפת עיקרון היציבות ומכאן עמידה דווקנית על המועדים הקבועים בחוק להעלאת טענות הנוגעות להליכי הבחירות. עם זאת, במקרה דנן, שבו תוצאות הבחירות הוכרעו על חודו של קול ויש חשדות חמורים ביותר ומבוססים לכאורה גם באשר לדינם של קולות רבים נוספים, סברה השופטת כי מדובר בחריג שבחריג בו יש לתת את הבכורה לשיקול של טוהר הבחירות.
עם זאת, הובהר והודגש כי היעתרות לבקשה שעניינה תיקון של ערעור בחירות תיעשה במשורה, במיוחד כאשר הבקשה מתייחסת לטענות חדשות ולא לתיקון של טעויות נקודתיות בכתבי הטענות המקוריים, עקב החשש שהיעתרות לבקשה תהווה מנגנון לעקיפת המועדים הקשיחים שנקבעו בחוק להגשתו של ערעור בחירות. נוסף לאמור, על סאלם יוטל נטל מוגבר בכל הנוגע לסיבה שבגינה הוא מעלה טענות אלו באיחור, ובכלל זאת יידרש להניח טעמים מבוססים לכך שלא היה באפשרותו להעלות את הטענות נשוא בקשת התיקון במועד הגשת הערעור המקורי.
מן הכלל אל הפרט, סבר בית המשפט העליון כי אין מקום לבקשות התיקון שעניינן הצבעה על אי-התאמות לכאורה בין מספר המעטפות שנספרו לבין מספר המצביעים בפועל. זאת, בהתבסס על תגובתו של מנהל הבחירות שהבהירה כי הפערים המעשיים בין מספר השמות שנמחקו מרשימות הבוחרים בכניסה לקלפי לבין מספר המעטפות שנמצאו בקלפי בפועל הם מצומצמים ביותר, והן נוכח העובדה שהמסמכים עליהם התבסס סאלם היו בהישג ידו עוד במועד הגשתו של הערעור המקורי.
למסקנה שונה הגיע בית המשפט בכל הנוגע לבקשת התיקון שהתייחסה לאותם 11 מצביעים שלא יכלו להצביע נוכח שהותם בחו"ל או בבית סוהר. צוין, כי נוכח תמיכת טענתו של סאלם באשר להגעתו המאוחרת של אותו מידע חדש בתצהיר מטעם יו"ר ועדת הבחירות של העיר וכן נוכח משקלן המשמעותי של הראיות הלכאוריות שהובאו לקיומו של אותו פגם – הונח הסבר מספק להעלאתה של הטענה במועד מאוחר, ועל כן יש להתיר את תיקונו של ערעור הבחירות בנקודה זו.
על יסוד האמור, פנה בית המשפט להכריע לגופו בערעור המתוקן. נקבע, כי נקודת המוצא לדיון היא סעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות, הקובע שני תנאים מצטברים שבהתקיימותם רשאי בית המשפט להורות על ביטול הבחירות: שכנוע כי הליך הבחירות היה לקוי, והיותו של הליקוי כזה שיש בו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. בכל הנוגע לתנאי הראשון, שוכנע בית המשפט כי הוכח קיומו של פגם שעניינו הצבעה תוך התחזות לאדם אחר, המהווה ללא ספק פגם מהותי העולה אף כדי עבירה פלילית, ולא פגם "טכני". אשר לתנאי השני, סבר בית המשפט כי קל להיווכח שבמצב הדברים שנוצר, כאשר הפרש הקולות בין המתמודדים עומד על תשעה קולות – קיומו של פגם יסודי שהשפיע לפחות על 11 קולות מבסס אפשרות לא מבוטלת להשפעה על תוצאות הבחירה. עוד הוזכר כי פגם זה רלוונטי למספר רב של קלפיות, דבר המחזק את הרושם כי מדובר בליקוי נרחב ומשמעותי, המחייב סעד של עריכת בחירות חוזרות.
חוטא נשכר?
לתוצאה זו הצטרפו הנשיא אשר גרוניס והשופט יצחק עמית, שהוסיף כי היה מוטרד שמא 'יצא חוטא נשכר' נוכח הראיות לכאורה כי 11 המצביעים הנעדרים משתייכים כביכול למשפחות תומכי סאלם. עם זאת, לשיטתו, יש להביט על העניין באספקלריה רחבה יותר, ממנה עולה תמונה כי הבחירות הנוכחיות לקו "מכף רגל ועד ראש" ולכן אין מנוס מלהצטרף למסקנה לפיה הנצחת תוצאות בחירות במצב דברים זה היא תוצאה קשה יותר מאשר הכרזה על בחירות חוזרות.
עוד ציין השופט עמית כי יש לעמוד על הרתעה שתבהיר לחוטאים את הסיכון אותו הם נוטלים בעצם הפגיעה בהליך הבחירות. בעניין זה, ציין השופט כי מסקירת הפסיקה עולה שסעיף 90 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), הקובע עונש מאסר למתחזה בבחירות, אינו נאכף דיו ולמצער גזרי הדין אינם משקפים כראוי את חומרת העבירה, וגם במישור האזרחי מן הראוי לפגוע בכיסם של מתחזים למיניהם בדרך של הגשת תובענה אזרחית כספית בגין הוצאות שנגרמו למדינה ולרשויות השונות בגין הפגיעה בטוהר הבחירות.
על כן, קבע בית המשפט כי יש לערוך בחירות חוזרות לראשות העיר נצרת תוך 30 יום, על אף הקושי הכרוך בכך עבור המתמודדים ועבור תושבי העיר. עד לאותו מועד, ימשיך סאלם לכהן כראש העירייה.
השר סער: הבחירות יערכו ביום 11.3.14
שר הפנים גדעון סער ברך על החלטת בית המשפט העליון לאמץ את עמדתו ואת עמדת היועץ המשפטי לממשלה לקיים בחירות חוזרות לראשות העיר נצרת. שר הפנים אמר עוד כי "החלטת בית המשפט הייתה המוצא ההגיוני והסביר היחיד בנסיבות העניין".
בהמשך להחלטת בית המשפט, הודיע שר הפנים, על פי סמכותו בחוק, כי הבחירות החוזרות בנצרת יתקיימו ביום שלישי, ט' באדר ב' התשע"ד, 11.3.14.
