שכטר לא הצליח לנשוף את כמות האוויר המספקת לתוך מכשיר הינשוף בשל סיבה רפואית. השופט נאיל מהנא: "הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן 'לסבך' חשוד בנהיגה בשכרות מכוח סירוב, מחייבת שימוש זהיר ומושכל מצד השוטרים בסעיף זה של העבירה, נוכח הפגיעה הקשה העלולה להיות לנאשם והצורך שלו להתמודד עם הפרכת חזקה זו בבית המשפט"
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים זיכה את השחקן עפר שכטר מעבירות של נהיגה בשכרות, אי-ציות להוראת שוטר וחציית קו הפרדה רצוף. השופט נאיל מהנא זיכה את שכטר, לאחר שקבע כי לשכת תביעות תעבורה לא הרימה את הנטל להוכיח את האשמה שיוחסה לו מעבר לכל ספק סביר.
שכטר נעצר לבדיקה שגרתית באופן אקראי בשעת לילה בירושלים, במרכז העיר. השוטרים ביקשו ממנו לבצע בדיקה באמצעות נשיפון לפיה התקבלה אינדיקציה כי הוא שיכור. השוטרים ביקשו ממנו לבצע בדיקת שכרות באמצעות מכשיר הינשוף. שכטר ביצע מספר נשיפות למכשיר אך מאחר ולא היה רצף של שתי בדיקות נשיפה תקינות, לא התקבלה תוצאה המעידה על מידת שכרותו. לאחר מכן שכטר הסכים לבצע בדיקת דם, אך השוטרים סירבו לבצע אותה. בתום האירוע השוטרים לקחו את רישיון הנהיגה של שכטר ומסרו לו זימון לקצין משטרה שיחליט על פסילה מנהלית. הותר לו לנהוג "לאחר שיתפכח" עד השימוע שנקבע למחרת.
כ-10 דקות לאחר ששכטר שוחרר, השוטרת הבחינה ברכבו יוצא מחניית מלון ממילא, כאשר הוא נוהג ברכב בלי הנוסעים שהיו עמו קודם. בכתב האישום נטען כי כשהבחין שכטר בניידת הוא ביצע פנייה שמאלה בניגוד לקו הפרדה רצוף ונסע מהמקום.
בעקבות האירוע הוגש נגד שכטר כתב אישום שייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות, אי-ציות להוראת שוטר וחציית קו הפרדה רצוף. שכטר כפר במיוחס לו, באמצעות עורך דינו שמעון מזרחי, וטען כי לא סירב להיבדק.
שימוש זהיר ומושכל
בית המשפט זיכה אותו כאמור מכל העבירות שיוחסו לו, וקבע כי "לא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם הכשיל את הבדיקה בהתנהגותו על ידי התחמקות מביצוע הבדיקה ובהתאם, לא הוכחה עבירת הנהיגה בשכרות מכוח 'סירוב' לתת דגימה".
השופט מהנא קבע כי שכטר שיתף פעולה עם השוטרים וניסה לבצע את הנשיפות פרק זמן, אך ללא הצלחה. שכטר טען כי הוא לא הצליח לנשוף את כמות האוויר המספקת לתוך המכשיר בשל סיבה רפואית. הוא ציין בפני השוטרת שביצעה את הבדיקה כי הוא סובל מאסטמה ומדלקת ריאות. השופט מהנא ציין כי "לשוטר נתונה הסמכות לבחור את סוג הבדיקה בהתאם לשיקול דעתו, ולנאשם לא ניתנת אפשרות לבחור את דרך הבדיקה". השופט ציין כמו כן כי "בדיקת ינשוף הינה בדיקה פשוטה יותר ותוצאותיה ניתנות באופן מיידי. לעומת זאת, עריכת בדיקת דם לצורך בדיקת שכרות הינה יקרה וגוזלת זמן ומאמץ רב מהשוטרים".
השופט כתב בפסק הדין: "אני סבור כי כאשר בדיקת הנשיפה נכשלת והחשוד דורש לבצע בדיקת דם לשם הוכחת חפותו תוך שמנמק זאת בכך שלדעתו הבדיקות נכשלו בשל מניעה רפואית ממנה הוא סובל שכתוצאה ממנה נבצר ממנו לנשוף די אוויר למכשיר, יש מקום לשקול היענות לבקשה בחיוב. זה המקום שעל השוטר להפעיל שיקול הדעת ולהשתמש בסמכות המוקנית לו ולהחליט האם להיענות לדרישת החשוד ולבצע לו בדיקה אחרת כדי להגיע לחקר האמת".
השופט מהנא קבע כי "הפעולה האוטומטית בה פעלו השוטרות כאשר הניחו שהנאשם הכשיל את הבדיקה עקב אי הצלחתו לספק תוצאה תקינה, היתה פעולה פגומה, שאינה מתחשבת בצרכיו ומגבלותיו של החשוד".
בית המשפט קבע כי נפל פגם בשיקול דעתה של מפעילת הינשוף והיה ראוי לערוך לנאשם בדיקת דם. השופט הוסיף כי "הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן 'לסבך' חשוד בנהיגה בשכרות מכוח סירוב, מחייבת שימוש זהיר ומושכל מצד השוטרים בסעיף זה של העבירה, נוכח הפגיעה הקשה העלולה להיות לנאשם והצורך שלו להתמודד עם הפרכת חזקה זו בבית המשפט".
בית המשפט זיכה את שכטר גם מעבירה של אי-ציות להוראת שוטר, וקבע כי "גם אם הנאשם עדיין לא התפכח, הרי לא ניתן להאשימו בעבירה של אי ציות להוראת שוטר מאחר והנסיבות אינן מקימות יסודות העבירה הנ"ל". השופט מהנא ציין כי "הוראת השוטרת לפיה הנאשם מורשה לנהוג רק לאחר שיתפכח אינה ברורה. ומשלא צוין במפורש על ידי השוטרת כי הנהג אינו מורשה לנהוג למשך זמן מסוים הרי שהדבר הושאר לשיקול דעתו של הנאשם".
בהמשך השופט קבע כי המאשימה לא הצליחה להרים את הנטל להוכיח כי שכטר חצה קו הפרדה רצוף והוא זוכה גם מעבירה זו.
