לראשונה קבע השופט אסף זגורי, מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, כי ניתן באופן עקרוני להגיש תביעת גירושין כרוכה לחלוקת הרכוש המשותף לבית הדין הרבני, גם כשמדובר בבני זוג שנישאו בחו"ל ללא קידושין דתיים
האם זוג שהחליט להתחתן בנישואים אזרחיים בחו"ל לא מגלה את דעתו לכך שביום עליית יחסיהם על שרטון על שניהם לחלק את הרכוש המשותף שלא בבית דין דתי? השאלה המעניינת הזאת עלתה במקרה בו האישה הגישה תביעה רכושית לבית המשפט לענייני משפחה, ואילו הגבר הגיש במקביל בקשה לבית הדין הרבני לשלום בית ולחילופין גירושין לרבות הכרעה בענייני הרכוש המשותף.
סגן נשיא בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, השופט אסף זגורי, ציין כי בג"ץ קבע בשנת 2003 כי כאשר שני בני הזוג מגישים תביעות הדדיות באותו עניין לשתי ערכאות בעלות סמכות מקבילה, בית דין דתי ובית משפט לענייני משפחה, ואחת הערכאות מתחילה לברר את סוגיית הסמכות, בדרך כלל תימנע הערכאה השנייה מלדון בתביעה לגופה ואף להכריע בסוגיית הסמכות, עד שתתקבל החלטה בערכאה האחרת.
השופט זגורי ציין כי לא "בכל מקרה ונסיבות שניתנה החלטה של אחת הערכאות בעניין הסמכות, מחויבת הערכאה המקבילה להימנע מבירור הסמכות והדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ואף כאשר אחת הערכאות קובעת כי היא מוסמכת, יכולה הערכאה האחרת לקבוע כי מתקיים טעם מיוחד המצדיק החלטה אחרת באותו עניין ממש".
הצדדים הסכימו ביניהם במקרה הנוכחי, כי הערכאה שתברר את עניין הסמכות העניינית היא בית המשפט לענייני משפחה. חרף כך, הגיש הגבר בקשה לבית הדין הרבני להבהרה כי התביעה הרכושית הוגשה ביום הגשת תביעת הגירושין. בעקבות הבקשה קבע בית הדין כי על פניו הסמכות העניינית להידרש לענייני הרכוש נתונה לו. השופט זגורי קבע כי "אין לראות באמירת בית הדין הרבני בסיפה להחלטתו משום 'הכרעה בעניין הסמכות העניינית' ואף אם היה מקום לראות אותה ככזו, עדיין מתקיים 'טעם מיוחד' המצדיק דיון בנושא הסמכות על ידי בית המשפט".
מצב אבסורדי
השופט זגורי הוסיף כי "כל תוצאה אחרת תביא למצב אבסורדי בו למעשה בית המשפט שהחל לברר עניין הסמכות העניינית מפסיק לברר העניין בטרם הכרעתו ואילו בית הדין הרבני מכריע בעניין הסמכות באופן אגבי ללא דיון לגופם של דברים, ללא קבלת עמדות וטענות הצדדים וללא הנמקה. אין לאפשר אבסורדום משפטי שכזה".
בית המשפט קיבל את ההנמקות של בתי הדין הרבניים לפיהן במקרים מסוג זה ומכוח מוסדות מוכרים במשפט העברי, דוגמת 'מנהג המדינה' ו'מנהג מבטל הלכה', יישמו בתי הדין הרבניים את חוק יחסי ממון בין בני זוג על צדדים שנישאו בטקס אזרחי בחו"ל.
השופט זגורי קבע כי "נכון הייתי ונכון אהיה להכיר בנסיבות מתאימות בכריכת ענייני הרכוש בתביעת גירושין שמוגשת לבית הדין הרבני על ידי מי מבני הזוג ככריכה כנה חרף העובדה שבני הזוג לא ערכו טקס קידושין ונישאו בחו"ל בטקס אזרחי. כל זאת מהטעם שבתי הדין הרבניים קבעו מפורשות שהדין העברי מכיר בתוצאות הממוניות של קשר כאמור והם קיבלו על עצמם הנכונות המלאה לפסוק על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, גם במקרים שכאלה".
עם זאת, ציין השופט זגורי בהחלטתו כי "דווקא משום הקושי וייחודיות המקרה, ראוי כי בנסיבות שכאלו ידקדקו בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה בהתקיימותם של מבחני הכריכה ולא יפסחו עליהם. הרציונל לכך טמון לשיטתי בבחינת הכוונות של הצדדים והמניעים להינשא שלא באמצעות קידושין דתיים אלא בטקס אזרחי. בני זוג שנישאים בטקס אזרחי עושים כן לא אחת מטעמים מצפוניים ואידיאולוגיים, טעמים הכוללים רצון שלא להסדיר נישואין על ידי הממסד הדתי. כפיית התדיינות בערכאה דתית על ידי אחד מבני הזוג בעת הקרע עלולה להיות מנוגדת להסכמה מכללא של בני הזוג מלכתחילה להסדיר נישואיהם ופרידתם שלא ברבנות או בבית הדין הרבני".
השופט בחן את מבחני הכריכה בנסיבות המקרה וקבע כי לא התקיימו כל מבחני הכריכה הקבועים בפסיקה ועל כן סמכות השיפוט העניינית היא לבית המשפט הנוכחי. השופט קבע כי הכריכה נעשתה לא בתום לב וכי האישה אף הקדימה את האיש בהגשתה.
השופט זגורי ציין כי "מעבר למבחני הכריכה הרגילים שבוחנים ביחס לכל בני זוג יהודים שנישאים בישראל עם קידושין, יש לבחון היטב את רצונם של אלה שנישאים בחו"ל ללא קידושין – רצון שלא להתדיין בערכאה דתית – רצון שנובע באופן מובהק (לעיתים אך לא תמיד) מעצם הבחירה להינשא בטקס אזרחי בחו"ל וללא קידושין".
בית המשפט חייב את האיש לשלם הוצאות ההליך בסך 2,000 שקל ללא קשר לתוצאות פסק הדין.
