שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > האגודה למען החייל וסגן מנהל סניף בנק דיסקונט יחזירו לניצול שואה 2 מיליון ש'

חדשות

האגודה למען החייל וסגן מנהל סניף בנק דיסקונט יחזירו לניצול שואה 2 מיליון ש', צילום: סמל האגודה למען החייל
האגודה למען החייל וסגן מנהל סניף בנק דיסקונט יחזירו לניצול שואה 2 מיליון ש'
03/02/2014, עו"ד לילך דניאל

התקבלה תביעתו של ניצול שואה ערירי כבן 100, שעתר באמצעות הקרן לטיפול בחסויים להשבת קרוב לשני מיליון שקל אותם מסר לאגודה למען החייל ולסגן מנהל סניף בנק בחיפה. השופטת נסרין עדוי פסקה כי האגודה לא הוכיחה שהכספים ניתנו לה בתרומה וכי היה גלוי לכל שמצבו הנפשי של הניצול לא היה תקין. בית המשפט גם חייב את סגן מנהל סניף הבנק להשיב לניצול השואה יותר מחצי מיליון שקל, לאחר שזה לא הוכיח את טענתו כי הכספים ניתנו לו במתנה

 

 

ק.ק. הוא ניצול שואה בודד וערירי כבן 100 שנים, הסובל מבעיות נפשיות קשות. לאחר שנמצא מוטל ברחוב, מונתה הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופוס על גופו ורכושו בהתאם לצו בית המשפט לענייני משפחה. בתביעה דנן שהוגשה לבית משפט השלום באמצעות הקרן, עתר התובע להורות על השבת סכומי כסף של כמה מאות אלפי דולרים אותם הפקיד בידי האגודה למען החייל, ובידי סגן מנהל סניף בנק דיסקונט בחיפה.

 

קנו את אמונו של אדם חלש

על פי הנטען בכתב התביעה, בשנת 2007 פקד התובע את סניף האגודה והציג עצמו כמי שמבקש לברר פרטים אודות תרומה אפשרית. באותו מעמד סיפר התובע לנציגי האגודה כי הוא חושש לגורל סכום כסף ניכר המצוי תחת ידו, לאחר שזמן מה קודם לכן ביתו נפרץ וסכומי כסף גדולים שהיו בו נגנבו. על פי הנטען, שני נציגי האגודה שמונו לטפל בו ראו כי מדובר באדם חלש, ולכן קירבו אותו אליהם וקנו את אמונו.

כך, לאחר מספר פגישות הגיע התובע אל סניף האגודה כשהוא נושא עימו סך של כ-200 אלף דולר במזומן ונציג האגודה הסיעו אל סניף הבנק בו התנהל חשבון האגודה. בבנק, מסר התובע לנציג האגודה את כל צרור הכסף שהיה עמו, שבסופו של יום הופקד בחשבון האגודה. לטענת התובע, הוא כלל לא התכוון להתקשר עם האגודה בהסכם תרומה או מתנה, וכי ככל שהשתכללה התקשרות בין הצדדים הרי שזו לוקה בפגמים בכריתתה ובכלל זאת טעות, הטעייה, כפייה ועושק.

עוד הוסיף, כי סמוך לפנייתו לאגודה בדרישה להשבת כספו, החלו נציגיה לפקוד את ביתו כשהם מנסים לשדלו לחזור בו מדרישותיו ולפתותו בהצעות שונות ומשונות, לרבות הצעה לסדר לו דיור בבית אבות, ואף הביאו לו מצרכי מזון, וניסו לשכנעו שלא יקבל שירותים משפטיים מבא-כוחו באמתלה כי זה יגזול את כספו.

בכל הנוגע לסגן מנהל סניף הבנק, נטען בכתב התביעה כי התובע התוודע אליו כאשר פקד את הסניף לצורך בירור בדבר הכספים שהפקיד בידי האגודה. לשיטתו, עד מהרה עמד סגן המנהל על טיבו של התובע וחולשותיו, קירב אותו אליו ורכש את אמונו. בהמשך, הפקיד התובע בידי סגן המנהל סך של 100 אלף דולר במזומן, וזה מצידו הבטיח לו שהסכומים יופקדו בחשבון על שמו. עם זאת, כעבור זמן מה משביקש התובע את כספו, אמר לו סגן מנהל הסניף כי החשבון ריק וכי דובר בכספים שהעניק לו התובע במתנה. בנוסף להשבת הסכומים שהפקיד בידי האגודה ובידי סגן מנהל הסניף, ביקש התובע לחייבם לפצות אותו בסך של 300 אלף שקל נוספים בגין הנזקים הבלתי ממוניים שנגרמו לו לטענתו, עקב מעשי הנתבעים וסירובם שלא כדין להשיב לידיו את כספו.

 

חזקת מתנה?

השופטת נסרין עדוי קיבלה את התביעה, וציינה כי אין חולק שהן האגודה והן סגן מנהל סניף הבנק קיבלו לידיהם את הכספים מהתובע, ולכן מתעוררת השאלה מדוע ולשם מה הועברו כספים אלו. מעדותו של התובע, התרשם בית המשפט כי זה חיפש מקום בטוח לשמירת כספו או "להחבאתו", אותו מצא אצל "המדינה" (אותה תפס כאגודה), ואצל סגן מנהל סניף הבנק – בו ראה דמות משמעותית. הובהר כי למרות שמדובר בתובע הסובל מבעיות נפשיות קשות ושתשובותיו היו לעתים מעורפלות, עדיין לא ניתן להתעלם מכלל עדותו ועל פי ההתרשמות הישירה ממנו מדובר באדם שמסוגל היה להתרכז לסירוגין ולמסור תשובות לעניין. עוד סבר בית המשפט כי לא מן הנמנע שגם במועדים הרלוונטיים לתביעה התובע לא היה בשיא בריאותו הנפשית והפיסית, כך שעולות תהיות ניכרות אודות גמירות דעתו במועדי מסירת הכספים.

לגופו של עניין, התייחס בית המשפט לראיות שהביאה האגודה למען החייל על מנת לתמוך בטענתה לפיה הכספים ניתנו לה על ידי התובע כתרומה או כמתנה. בעניין זה, הוזכר כי כאשר אין יחסים מיוחדים בין הנותן למקבל (כגון הורים וילדים), על מקבל המתנה הנטל להוכיח כי המדובר במתנה. כך, גם במקרה זה לא שררו יחסי קרבה מיוחדים בין התובע למי מהנתבעים, ולפיכך אין תחולה לחריג המקים "חזקת מתנה" אשר מטיל את הנטל על הנותן להוכיח שאין מדובר במתנה.

עוד צוין כי על מנת להוכיח את הקנית המתנה, יש לבחון האם התקיימה אצל התובע "כוונה להקנות" והאם היה ביטוי חיצוני לפעולה. מעיון בראיות האגודה, שוכנע בית המשפט כי ביום ביקורו של התובע במשרדי האגודה היה גלוי לעיני כל כי מדובר בישיש כבן 94, שאחד בידו תיק וסיפר למספר אנשים באגודה כי הוא מפחד מ"אדם דתי" הרודף אחריו.

כמו כן, סירב התובע לגלות בפני אנשי האגודה כמה כסף יש לו, וביקש ללכת לבנק יחד עם איש מטעם האגודה. לדעת בית המשפט, לא מן הנמנע כי התובע דיבר על תרומה כלשהי או התעניין במידע על תרומות למען החיילים, אולם לא הוכח כי התכוון לתרום לאגודה סכום העולה על 192 אלף דולר, שכן איש לא ידע מהו סכום הכסף שהיה ברשותו.

זאת ועוד, גם מתוך הנחה שלא ניתן היה לעמוד על מצבו המנטאלי של התובע ביום ה"תרומה", הרי שלדעת בית המשפט במועדים הסמוכים מאוד לאחר מכן ניתן היה להבחין בכך, בייחוד כשנציג האגודה ביקר בבית התובע בסמיכות לאחר מכן ועמד על תנאי מחייתו ללא מים, ללא חשמל, ללא רהיטים בסיסיים, ועוד. חרף הגילוי כאמור, וחרף ידיעת אנשי האגודה כי לתובע היו לכל הפחות, כ-192 אלף דולר, לא טרחו לגלות זאת לאנשי הרווחה, העדיפו להמעיט מחומרת המצב ולהאמין כי מדובר בחיי "צניעות". משכך, היה בנסיבות אלו כדי להקים ספק אצל אנשי האגודה שמא קיימת בעיה במצבו המנטאלי של התובע. סיכומם של דברים, האגודה לא הצליחה להוכיח שהתובע היה בריא בגופו ובנפשו במועדים הרלבנטיים לתביעה, וכפועל יוצא לא הצליחה להוכיח לא את הגילוי החיצוני ולא את כוונתו הסובייקטיבית בהענקת הכספים.

 

סימני שאלה ותהיות

בכל הנוגע לסגן מנהל סניף הבנק, ציין בית המשפט כי זה בחר להסתמך על עדותו בלבד, הגם שהיה בידו לזמן מטעמו מספר דמויות שהיו עדים לאירועים שונים שנטענו על ידו. בעניין זה, הזכיר בית המשפט את הכלל הידוע לפיו אי הבאתו של עד רלבנטי מעוררת את החשד כי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד, כאשר במקרה דנן קביעה זו התחזקה לאור התהיות וחוסר הסבירות שעלו בעדותו של הנתבע. לדעת בית המשפט, לא ניתן היה להתעלם ממבטיו של הנתבע במהלך עדותו אשר חשפו את דבר מודעותו למצבו המנטאלי הרגיש של התובע, הגם שסירב להתבטא בכך. נקבע, כי ראוי היה שהנתבע יערוך בזמן אמת מסמך בכתב שיאשר את דבר המתנה מהתובע וקבלתה בידיו, או ראוי היה כי יברר ויעמוד על רצונו האמיתי של התובע.

זאת ועוד, הנתבע תיאר מערכת יחסים קרובה ואינטנסיבית בינו לבין התובע, כאשר אין כל חולק שלפני מועד קבלת הכספים בידי האגודה התובע לא ביקר אף לא פעם אחת בביתו. כמו כן, בסך הכל דובר על תקופה של כחצי חודש או חודש לכל היותר, כאשר הנתבע לא טרח כאמור לזמן את אשתו שתתמוך בטענתו בדבר תדירות ביקוריו של התובע בביתם במשך תקופה קצרה זו. מכאן, הסיק בית המשפט כי קיימים סימני שאלה ותהיות אודות טיבה של מערכת היחסים שנרקמה בין השניים, וברי כי הנתבע האדיר והגזים בתיאורו ליחסים אלה, לטיבם והיקפם. לאור האמור, קבע בית המשפט כי לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי הכספים ניתנו לו על ידי התובע במתנה, גם בהתחשב בכך שדובר בעדות יחידה של בעל דין שאין לה כל סיוע ואף רחוקה מלשמש כבסיס לקביעת ממצאים עובדתיים, נוכח הסתירות, ההסתרות והתהיות שנמצאו בה. לבסוף, דחה בית המשפט את יתר עילות התביעה שנטענו על ידי התובע, לרבות העילות החוזיות והעילות הנזיקיות, שכן אלו לא הוכחו. משכך, אין גם לפסוק לו פיצוי בגין נזק לא ממוני.

לאור האמור, פסק בית המשפט כי מכוח עילת עשיית עושר ולא במשפט, על הנתבעים להשיב לתובע את הסכומים שמסר בידם. האגודה למען החייל תשלם לתובע סך של 1,122,047 שקל בצירוף 230 אלף שקל בגין שכר טרחת עו"ד ובצירוף סך של 33,161 שקל בגין אגרת בית משפט, והנתבע 2 ישלם לתובע סך של 588,772 שקל בצירוף סך של 120 אלף שקל בגין שכר טרחת עו"ד ובצירוף סך של 16,580 שקל בגין אגרת בית משפט. סך הסכומים שישולמו לתובע: 2,110,560 שקל.

 

תגובה

מהאגודה למען החייל נמסר בתגובה כי "מדובר במקרה חריג, שלא היה כמותו בכל שנות פעילותנו. התובע קיבל סקירה על פעילות האגודה, ובעקבותיה שב והביע את רצונו, כמה פעמים, בפני מנהל המרחב ועובדים נוספים, לתרום. בדיעבד קבע בית המשפט כי התורם לא היה כשיר לקבל את ההחלטה מבחינת מצבו הנפשי. האגודה למען החייל תכבד, כמובן, את פסק הדין ככתבו וכלשונו".

 

ת"א 6175-08-11

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:205
קומיט וכל טופס במתנה