שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > 77 ח"כים כופפו את השרה לבני לבטל את מאסר החייבים באופן קבוע

חדשות

77 ח"כים כופפו את השרה לבני לבטל את מאסר החייבים באופן קבוע
77 ח"כים כופפו את השרה לבני לבטל את מאסר החייבים באופן קבוע
23/01/2014, עו"ד אורי ישראל פז

השופטת המחוזית מיכל אגמון-גונן בכנס של עמותת 'ידיד' בכנסת: "יש לבחון מחדש האם היה מקום להוציא מהצעת החוק את חוב המזונות. בעידן המידע לא צריך לאסור בני אדם. בעידן 'האח הגדול' יודעים עלינו הכול, והמדינה יודעת אם מישהו עני. אין שום היגיון לאסור אדם בגלל שהוא עני, והרשויות יודעות על עוניו". פרופ' רון חריס: הוצל"פ היא החצר האחורית של מערכת המשפט ומעדיפים שלא לראות אותה

בעקבות שני שליש משורות הכנסת שחתמו על הצעת החוק של ח"כ מירב מיכאלי נאלצה שרת המשפטים ציפי לבני ליישר קו עם קולו של העם ומרבית נציגיו, והודיעה אמש על המהפכה המאוחרת שתחל בישראל בשעה שבאף מדינה מערבית מזה עשרות בשנים שכבר לא אוסרים על חוב כספי.

השרה לבני מתכוונת לקדם חקיקה שתקבע כי לא ניתן לאסור חייבים כחלק מהאמצעים שמפעילה רשות ההוצאה לפועל לגביית החוב. בחודשים האחרונים קיימה שרת המשפטים שורה של דיונים בנושא, בין היתר עם מנהל רשות האכיפה והגביה, דוד מדיוני, ועם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי), עו"ד אבי ליכט. במהלך הדיונים, בהם השתתפו גם נציגי עמותת "ידיד" שאף הכינו דוח מיוחד בנושא, הוצגו הנתונים הרלוונטיים וממצאי מדגמים שערכה רשות ההוצאה לפועל לבקשתה לצורך בחינת הנושא. מהנתונים עלה כי חרף הקפאת היכולת לעשות שימוש במאסרים ככלי לגביית חובות בשנים האחרונות, עדיין קיימת עלייה עקבית בשיעור הגבייה במערכת ההוצאה לפועל.

לאור נתונים אלה, וכן נוכח הקושי האמיתי להבדיל בין חייבים בעלי יכולת המשתמטים מחובותיהם לבין חייבים שאין ביכולתם לשלם את חובותיהם בשל מצוקה כלכלית אמיתית, לרבות קשישים, חולים, עולים חדשים ואוכלוסיות מוחלשות אחרות אשר צו מאסר עלול להיות הרסני ולהוביל להידרדרות נוספת במצבם הקשה ממילא, החליטה השרה לבטל כליל את המאסרים ככלי לגביית חובות בהוצאה לפועל.

עם זאת, שרת המשפטים הורתה לדרג המקצועי לגבש בהקדם חלופות אכיפה אפקטיביות לגבייה כדי לאפשר לזוכים (בעלי החוב) להשיב לעצמם את מה שחייבים להם. הכוונה היא לכך שרשות ההוצאה לפועל תוכל לבצע תפקידה באופן מיטבי, ולסייע בידי הזוכים לגבות את חובם.

"לאסור אדם זה אמצעי חמור ופוגעני ביותר", הצהירה השרה לבני. "לאסור אדם שבאופן אמיתי אין בידיו אמצעים להחזיר את חובו, בוודאי לא יעזור להחזיר את החוב – אבל זה כן יפגע בכבודו ובמשפחתו. עם זאת, לצד ביטול המאסרים, נדאג לצייד את ההוצאה לפועל בכלים משמעותיים, מרתיעים ואפקטיביים כדי שיוכלו לפעול בנחישות בקרב החייבים, ולהביאם להחזר חובותיהם״.

כדור השלג מתגלגל מחברות האשראי

אל התומכים מקרב נבחרי הציבור בהצעה לבטל כליל את מאסר החייבים הצטרפה השופטת מיכל אגמון-גונן, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, הידועה לשבח בפסיקה הסוציאלית שלה. "אני שמחה שהמחוקק הגיע לטפל בעניין הזה", היא הצהירה אתמול בכנסת. "כשמדברים על נושים וחייבים מדברים באופן כללי על הזכות של הזוכה, אבל בדרך כלל הם לא באותו מדרג בכלל. בדרך כלל, מדברים בהוצל"פ על נושים גדולים וחייבים קטנים, כי לחייבים גדולים יש הסדרים".

לדברי השופטת אגמון-גונן, "הטיעון 'מה יהיה על המתחמקים?' הוא לא טיעון חזק. הוצל"פ היא בהרבה מקרים מדיניות של מתן אשראי. כדור השלג מתגלגל מההלוואות שניתן כיום לקבל בקלות מחברות האשראי. לכן, יש להסדיר על מדיניות האשראי ועל דירוג האשראי, ולא בחוק הזה".

במקביל, קראה השופטת אגמון-גונן לטפל בנושא של מאסר פושטי הרגל. "בגלל שאין הפטר בהוצל"פ אנשים עוברים לפשיטת רגל, ושם עדיין ניתן לעצור חייבים. הביקורת על מאסרים כאלה היא מאוד דומה, והבעיות דומות".

השופטת אגמון-גונן הבהירה כי "הכוונה בחוק המקורי היתה לאסור רק את המתחמקים. אמרו שתהיה בחינה יסודית, ואז עברנו לבג"ץ פר"ח, ואז אמרו שאי-אפשר ובסוף הגענו להוראת השעה". היא ציינה ארבע סיבות מרכזיות למה אסור לאסור חייבים: ראשית, מדובר בפגיעה בזכות החוקתית לחירות, אלא אם הפגיעה היא לתכלית ראויה (והיא ראויה: שלטון החוק וביצוע פסקי דין וגביית חובות), אבל הפגיעה שבמאסר לא עומדת בפסקת ההגבלה באף אחד מהשלושה (המאסר פוגע בערכיה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, בניגוד לרוח היהדות ובניגוד לדמוקרטיה, שכן אין אף מדינה מערבית שיש בה מאסר חייבים, וכן מעבר לנדרש כי ההוצל"פ גובה, החוק גם אינו מידתי).

שנית, זכות הנושה לקניין – אינה קשורה ולא משליכה על הזכות לקניין. למה? כי זכותו של הנושה לקניין נפגעת אם אינו מקבל את החוב, אבל אם הוא מקבל את החוב באמצעים אחרים – זכות הקניין איננה נפגעת כשמורידים אמצעי אחד ומחליפים אותו באמצעי אחר.

השופטת אגמון-גונן הוסיפה כי בשלילת החירות במשפט הפלילי עוברים סדרה של הגנות מאוד חזקות. ואילו "הוצל"פ הפכה לרשות המבצעת, וזאת שאלה מהו מעמדם המשפטי של רשמי ההוצל"פ? איך מושיבים אדם בבית הסוהר בלי שההליך עבר את ההגנות הפליליות?".

שלישית, ועל כך שמה השופטת אגמון-גונן דגש מרכזי בדבריה בכנסת, נפגעת הזכות המינימלית לחיים בכבוד, והזכירה את הלכת חסן הידועה (בה נקבע לראשונה כי הזכויות החברתיות הינן זכויות חוקתיות). השופטת אגמון-גונן עמדה בדבריה על "העניין התהליכי: ניתן יהיה לאפשר לחייב קיום מינימלי בכבוד כדי לצאת ממעגל העוני והחובות. למשל, הצורך של החייב להשתמש ברכב כדי להגיע לעבודתו וכך בהדרגה לצאת ממעגל העוני. בעוד שבכלא מקבלים את תנאי המחיה הבסיסיים, אבל אנו שוללים מהאדם שנכנס לכלא בגלל חובות את ההיבט התהליכי של הזכות לקיום מינימלי: האפשרות לצאת ממעגל העוני".

השופטת אגמון-גונן הוסיפה עוד כי "כל מה שאני אומרת חל גם על חובות במזונות. מי שצריך לדאוג לזכות מינימלית בכבוד זו המדינה ולא החייב. החוב למזונות אינו חוב אחר. המדינה צריכה לגבות את החוב. זה תפקידו המוסד לביטוח לאומי. המדינה צריכה להבטיח את זכויות הנושים. המאסר לא יועיל. אם אין לחייב כסף לשלם, אז המאסר לא יעזור. יש לחשוב מחדש האם היה מקום להוציא מהצעת החוק את החוב מזונות".

מיני-הפטר ליציאה ממעגל העוני

השופטת המחוזית האמיצה עמדה גם על הסוגיה המשפטית המתפתחת בעשורים האחרונים "משפט ועוני" והסבירה בהרצאתה בכנסת כי "החיים בעוני משפיעים על האינטראקציה על הרשויות. אנשים לא ערים לקבלת עזרה משפטית ולרוב אין להם משאבים לאן ללכת. קיימים בחברה הישראלית מעגלי עוני, ואנו פוגשים את האזרחים העניים בהוצאה לפועל ובבתי המשפט. משפט ועוני הוא תחום חדש שעולה לאחרונה".

הערה חשובה היא הוסיפה לעניין הנטלים: "לא יכול להיות שנטיל על אנשים עניים שהם באמת עניים. הם לא יגיעו. צריכים עו"ד לשלם לו כסף. לא צריך לדרוש זאת מהם".

עוד הדגישה השופטת אגמון-גונן כי כיום "בעידן המידע לא צריך לאסור בני אדם. בעידן 'האח הגדול' יודעים עלינו הכול, והמדינה יודעת אם מישהו עני. אין שום היגיון לאסור מישהו בגלל שהוא עני והרשויות יודעות על עוניו. השילוב של משפט ועוני עם המידע לרשויות מחייב שלא לאסור חייבים".

אז, תשאלו מה כן ומי כן? "ברמה העקרונית, יש פה שאלה מערכתית יותר רחבה שהמחוקק צריך להתמודד איתה, כי בתי המשפט רואים רק את קצה הקרחון, הסבירה השופטת אגמון-גונן. "מה כן לצד הביטול של מאסר חייבים? חשוב לאחד את הדינים לאכיפת חיובים גם לחברות וגם ליחידים. ליחידים צריך לעשות חוק שידבר על סוגי החייבים וסוגי הנושים. מוסדות בנקאיים ואשראי אינם מוסדות אחרים. מרבית החובות בהוצל"פ הם על שירותים חיוניים, של חוב על חשמל ומים. צריך לעגן הגנות על חסכונות. צריך להסדיר זאת בראיית רוחב. יש לעשות מיני-הפטר לאפשר לצאת ממעגל העוני. צריך להיות הסדר קוהרנטי שיאחד את הדברים לכדי חוק חדש ויאפשר הגנות ראויות על מי שבאמת אין לו כסף. אילו שירותים לא ניתן להפסיק (טלפון, אינטרנט, מים, חשמל) בהיבט התהליכי".

מעבר לכך, עודדה השופטת אגמון-גונן את חברי הכנסת לחוקק חקיקה שנוגעת לאשראי "דירוג ומתן, באופן כללי".

אזרחים מנודים

בעמותת 'ידיד' הביעו קורת רוח רבה מהחלטת השרה לבני. עו"ד ורדית דמרי-מדר, מנהלת המחלקה המשפטית ב'ידיד' אמרה כי "אנו נמשיך ונפעל לתיקון חוק ההוצאה לפועל כך שזכויותיהם של החייבים ישמרו והם לא ימצאו את עצמם כאזרחים מנודים".

לדברי חה"כ מיכאלי, בכנס מיוחד שערכה אתמול בנושא בכנסת ולאחר שיזמה הצעת חוק פרטית לקידום מטרה זו, "מדינה דמוקרטית נוהגת משנה זהירות בכלים שפוגעים בחירות ובזכויות האדם של האזרחיות והאזרחים שלה. מאסר בשל אי-תשלום חוב אזרחי מהווה פגיעה קשה בזכויות האדם והנזק שבו עולה בהרבה על התועלת. זהו אמצעי גבייה לא לגיטימי, תוך הפעלת לחץ לא ראוי, במערכת משפט דמוקרטית. העובדה היא שרובו המכריע של החייבות והחייבים הם אוכלוסייה מוחלשת, שרק 1% ממנה מיוצגים על ידי עורכי דין, בעוד ש-42% מהזוכים והנושים מיוצגים. חלק מהחובות גם מושגים באופן שערורייתי ביודעם שיהיה בידם כלי לא מידתי להפעיל לחץ נורא על החייב/ת ומשפחתה/ו".

"זאת ועוד", הוסיפה חה"כ מיכאלי, "מחקרים מראים כי מאסר חייבים פוגע ביעילותו של שוק האשראי".

מאסר החייבים אינו חוקתי

יחד עם הנחת הצעת החוק שיגרה ח"כ מיכאלי מכתב לשרת המשפטים בו הדגישה שמספר גדול כל כך של חותמות וחותמים על הצעת החוק היא קריאה חד-משמעית של הכנסת לביטול מאסר החייבים הפוגעני, וקראה לשרה להצטרף ליוזמת החקיקה החשובה הזאת ולצרף את תמיכתה הפומבית להצעת החוק.

הצעת החוק הפרטית מבקשת לבטל את מאסר החייבים בהוצאה לפועל, למעט בחוב מזונות, ולהותיר על כנה את אפשרות המאסר במסגרת פקודת ביזיון בית משפט בלבד.

בשנת 2009 תוקן חוק ההוצאה לפועל, תיקון שבמסגרתו נקבעה הוראת שעה לשנתיים המבטלת את מאסר החייבים, החל משנת 2011. במאי 2013 הוארכה הוראת השעה בשנה נוספת ביוזמתה של חה"כ מיכאלי, והיא עתידה לפוג במאי הקרוב.

מטרת הוראת השעה הייתה לבחון את השפעת ביטול השימוש במאסר חייבים על היקף גביית החובות. לפי הדו"חות הדו-שנתיים של הרשות לאכיפה וגבייה, בתקופה שנבדקה לא רק שלא חלה ירידה בגבייה, אלא שהגבייה עלתה, בין השאר בשל מבצעי גבייה. מהדו"חות עולה באופן ברור שיש דרכים יעילות יותר ממאסר לגביית חובות ללא צורך בביטוי הפרדוקסלי (מבחינה משפטית) "מאסר אזרחי", ביניהם הטלת מגבלות על שימוש בכרטיס אשראי ומגבלות על חשבון הבנק. הצעת החוק מבקשת להסדיר בחוק באופן קבוע את ביטול מאסר החייבים לחוב אזרחי, אולם כאמור זאת למעט חוב על תשלומי מזונות.

חוות דעת משפטית שנכתבה על ידי עמותת "ידיד", התומכת בהצעת החוק, נשלחה לשרת לבני. "מאסר חייבים אינו חוקתי", נכתב בחוות הדעת המשפטית. "החוק נועד לעזור לזוכה לגבות את חובו במהירות ולקדם את האינטרס הציבורי של כיבוד החוק וקיום פסקי דין ולהגן על חייבים שאינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק לאור מצבם הכלכלי הקשה. תומכי מאסר החייבים, תולים את יתרונותיו לא במאסר עצמו, אלא בהפחדת החייבים. זהו שימוש באמצעי פסול על מנת להפחיד את החייבים ולהובילם לשלם בכל מחיר, תוך התעלמות מההשלכות".

הוצל"פ היא החצר האחורית

פרופ' רון חריס, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, אמר אתמול בכנס בכנסת כי "ההוצאה לפועל היא החצר האחורית, שלא מטפלים בה ומעדיפים לא לראות אותה. הכנסת צריכה להתחרות עם בית המשפט העליון מי יבטל ראשון את מאסר החייבים".

פרופ' חריס הוסיף כי "עם הגשת הצעת החוק על ידי חברת הכנסת מיכאלי נוצרה הזדמנות היסטורית להשלמת המהלך של ביטול מאסר החייבים, בו החלו פנחס רוזן וחיים כהן בשנות ה-50 ואותו המשיך פרופ' מנחם אלון בשנות ה-90 . זו הצעת חוק שראוי לתמוך בה ממגוון שיקולים, הן כאלו של זכויות האדם, הן כאלו של יעילות כלכלית, הן לשם הגנה על החלשים בחברה והן על בסיס ערכי ההלכה היהודית. אני מקווה כי 77 חברי הכנסת מכל הסיעות שחתמו על ההצעה יעמדו בתמיכתם בה עד השלמת הליך החקיקה ולא ייכנעו ללחצי קבוצות אינטרס".

משנה חברתית לתיקון העולם

בכנס אתמול סיפר יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק בוג'י הרצוג כיצד "הנושא נמצא במרכז חייהם של המוני בני אדם המאוימים במאסר על עניין ממוני הניתן לפתרון. כשר הרווחה תמכתי בחקיקה הזאת, שיש בה משנה חברתית לתיקון עולם. זאת סוגיה מאוד כבדה".

חה"כ הרצוג הצביע על האבסורד לפיו במדינה דמוקרטית כישראל – המתגאה על היותה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – "בהוצל"פ כל אחד חייב עד שלא יוכח אחרת, בעוד שצריך להיות ההפך: כל אחד זכאי עד שיוכח אחרת".

על כך הוסיף חבר הכנסת פרופ' ברוורמן, כי "יש בהצעת החוק הזאת את החוכמה והאיזון".

את ההתנגדות הנחרצת להצעת החוק מובילה בראש לשכת עורכי הדין, המפעילה לובי חזק על חברי הכנסת בוועדות ובהצבעות במליאה. הלשכה בוודאי תשמח לשמוע כי יריבה המר במסדרונות הכנסת, ח"כ דודו רותם (יו"ר ועדת חוקה), מתנגד אף הוא כמוה להצעת החוק – משיקולים השמורים עימו לדיוני הוועדה בראשותו.

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
152 | S:150