שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה קבעו כי יש להותיר על קנו את זיכויו של סמי לוי בידי שופטת השלום, אורית קנטור, שלא האמינה לגרסה החובבנית שהציגה הפרקליטות והתברר שהיועצת המשפטית של העירייה, עו"ד שרון אנגל-שרוני, היא זו שפעלה בניגוד לנהלים. המחוזי: "הדבקת תווית של שחיתות ועבריינות לכל מעשה מנהלי שיש בו חריגה מהסדר התקין צריכה להיעשות בזהירות"
שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה דחו היום את הערעור שהגישה הפרקליטות על זיכויו של סמי ויקטור לוי, חבר מועצת העיר חדרה מטעם ש"ס וסגן ראש העיר.
השופטים רון שפירא, עודד גרשון, אלכס קיסרי החליטו פה-אחד לדחות את הערעור של הפרקליטות על כל חלקיו, וקבעו כי "הגם שבהתנהגותו דבק פגם בתחום המנהל התקין והאתיקה השלטונית, לא הונחה בפני בית משפט קמא התשתית העובדתית ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי כדי לבסס את הרשעתו בעבירות שיוחסו לו".
השופט שפירא קבע עקרונית כי "לא כל אי-סדר ותקלה ניהולית מלמדת בהכרח כי נעשה מעשה של שחיתות, ולענייננו הפרת אמונים. השימוש באמצעי של הדבקת תווית של שחיתות ועבריינות לכל מעשה מנהלי שיש בו חריגה מהסדר התקין צריכה להיעשות בזהירות ורק במקרים בהם ניתן לקבוע, מעבר לספק הסביר, כי אכן מדובר במעשה של שחיתות. השימוש המוגבר במונחי שפת השחיתות, במקרים בהם לא ברור מעבר לספק הסביר כי זה הוא המעשה, אינו תורם לביעור התופעה הפסולה של הפרת האמונים במסגרת של שחיתות שלטונית... בפער שבין המצוי לראוי יש להיזהר מקביעה שיפוטית שבמקום להבהיר את החוק ויחוד הסנקציה שבהוראותיו למקרה המובהק והמתאים תפעל בצורה הפוכה של פגיעה בנורמה אותה מבקש החוק לבסס".
"מאושר לחתימה"
כפי שסוקר לאחרונה בפורטל חדשות תקדין, סגנית נשיא בית משפט השלום בחיפה, השופטת אורית קנטור, זיכתה את לוי, בן 43 מחדרה, מעבירות של זיוף בידי עובד ציבור ובכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף, ניסיון לקבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים. זאת בפרשת זיוף של חתימת היועצת המשפטית של העירייה על חוזה העסקה של עורך דין כדי להביא להתקשרות העיריה עמו. השופטת קבעה כי המאשימה לא עמדה בנטל להוכיח את עובדות כתב האישום מעבר לספק סביר.
על פי עובדות כתב האישום, לפי חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו-1976 רשות מקומית רשאית להתקשר בחוזה בכתב רק לאחר קבלת חוות דעת משפטית על העסקה. המתלוננת, עו"ד שרון אנגל-שרוני, הייתה במועדים הרלוונטיים היועצת המשפטית של עיריית חדרה ותפקידה כלל גם מתן חוות דעת משפטיות בהתאם לחוק הרשויות המקומיות. במחצית השנייה של שנת 2006 טיפל הנאשם, במסגרת תפקידו כסגן ראש עיר, בנושא העמקת גביית החובות על ידי עיריית חדרה ולצורך כך ביקש כי העירייה תתקשר עם שלושה עורכי דין חיצוניים, שאינם עובדי עירייה: עוה"ד עזורה, ברליין-מן ודניאל דן-גור.
ההתקשרות עם עורכי הדין הייתה טעונה חוות דעת משפטית של עוה"ד אנגל-שרוני לאור תפקידה, אולם זו התנגדה להתקשרות עם עוה"ד דן-גור ועמדתה הייתה כי העירייה מנועה מלהתקשר עימו היות ובמועדים הרלוונטיים הוא ייצג את לוי בכל הקשור לענייניו ועסקיו הפרטיים.
על פי הנטען בכתב האישום, ביום 30.10.2006העביר לוי לאישורה של המתלוננת את החוזים שבין העירייה לעוה"ד עזורה וברליין-מן ולאחר שעיינה בחוזים, רשמה בצידו השמאלי העליון של הדף הראשון בכל אחד מהחוזים את המילים: "מאושר לחתימה" וחתמה בכתב ידה, ולאחר מכן העבירה את החוזים ללוי. הנאשם או אחר מטעמו זייף את חתימתה של היועצת המשפטית בצידו השמאלי העליון של הדף הראשון לחוזה בין העירייה לבין עוה"ד דן-גור, והוסיף את המילים: "מאושר לחתימה", וזאת-ללא ידיעתה וללא הסכמתה, ללא סמכות בדין ובאופן שיחזה כאילו עוה"ד אנגל-שרוני אישרה את החוזה שבין העירייה לעו"ד דן-גור,והכול מתוך כוונה לרמות ולהביא להתקשרות העירייה עם עוה"ד דן-גור.
בהמשך מסר לוי העתק מהחוזה עם עוה"ד דן-גור,כשהוא נושא את חתימתה המזויפת של היועצת המשפטית של העירייה ואישורה המזויף, בלשכת גזבר העירייה בכוונה לרמות ולהביא להתקשרות העירייה עם עוה"ד דן-גור. בעקבות תלונתה במשטרה של עוה"ד אנגל-שרוני בגין זיוף אישורה וחתימתה על גבי החוזה שבין העירייה לעוה"ד דן-גור, הוקפאה התקשרות העירייה עם עוה"ד דן-גור.
איפה החוזה המקורי?
בעוד שהמומחית מטעם הפרקליטות לבדיקות מסמכים והשוואת כתבי יד קבעה כי סביר מאוד שהרישום והחתימה שבטיעון לא נכתבו על ידי עוה"ד אנגל-שרוני, המומחית מטעם ההגנה קבעה כי ממצאי הבדיקה מצביעים על התאמה בין המסמך שבמחלוקת לבין המסמכים להשוואה, הן ביחס לכתב היד והן ביחס לחתימה. אי לכך הגיעה המומחית למסקנה שקיימת סבירות גבוהה מאוד שעוה"ד אנגל-שרוני כתבה "מאושר לחתימה" וחתמה על גבי המסמך.
השופטת קנטור ציינה כי אין חולק כי חוזה ההתקשרות המקורי בין העירייה לבין עוה"ד דן-גור לא נמצא עד עצם היום הזה, אלא העתק צילומי שלו בלבד. הן מומחית התביעה והן מומחית ההגנה הגיעו לממצאיהן על בסיס העתק צילומי ולא על בסיס המסמך המקורי – "הראיה הטובה ביותר", ולכן מן הראוי להתייחס לממצאיהן בזהירות מיוחדת. כן הבהירה השופטת כי איש מהעדים לא יכול היה להצביע על כך שראה את הנאשם מזייף את חתימתה של המתלוננת או רושם כיתוב כלשהו בכתב ידה על ההסכם שבמחלוקת – החוזה בין העירייה לבין עו"ד דן-גור.
לטענת לוי, הוא אומנם היה ער להתנגדותה של עוה"ד אנגל-שרוני לאשר את הסכם ההעסקה עם עוה"ד דן-גור, אך סבר כי היא התעלתה על עצמה ועל עמדתה בעניין, וחתמה על ההסכם הזה ביחד עם החתימה על שני ההסכמים הנוספים.
קודם מייעצים ואז חותמים
השופטת קנטור ציינה כי אין חולק שבפועל, כאשר הובאו שלושת הסכמי ההתקשרות בפני עוה"ד אנגל-שרוני, התנוססו עליהם כבר חתימותיהם של ראש העירייה – חיים אביטן וגזבר העירייה – בועז חריף, וכי רק לאחר מכן רשמה עוה"ד אנגל-שרוני "מאושר לחתימה" בצירוף חתימתה, לפחות על שני ההסכמים שאינם במחלוקת (הסכמי ההתקשרות עם עוה"ד עזורה וברליין-מן). השופטת קנטור הבהירה כי מה שנעשה ביחס להסכמי ההתקשרות בכלל ולהסכם ההתקשרות נשוא המחלוקת בפרט, לא היה תקין ובניגוד להוראות הדין, אף לגרסת המתלוננת עצמה, שכן בעיקרון הפרוצדורה התקינה היא שקודם היא צריכה לחוות דעה, אחר כך ראש העירייה והגזבר אמורים לחתום.
בית המשפט קבע כי סדר הזמנים עליהם העידו עדי התביעה שהיו עדים לסיטואציה בה חתמה עוה"ד אנגל-שרוני על שני הסכמי ההעסקה האחרים, אכן מצדיק את עמדת הנאשם לפיה לא הייתה לו הזדמנות לחתום את החתימה הנטענת כמזויפת ולרשום את הרישום הנטען כמזויף. כן ציין בית המשפט כי על-פי מיקומו של הרישום "מאושר לחתימה", יתכן כי המדובר בכתב ידה של עוה"ד אנגל-שרוני על אף הכחשתה כי רשמה את הכיתוב וחתמה את החתימה האמורה, הגם שזו מתכחשת לכך כי מדובר בכתב ידה.
"אין מחלוקת כי מה שנעשה ביחס להסכמי ההתקשרות בכלל ולהסכם ההתקשרות נשוא המחלוקת בפרט, לא היה תקין ובניגוד להוראות הדין, אף לגרסת המתלוננת עצמה", קבעה השופטת קנטור.
השופטת קנטור הוסיפה כי למרות טענת עוה"ד אנגל-שרוני ולמרות טענת הפרקליטות כי לוי או מי מטעמו הם אלה שזייפו את הרישומים הללו, נמנעו עדי הפרקליטות – אנשי היחידה החוקרת במשטרה – לקחת דוגמאות חתימה של לוי עצמו, באקראי או דוגמאות בהכתבה, ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות כי מי שזייף לכאורה את המסמכים כטענת המאשימה היה הנאשם עצמו.
חתמה על ההסכמים במהלך שיחת טלפון
עוד הבהירה השופטת קנטור כי בצדק ציין הסנגור את העובדה שכאשר נקשר הסכם התקשרות עם עוה"ד דן-גור בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לעירייה, הייתה מתגלה למתלוננת עד מהרה, ועובדה זו אושרה על ידי כל העדים,וכי בפועל התנהגותו של הנאשם לא הצביעה על התנהגות של מי שמבקש להסתיר את מעשיו או פועל בחשאי, אלא על מי שפועל בגלוי.
לטעמה של השופטת קנטור, לא ניתן לקבוע שהאינטרס של הנאשם להעסיק את עוה"ד דן-גור על ידי העירייה – אינטרס שלא הוכח על ידי הפרקליטות שוויתרה על העדת עוה"ד דן-גור והודעותיו הוגשו בהסכמה – היה כה חזק עד כדי לסבך את עצמו ואת עו"ד דן-גור בעבירות של כתב האישום.
לכן קבעה השופטת קנטור כי הפרקליטות לא הוכיחה שלוי או מי מטעמו זייף את חתימתה של עוה"ד אנגל-שרוני בצידו השמאלי העליון של הדף הראשון לחוזה בין העירייה ובין עו"ד דן-גור, ולא הוכיחה כי הוסיף את המילים "מאושר לחתימה".
"בהיעדר ראיה לכך שהנאשם זייף את חתימתה של המתלוננת והוסיף את המילים נשוא כתב האישום וחוזה ההתקשרות הנ"ל", קבעה השופטת קנטור, "לא עמדה המאשימה בנטל להוכיח כי הנאשם עשה שימוש במסמך מזויף,ניסה לקבל דבר במרמה ועשה מעשי מרמה והפרת אמונים".
סגן ראש עיריית חדרה לשעבר זוכה מכל אשמה. לטעמי, קבעה השופטת קנטור, "לא ניתן להגיע למסקנה זזו (מרשיעה) על בסיס הראיות שהובאו, כאשר הסברו של הנאשם ביחס להתרחשות האירועים לפיהם המתלוננת עיינה בשלושת ההסכמים שעה שהיא במהלך שיחת טלפון (גרסה שנתמכה על ידי עד התביעה יהודה פרץ) וחתמה עליהם באופן הנטען על ידו אינו משולל הגיון ובסיס. מכל מקום, הפרקליטות היא זו שצריכה לעמוד בנטל ולהוכיח את עובדות כתב האישום מעבר לספק סביר, ובנטל זה לא עמדה".
