זוכתה הנאשמת חיה כהן מביצוע עבירת אי-ציות להוראות שוטר שביקש ממנה להציג רישיונות. כהן לא האמינה שמדובר בשוטרים, סירבה לפתוח את חלון רכבה ואף התקשרה למשטרה. השופט יוסף ריבלין: "סביר כי לו היה האירוע מנוהל על ידי שוטרי תנועה מקצועיים, לא היה מגיע לכדי הסתגרות הנאשמת ברכבה... אין ספק כי לו היתה סבורה כי מדובר בשוטרים, לא היתה פונה למשטרה"
חיה כהן עקפה רכב משטרתי סמוי ולטענת השוטרים אגב כך כמעט אירעה תאונה. הניידת המשטרתית חסמה את מסלול נסיעתה של כהן. השוטר העיד כי הוא פתח את החלון ושאל את הנהגת "למה את נוהגת כך?". לטענתו, כהן הגיבה בתנועות מגונות.
השוטר ירד מהניידת, ניגש לרכב של הנהגת וביקש שתפתח את החלון תוך שהוא מציג תעודת מינוי משטרתית. כהן סירבה לשתף עמו פעולה, והשוטר זימן למקום שוטר תנועה שסייע לו לקבל את הפרטים של הנהגת. בעקבות האירוע, הוגש נגד חיה כהן כתב אישום בגין אי-ציות להוראת שוטר.
כהן טענה להגנתה בבית המשפט כי לא האמינה לכך שמדובר בשוטרים בשל התנהגותם הבריונית, ולכן גם התקשרה למשטרה.
טעות במצב דברים
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים זיכה אותה מכל אשמה. סגן הנשיא יוסף ריבלין קבע כי לכהן עומד סייג של 'טעות במצב דברים' ומשכך זיכה אותה מהעבירה שיוחסה לה. השופט ריבלין השתכנע מעדותה של הנאשמת וכן מעדות של עדה נוספת כי השוטרים נהגו בקשיחות. השופט ציין כי "הנאשמת היתה עם שלושה ילדים ברכב וסביר שתחוש, בנסיבות שהיו, מאוימת".
עם זאת, השופט ריבלין ציין כי בשלב מסוים הציגו השוטרים תעודות מינוי ואחד מהם גם חבש כובע משטרתי ואף הופעל אור כחול מהבהב, ובכל זאת הנאשמת סירבה להזדהות. השופט ריבלין ציין כי "סביר כי לו היה האירוע מנוהל על ידי שוטרי תנועה מקצועיים לא היה מגיע לכדי הסתגרות הנאשמת ברכבה. שוטר תנועה בנסיבות יכול היה גם להסתפק ברישום מספר הרכב ולרשום דו"ח לאחר מכן".
עוד קבע בית המשפט לתעבורה כי "למעשה טענות הנאשמת נופלות במסגרת 'טעות במצב דברים', שכן גם לאחר שהזדהו השוטרים כשוטרים, עדיין לא האמינה כי אכן מדובר בשוטרים בשל התנהגותם וחששה לשלומה... אי-זיהוי השוטרים הינו כן וסביר בנסיבות העניין. המדובר בשוטרי בילוש שנהגו כלפי הנאשמת בבריונות ובתקיפות שלא התאימה לנסיבות כלל. משכך פנתה הנאשמת למשטרה. לטעמי, אין ספק כי לו היתה סבורה כי מדובר בשוטרים, לא היתה פונה למשטרה. עצם המעשה מצביע על כך שלא סברה שמדובר בשוטרים – ומכאן שהטעות הינה כנה".
השופט ריבלין הוסיף כי גם עדה שהזדמנה למקום, הבחינה בהתנהלות התמוהה של שוטרי הבילוש, ואף היא עצמה התקשתה להאמין כי מדובר בשוטרים לנוכח התנהגותם הבריונית. "העובדה שהיא כמו הנאשמת התקשרה גם למשטרה ולא האמינה כי המדובר בשוטרים, מחזקת את גרסת הנאשמת ומוכיחה כי טעותה היתה כנה וסבירה וכי לא התרשלה", פסק השופט ריבלין, שכאמור זיכה את כהן מכל אשמה.
לקריאה נוספת, ראו:
בית המשפט: לא כל פגיעה באגו של השוטר היא עבירת אי-ציות לשוטר
