"עובדת המגורים תחת קורת גג אחת, לא תעמוד בדרכו של בית המשפט לקבוע מועד קרע מוקדם יותר, אפילו אם נכון למועד הקביעה הצדדים עדיין דרים באותה דירה כפי שבענייננו", פסק השופט אסף זגורי בעניינם של בני זוג הממשיכים להתגורר ביחד בדירה בקיבוץ
גם כאשר בני הזוג מתגוררים באותה דירה הם יכולים להיחשב כפרודים מבחינה משפטית. כך פסק לראשונה השופט אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בטבריה, במסגרת סכסוך ממושך בין בני זוג הממשיכים להתגורר ביחד בדירה בקיבוץ. בני הזוג הגישו תביעות רכושיות לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה וביקשו לחלק את הרכוש המשותף שלהם.
הצדדים ניהלו הליכים משפטיים במשך יותר משלוש שנים, לאחר הליך של הוכחות ניתן פסק דין בהסכמה לפני כשבוע. במסגרת ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין חלקי נקבע כי בית המשפט יכריע במחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים והיא לגבי "המועד הקובע".
השופט אסף זגורי קבע כי בנסיבות המקרה מועד הקרע הוא מוקדם הרבה יותר מאשר מועד הגשת התביעות ההדדיות וכי "חרף העובדה שמדובר בבני זוג שעודם נשואים וחיים תחת קורת גג אחת, יש לראותם 'כפרודים' מאז ינואר 2008".
השופט זגורי פסק כי "במציאות המשפחתית הישראלית, קיימים מקרים רבים שבהם בני זוג למעשה אינם מתפקדים יותר 'כבני זוג' או כתא זוגי. מקום שאין בו זוגיות, פעמים רבות לא קיים עוד שיתוף רכושי הלכה למעשה. אלא שבשל הצורך להיזקק להליך שיפוטי מתאים לצורך התרת הנישואין או גירושין, נוצר לא אחת פער בין מועד סיום היחסים הלכה למעשה למועד התרת הנישואין או הגירושין לפי פסק דין שיפוטי. בפער זמנים זה, בו הצדדים אינם שותפים עוד, לא למערכת יחסים זוגית ואף לא למערכת יחסים כלכלית, לא צריך בית המשפט להחיות מן המתים שותפות שאינה קיימת".
השופט זגורי קבע כי "בניגוד למקרים רווחים אחרים, ראוי להתחשב בנסיבות המקרה דנן במסגרת החיים הכלכלית/קרקעית של הצדדים. בני הזוג הינם חברי קיבוץ. ככאלה, הם תלויים באופן מוחלט בשיקול הדעת ובהחלטותיו של הקיבוץ שבו הם גרים וחברים. בנסיבות אלו, גם אם הצדדים המשיכו לחיות תחת קורת גג אחת, אך בית המשפט מגיע לכדי קביעה עובדתית שיפוטית, כי היה ביניהם קרע בלתי ניתן לאיחוי, הרי שעובדת המגורים תחת קורת גג אחת, לא תעמוד בדרכו לקבוע מועד קרע מוקדם יותר, אפילו אם נכון למועד הקביעה הצדדים עדיין דרים באותה דירה כפי שבענייננו".
עוד ציין בית המשפט למשפחה כי "גם מבחינה כספית, עולה כי הנתק בין הצדדים קיים תקופה ארוכה. הצדדים המשיכו להתנהל אמנם בחשבון בנק משותף, אך בנתק מוחלט. האיש טוען, כי רכש עבור הבית מוצרי הכלכלה והמזון וכל מה שנדרש אך לא בדק את החשבון והדברים לא נעשו בשיתוף פעולה עם האישה. זאת ועוד, מסיבה זו הוא אף הגיש תביעה כספית כנגדה בה ביקש, כי תשיב לו כספים שנטלה מהחשבון המשותף שאינם למטרות משותפות".
לקריאה נוספת, ראו:
בית המשפט העליון: גם בני זוג פרודים זכאים ליחידות שונות בקיבוץ
