חדשות

ראשי האוניברסיטה העברית מתנגדים למהלך שמוביל היועץ וינשטיין, המצדד בארגונים הפועלים למען בעלי חיים, למנות בראשות המועצה המפקחת על ניסויים בבעלי חיים שופט במקום איש אקדמיה, ולהגדיל את מספר נציגי הארגונים בהם הוא מצדד. בביקור שערך וינשטיין בבית החיות באוניברסיטה הוא התבקש שלא לגעת בהרכב המקצועי של המועצה, ואף הובהר לו: "נתנגד לכל ניסיון לפגוע במועצה, פגיעה שמשמעותה, בסופו של דבר, פגיעה בציבור בישראל"

האם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין – האמון על אכיפת האינטרס הציבורי בישראל –פועל נגד אינטרס הציבור בבואו למנות בראשות המועצה המפקחת על ניסויים בבעלי חיים שופט במקום איש אקדמיה, ולהגדיל את מספר נציגי הארגונים הפועלים למען בעלי חיים? כך עולה לכאורה מבדיקה שערך פורטל חדשות תקדין בעקבות הביקור – המתוקשר – של היועץ וינשטיין ואנשי צוותו בשבוע שעבר (8.1.14) בבית חיות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

היועץ וינשטיין וצוותו באו למוסד האקדמי היוקרתי כדי להתרשם מקרוב מביצוע הוראות הדין בכל הנוגע להפחתת הסבל של בעלי החיים ותנאי החזקתם, וכן מעבודת המועצה המפקחת על ניסויים בבעלי חיים. היועץ המשפטי לממשלה שמע בקשב רב טענות שונות שהועלו מצד אנשי המחקר האקדמי על התועלת המופקת מהניסויים כדי להציל חיי אדם ומציאת מרפא למחלות השונות. ואילו אנשי האוניברסיטה העברית הודו לווינשטיין וצוותו על הביקור באוניברסיטה ללימוד המעמיק של נושא הניסויים בבעלי חיים וחשיבותם למען קידום המדע ובריאות האדם והחי.

כוונות טובות העלולות לפגוע בציבור

"שמחנו למצוא ביועץ המשפטי לממשלה שותף אמיתי הדואג כמונו לבעלי חיים ויחד עם זאת דוגל בשמירת האיזון בין צרכי בעלי החיים והשימוש בהם למטרות רפואיות, מדעיות, פיתוח תרופות ואביזרים ומכשירים רפואיים למען בני האדם ולמען בעלי החיים", הם מסרו בתגובה לפנייתנו.

בביקור ציין היועץ וינשטיין כי "יש לי כבוד והערכה למקום ולעשייה שמצילה חיים, ואני רוצה לראות את הרפואה הולכת ומתפתחת. ברור כי הדבר אינו גורע מהחובה שלנו לשקול את האינטרסים האחרים שעליהם אנו מופקדים לטובת הכלל, כגון הפחתת סבלם של בעלי החיים ומציאת חלופות לניסויים במקרים המתאימים".

עם זאת, נראה כי בין היועץ וינשטיין ובין אנשי האוניברסיטה העברית ניכרים חילוקי דעות סביב המשך תפקודה של המועצה המפקחת על הניסויים בבעלי חיים בהרכבה הקיים. היועץ וינשטיין הוסיף בביקור כי "מגיעים לשולחני פניות של חברי כנסת וארגונים הפועלים למען בעלי חיים בנוגע להצעה להעמיד בראש המועצה שופט במקום איש אקדמיה, וכן הגדלת מספר נציגי ארגונים הפועלים למען בעלי החיים. פניות אלה, נעשות מתוך כוונות טובות וחשובות של שמירה על בעלי החיים, אשר כולנו שותפים להן. תפקידי הוא לשמור על האיזון בין כלל האינטרסים המתחרים על הבכורה, ולמצוא את שביל הזהב בו יש להתהלך".

מנגד, משוכנעים באוניברסיטה העברית כי "היועץ המשפטי לממשלה וצוותו הבינו את הסכנות העצומות הטמונות בהצעות החוק המנסות לנתק את מדינת ישראל ממדינות העולם המערבי המודרני ולהטיל מגבלות על ניסויים בהם משתמשים בבעלי חיים, מגבלות שאינן מקובלות במדינות העולם המערבי המפותח ואשר עלולות לפגוע בציבור בישראל".

הקול הלא נשמע

באוניברסיטה מבהירים לפנייתנו כי הם "סבורים כי המועצה בהרכבה הנוכחי עונה על הצרכים המקצועיים ומשקפת הרכב מקצועי, ערכי ומאוזן בהנהגה מקצועית ואין מקום לשנותה".

חוקרי האוניברסיטה העברית אף מצהירים כי הם יתנגדו "לכל ניסיון לפגוע במועצה, פגיעה שמשמעותה, בסופו של דבר, פגיעה בציבור בישראל".

בסיום הביקור נועד היועץ וינשטיין עם נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן ששון, וחברי סגל בכירים מהפקולטה לרפואה, וכן חוקרים וגורמים שונים העוסקים בפיקוח על ניסויים בבעלי חיים. השיחה נסבה סביב כללי הדין והאתיקה המסדירים את התחום, במהלכה הסביר היועמ"ש את מדיניותו המחמירה בכל הנוגע בהתעללות בבעלי חיים.

חוקרי האוניברסיטה העברית הבהירו מצידם ליועץ וינשטיין כי "אין צורך לתאר את חשיבות המחקר הביו-רפואי במדינת ישראל, מחקר שבין פירותיו ניתן לציין פיתוח טכנולוגיות ותרופות ובהן התומכים (סטנטים), גירוי מוחי עמוק לטיפול במחלת פרקינסון, תרופות לטרשת נפוצה ומחלת אלצהיימר, התקדמות משמעותיות בחקר מחלת הסרטן לסוגיה השונים, התקדמות משמעותית בתרופות למחלת האיידס, תרופות למחלת האסטמה וטיפול בעשרות מחלות נוספות, שבעבר היו קטלניות וגרמו לסבל רב לאוכלוסייה וכיום הם נעלמו לחלוטין או כמעט ואינן מסכנות חיים והסבל מהן הוקל. בנוסף לתרופות מצילות חיים אלו, המחקר הביו-רפואי בישראל הוביל גם לפיתוחי טכנולוגיות ותרופות המטפלות גם במחלות יומיומיות, מהן כולנו סובלים".

חוקרי האוניברסיטה העברית הזכירו ליועץ וינשטיין ופמלייתו ממשרד המשפטים כי בדיון הציבורי בנושא הניסויים בבעלי חיים, יש קול שאינו נשמע. "קול זה הוא של החולים העתידיים של עוד חמש ו-10 שנים, שהאוניברסיטה באה להגן עליהם. פגיעה בניסויים בבעלי החיים עלולה לפגוע בהישגים אלה ולגרום לסבל ולפגיעה בציבור".

"ראוי גם להזכיר את גאוותנו בזוכי פרס נובל הישראלים", ציינו החוקרים בפני היועמ"ש, "חלקם לפחות זכו בפרס על מחקרים שכללו ניסויים בבעלי חיים".

שמירה על האיזון הנדרש

כזכור, במסגרת מדיניותו המחמירה קבע בשעתו היועץ וינשטיין כי אין מקום להתערב בהחלטת חברת התעופה "אל על" לסרב להטיס בעלי חיים לצורך ניסויים. כמו כן, קבע היועץ וינשטיין קווים מנחים להחמרת המדיניות בתחום הסחר בחיות בר לצורכי ניסויים. כך, לפי הנחייתו לחתור לרף ענישה גבוה בעבירות של ההתעללות בבעלי חיים ובעדכונו השוטף הוגש לאחרונה כתב אישום חסר תקדים נגד ארבעה עובדי בית המטבחיים של "תנובה" בבית-שאן על שימוש בשוקר חשמלי לזירוז העגלים המובלים לשחיטה, באזורים רגישים בגופם תוך גרימת כאב וסבל מיותרים. הנאשמים חישמלו עגלים שקרסו בשל מעידה, החלקה או חרדה.

יצוין כי על פי החוק הקיים, דרוש היתר לצורך עריכת ניסויים בבעלי חיים, וההיתר קובע כי מספר בעלי החיים בכל ניסוי יוגבל למספר הקטן ביותר הדרוש לצורך ביצוע הניסוי, ולסוג בעל החיים הכי פחות מפותח שניתן לפי הניסוי. עוד קובע החוק כי ניסויים ייעשו תוך הקפדה על מזעור הכאב והסבל שייגרמו לבעלי החיים, וכי לא יבוצע ניסוי שניתן להשיג את מטרתו בדרך חלופית סבירה. החוק אוסר על עריכת ניסויים בבעלי חיים לבדיקת מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי.

מהאוניברסיטה העברית נמסר עוד לפנייתנו כי "חוקרי מדעי החיים במדינת ישראל ימשיכו לפעול על פי החוק בארץ, התואם את המקובל במדינות העולם המודרני, חוק אשר שומר בצורה נאותה והוגנת על האיזון הנדרש בין מחקר מדעי איכותי ושמירה על בעלי החיים, שראוי לקיימו כמות שהוא ולא לשנותו".

לקריאה נוספת, ראו:

וינשטיין: כתב אישום חסר תקדים על התעללות בעגלים במפעל "אדום אדום"